תּוֹרָה פח תִּנְיָנָא

צָרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל פְּרִי קֹדֶם שֶׁנִּתְבַּשְּׁלָה כָּל צָרְכָּהּ עַל הָאִילָן, כִּי יָכוֹל לְאַבֵּד נַפְשׁוֹ עַל־יְדֵי־זֶה, גַּם אָסוּר לִתְלֹשׁ פְּרִי קֹדֶם בִּשּׁוּלָהּ כְּשֵׁם שֶׁאָסוּר לָקוּץ אִילָן קֹדֶם זְמַנּוֹ:

כְּשֶׁמְּבָרֵךְ הַבְּרָכָה עַל הַפְּרִי בְּכַוָּנָה גְּדוֹלָה וּבְיִרְאַת שָׁמַיִם כָּרָאוּי, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְהִנָּצֵל שֶׁלֹּא לְאַבֵּד נַפְשׁוֹ עַל־יְדֵי הַפְּרִי שֶׁלֹּא נִתְבַּשְּׁלָה, וּמְאֹד צְרִיכִין לִזָּהֵר בְּבִרְכַּת הַנֶּהֱנִין, בִּפְרָט בְּבִרְכַּת הַפֵּרוֹת, כִּי יֵשׁ בָּהֶם אֲבֵדוֹת הַרְבֵּה שֶׁצְּרִיכִין לְבָרְרָם וּלְהַעֲלוֹתָם:

יֵשׁ שֶׁאוֹבְדִים אֲבֵדוֹת עַל־יְדֵי הַתַּאֲווֹת, בְּחִינַת: "תַּאֲוַת רְשָׁעִים תֹּאבֵד" (תְּהִלִּים קי"ב ו). וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁהוּא צַדִּיק אוֹבֵד גַּם כֵּן לִפְעָמִים בְּחִינַת: "יֵשׁ צַדִּיק אֹבֵד בְּצִדְקוֹ" (קֹהֶלֶת ז, טו). וַאֲפִלּוּ הַצַּדִּיקִים הַחוֹפְרִים וּמְבַקְּשִׁים אַחַר אֲבֵדוֹת, אוֹבְדִים גַּם כֵּן לִפְעָמִים, בְּחִינַת: "יַחְפְּרוּ וְיֹאבֵדוּ" (תְּהִלִּים פ"ג יח). וְדַע שֶׁיֵּשׁ מַלְאָךְ וְתַחְתָּיו כַּמָּה מְמֻנִּים, וְכֻלָּם אוֹחֲזִים בְּיָדָם שׁוֹפָרוֹת וְחוֹפְרִים תָּמִיד וּמְבַקְּשִׁים אַחַר אֲבֵדוֹת, וְתוֹקְעִים תְּקִיעָה תְּרוּעָה תְּקִיעָה, וּכְשֶׁמּוֹצְאִים אֵיזֶה אֲבֵדָה נַעֲשֶׂה רַעַשׁ וְשִׂמְחָה גְּדוֹלָה: