וְעַל־כֵּן זָכָה יוֹסֵף לְהַגְבִּיר שֶׁבַע שְׁנֵי הַשָּׂבָע עַל שֶׁבַע שְׁנֵי הָרָעָב, כִּי הָרָעָב הוּא בְּחִינַת תַּאֲוַת אֲכִילָה, שֶׁהוּא רָעֵב לֶאֱכֹל וְאֵין לוֹ שְׂבִיעָה בְּמֵעָיו, וְכַמְּבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל בְּמָקוֹם אַחֵר (סִימָן לט), שֶׁהָרָעָב הוּא בְּחִינַת תַּאֲוַת אֲכִילָה. וְהוּא נִמְשָׁךְ מִפְּגַם הַחֵטְא שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן, שֶׁהוּא בְּחִינַת פְּגַם תַּאֲוַת אֲכִילָה כַּנַּ"ל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה הָיָה נִמְשַׁךְ הָרָעָב שֶׁהָיָה בָּעוֹלָם, עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְקַלְּלָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרוֹ "בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם" וְכוּ' (בְּרֵאשִׁית ג, יט). נִמְצָא, שֶׁהָרָעָב הוּא בְּחִינַת פְּגַם תַּאֲוַת אֲכִילָה שֶׁהוּא פְּגַם הַכָּבוֹד, וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי הָרָעָב דַּיְקָא נִתְגַּלְגֵּל הַדָּבָר שֶׁיָּרְדוּ אֲבוֹתֵינוּ לְמִצְרַיִם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שָׁם מג, א): "וְהָרָעָב כָּבֵד בָּאָרֶץ וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב לְבָנָיו" וְכוּ'. כִּי עִקַּר גָּלוּת מִצְרַיִם הָיָה עַל־יְדֵי פְּגַם הַכָּבוֹד כַּנַּ"ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרָעָב, כַּנַּ"ל.
אֲבָל הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו הִקְדִּים רְפוּאָה לַמַּכָּה: וּלְמִחְיָה שָׁלַח אֱלֹקִים אֶת יוֹסֵף הַצַּדִּיק לִפְנֵיהֶם, וְהוּא זָכָה עַל־יְדֵי נִסְיוֹנוֹ לְהַעֲלוֹת הַכָּבוֹד מִן הַסִּטְרָא־אָחֳרָא, וְהִכְנִיעַ כָּבוֹד דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, וְעַל־יְדֵי־זֶה זָכָה לְהַגְבִּיר שֶׁבַע שְׁנֵי הַשָּׂבָע עַל שֶׁבַע שְׁנֵי הָרָעָב - שֶׁהוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הַכָּבוֹד, בְּחִינַת (מִשְׁלֵי יג, כה): "צַדִּיק אֹכֵל לְשֹׂבַע נַפְשׁוֹ" הַנֶּאֱמָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת (שָׁם יט, ג): "וְשָׂבֵעַ יָלִין בַּל יִפָּקֶד רָע", שֶׁעַל־יְדֵי בְּחִינַת "צַדִּיק אֹכֵל לְשֹׂבַע נַפְשׁוֹ", בְּחִינַת תִּקּוּן תַּאֲוַת אֲכִילָה, בְּחִינַת שֶׁבַע שְׁנֵי הַשָּׂבָע, עַל־יְדֵי־זֶה "בַּל יִפָּקֶד רָע" - שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה אֵין שׁוּם הִתְמַנּוּת וּפְקִידוֹת לְהָרַע וְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא, כַּמְּבֹאָר שָׁם, עַיֵּן שָׁם. וְעַל־יְדֵי־זֶה הָיָה קִיּוּם לְיִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם לַעֲמֹד כְּנֶגֶד טֻמְאָתָם כַּנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה זָכוּ לָצֵאת מִשָּׁם עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת עַצְמוֹתָיו שֶׁהוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת קֶבֶר הַצַּדִּיק, וְכַנַּ"ל: