וְזֶה בְּחִינַת מִצְוַת הֲשָׁבַת אֲבֵדָה. כִּי הֲשָׁבַת אֲבֵדָה זֶה בְּחִינַת שְׁבִירַת תַּאֲוַת מָמוֹן, כִּי לוֹקֵחַ הַחֵפֶץ שֶׁמָּצָא שֶׁשָּׁוֶה מָמוֹן וְיָכוֹל לִקָּחוֹ לְעַצְמוֹ וְהוּא לוֹקְחוֹ וּמַחֲזִירוֹ לִבְעָלָיו, נִמְצָא שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁבִירַת תַּאֲוַת מָמוֹן בְּחִינַת צְדָקָה, כִּי הֲשָׁבַת הָאֲבֵדָה לִבְעָלֶיהָ הוּא גְּמִילוּת חֲסָדִים שֶׁהוּא בְּחִינַת צְדָקָה, כִּי 'גְּדוֹלָה גְּמִילוּת חֶסֶד יוֹתֵר מִן הַצְּדָקָה' (סֻכָּה מט:). נִמְצָא, שֶׁמִּצְוַת הֲשָׁבַת אֲבֵדָה הוּא בְּחִינַת שְׁבִירַת תַּאֲוַת מָמוֹן עַל־יְדֵי צְדָקָה וָחֶסֶד, וְעַל־יְדֵי זֶה נִמְשָׁךְ הַשְׁגָּחָה שְׁלֵמָה, כַּנַּ"ל.
וְזֶה שֶׁכָּתוּב מִצְוַת הֲשָׁבַת אֲבֵדָה בִּלְשׁוֹן רְאִיָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דְּבָרִים כב): לֹא תִרְאֶה אֶת שׁוֹר אָחִיךָ אוֹ שֵׂיוֹ נִדָּחִים וְהִתְעַלַּמְתָּ מֵהֶם הָשֵׁב תְּשִׁיבֵם וְכוּ' וְכֵן תַּעֲשֶׂה לַחֲמֹרוֹ וְכוּ' לֹא תּוּכַל לְהִתְעַלֵּם - 'לֹא תּוּכַל לְהִתְעַלֵּם' דַּיְקָא, שֶׁאָסוּר לְהַעֲלִים עַיִן מִן הָאֲבֵדָה, שֶׁלֹּא יִפְגֹּם, חַס וְשָׁלוֹם, בָּעֵינַיִם הָעֶלְיוֹנִים, בִּבְחִינַת הַשְׁגָּחָתוֹ הַשְּׁלֵמָה, כִּי כְּשֶׁמֵּשִׂים עַיִן עַל הָאֲבֵדָה וּמַשְׁגִּיחַ עָלֶיהָ - לְהַגְבִּיהַּ אוֹתָהּ וּלְהַחֲזִירָהּ לִבְעָלֶיהָ, כְּמוֹ כֵן מַמְשִׁיךְ מִלְּמַעְלָה הַשְׁגָּחָה שְׁלֵמָה, כִּי זֶה עִקַּר בְּחִינַת הֲשָׁבַת אֲבֵדָה שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁבִירַת תַּאֲוַת מָמוֹן עַל־יְדֵי צְדָקָה וָחֶסֶד, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה נִמְשָׁךְ הַשְׁגָּחָה שְׁלֵמָה, כַּנַּ"ל.
כִּי עִקַּר הָאֲבֵדָה נִמְשָׁךְ מִפְּגַם הַהַשְׁגָּחָה עַל־יְדֵי שֶׁלֹּא הִשְׁגִּיחַ הֵיטֵב עַל מָמוֹנוֹ וְלֹא שְׁמָרוֹ כָּרָאוּי, וְעִקַּר הַפְּגָם הוּא עַל־יְדֵי הֶסַּח הַדַּעַת שֶׁהוּא בְּחִינַת פְּגַם הַהַשְׁגָּחָה שְׁלֵמָה, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵין מִסְתַּכֵּל עַל הַדָּבָר הֵיטֵב עַד שֶׁיִּהְיֶה נֶחֱזָר וְנִצְטַיֵּר בְּעֵינָיו, רַק הוּא מַתְחִיל לְהִסְתַּכֵּל בּוֹ, וְקֹדֶם שֶׁמַּגִּיעַ הָרְאוּת לְהַדָּבָר הִסִּיחַ דַּעְתּוֹ וְנִתְפַּזֵּר הָרְאוּת אֶל הַצַּד לִדְבָרִים אֲחֵרִים וְעַל־יְדֵי־זֶה נִגְנַב אוֹ נֶאֱבַד מִמֶּנּוּ, כִּי בְּוַדַּאי לֹא אִבֵּד מָמוֹנוֹ לְדַעַת, כִּי זֶהוּ שׁוֹטֶה וּמְשֻׁגָּע גָּמוּר הַמְאַבֵּד מַה שֶּׁנּוֹתְנִים לוֹ (חֲגִיגָה ד.), רַק רֹב הָאֲבֵדוֹת הֵם עַל־יְדֵי הֶסַּח הַדַּעַת, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ מְשַׁמְּרוֹ כָּרָאוּי, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵין מַגִּיעַ הָרְאוּת לְהַחֵפֶץ שֶׁצָּרִיךְ לְשָׁמְרוֹ, רַק מִקֹּדֶם שֶׁמַּגִּיעַ הָרְאוּת וְהַמַּחֲשָׁבָה לְהַדָּבָר שֶׁצָּרִיךְ לְשָׁמְרוֹ מִתְפַּזֵּר מִן הַצַּד כַּנַּ"ל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת פְּגַם הַהַשְׁגָּחָה שְׁלֵמָה, כַּמְּבֹאָר שָׁם בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל, עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב עִנְיַן הַשְׁגָּחָה הַשְּׁלֵמָה. וְעַל־כֵּן זֶה שֶׁמּוֹצֵא הָאֲבֵדָה וּמֵשִׂים עַיִן עָלֶיהָ וְאֵינוֹ מִתְעַלֵּם מִמֶּנָּה וּמַחֲזִירָהּ לִבְעָלֶיהָ הוּא חוֹזֵר וּמַשְׁלִים וּמְתַקֵּן פְּגַם הַהַשְׁגָּחָה שְׁלֵמָה וְעַל־כֵּן הוּא חוֹזֵר וּמַמְשִׁיךְ הַשְׁגָּחָה שְׁלֵמָה, וְכַנַּ"ל: