ד

מַה שֶּׁיֵּשׁ מַחֲלֹקֶת בֵּין הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי (עַיֵּן פְּנִים), וְאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין זֹאת בַּשֵּׂכֶל. {וּמִי שֶׁרוֹצֶה לְעַיֵּן וּלְהָבִין בְּשִׂכְלוֹ עִנְיַן הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁיֵּשׁ בֵּין גְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, לִפְעָמִים יוּכַל לָבוֹא עַל־יְדֵי־זֶה לְאֶפִּיקוֹרְסוּת. כִּי זֶה הַמַּחֲלֹקֶת הוּא גַּם־כֵּן סוֹד חָלָל הַפָּנוּי, וּכְמוֹ שֶׁאָסוּר לְעַיֵּן בְּהַחָכְמוֹת וְהַמְּבוּכוֹת הַבָּאִים מֵחָלָל הַפָּנוּי, כִּי יוּכַל לָבוֹא עַל־יְדֵי־זֶה לְאֶפִּיקוֹרְסוּת גְּמוּרָה, כִּי עַל זֶה נֶאֱמַר כָּל בָּאֶיהָ לֹא יְשׁוּבוּן}. וְעַל־כֵּן אָסוּר לְהַרְהֵר עַל הַמַּחֲלֹקֶת הַזֹּאת, רַק לְהַאֲמִין כִּי אֵלּוּ וָאֵלּוּ דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים, רַק שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהָבִין זֹאת וְאָנוּ צְרִיכִים לְהִתְחַזֵּק רַק בָּאֱמוּנָה לְבַד: