ד

הָרוּחַ קִנְאָה שֶׁל מָשִׁיחַ שׁוֹרָה עַל אַנְפֵּי אוֹרַיְתָא, עַל הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁמְּגַלִּין הַפָּנִים שֶׁל הַתּוֹרָה, בִּבְחִינַת: "וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם (בְּרֵאשִׁית א, ב)" הוּא הַתּוֹרָה. וְהִנֵּה עַל־יְדֵי הָרוּחַ קִנְאָה יוּכַל לְהִתְקַלְקֵל גַּם הַשָּׁלוֹם שֶׁבֵּין הָאִישׁ וְהָאִשָּׁה הַכְּשֵׁרִים, כִּי הֲלֹא אַף־עַל־פִּי־כֵן זִוּוּגָם הוּא בְּזֶה הָעוֹלָם, וְעַל־כֵּן בִּשְׁבִיל זֶה הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים מַעֲלִימִים סִפְרֵיהֶם, וְלִפְעָמִים שׂוֹרְפִים אוֹתָם כְּדֵי שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מִמֵּילָא יִהְיֶה נִסְתַּלֵּק הָרוּחַ קִנְאָה שֶׁל מָשִׁיחַ הַשּׁוֹרָה עַל סִפְרֵיהֶם. וְעַל־יְדֵי־זֶה לֹא יִתְקַלְקֵל חַס וְשָׁלוֹם שְׁלוֹם הָאִישׁ וְהָאִשָּׁה הַכְּשֵׁרִים. וְהִנֵּה הַסֵּפֶר הוּא בְּחִינַת שֵׁם ה' (כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר בְּרֵאשִׁית דַּף ל"ז:) בְּחִינַת שְׁמִי שֶׁנִּכְתַּב בִּקְדֻשָּׁה, וְאָז נוֹשְׂאִין קַל־וָחֹמֶר לְמַעְלָה (הַמּוּבָא בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת דַּף קט"ז), וּמַה שְּׁמִי שֶׁנִּכְתָּב בִּקְדֻשָּׁה (שֶׁהוּא הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים) אָמְרָה תּוֹרָה יִמָּחֶה בִּשְׁבִיל לְהַטִּיל שָׁלוֹם בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ, סִפְרֵי הַמִּינִים שֶׁמַּטִּילִים שִׂנְאָה וְתַחֲרוּת בֵּין יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁיִּמָּחוּ וְיֹאבְדוּ וְיֵעָקְרוּ מִן הָעוֹלָם. נִמְצָא שֶׁעַל־יְדֵי שֶׁנֶּאֶבְדוּ סְפָרִים קְדוֹשִׁים שֶׁל צַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים בָּא טוֹבָה לָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֶבְדוּ וְנֶעֶקְרוּ עַל־יְדֵי־זֶה גַּם סִפְרֵי מִינִים הַרְבֵּה, וִיכוֹלִים לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי־זֶה: