ב

וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁנָּפַל חַס וְשָׁלוֹם מְאֹד וּמֻנָּח בִּשְׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת חַס וְשָׁלוֹם, אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לוֹ תִּקְוָה גְּדוֹלָה עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל הָאֲמִתִּי, כִּי עַל יָדוֹ יְכוֹלִין הַכֹּל לְקַבֵּל חִיּוּת מֵהַקְּדֻשָּׁה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהֵם, עַל־כֵּן בֶּאֱמֶת אֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם (קַיין יֵאוּשׁ אִיז גָּאר נִיט פַאר הַאנְדְן), וְאֵיךְ שֶׁהוּא אֲפִלּוּ אִם נָפַל לְמָקוֹם שֶׁנָּפַל רַחֲמָנָא לִצְלָן, מֵאַחַר שֶׁמְּחַזֵּק עַצְמוֹ בַּמֶּה שֶׁהוּא, עֲדַיִן יֵשׁ לוֹ תִּקְוָה לַחֲזֹר וְלָשׁוּב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ. וְהָעִקָּר הוּא: "מִבֶּטֶן שְׁאוֹל שִׁוַּעְתִּי" (יוֹנָה ב, ג). כִּי גַּם צְעָקָה מִשְּׁאוֹל תַּחְתִּית אֵינָהּ נֶאֱבֶדֶת לְעוֹלָם, וְיִצְעַק וְיִצְעַק לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ תָּמִיד יִהְיוּ אֵיךְ שֶׁיִּהְיוּ, עַד יַשְׁקִיף וְיֵרֶא ה' מִשָּׁמַיִם: