תְּפִלָּה לְתוֹרָה ק

(*ח) רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, זַכֵּנִי לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה הַרְבֵּה, וְהָאֵר עֵינַי בְּתוֹרָתְךָ, וְתַעַזְרֵנִי לְהַשִּׂיג מָאוֹר גָּדוֹל מִמְּאוֹר הַתּוֹרָה, וְכָל מַה שֶׁאֶזְכֶּה לְהַשִּׂיג יוֹתֵר בְּכָל פַּעַם בְּהַשָּׂגַת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, אֶזְכֶּה לְהוֹסִיף גַּם כֵּן בְּצִדְקוּת וּבַחֲסִידוּת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, וּתְזַכֵּנִי עַל־יְדֵי זֶה שֶׁתִּהְיֶה דַּעְתִּי נוֹחָה עִם הַבְּרִיּוֹת, וְלֹא אַרְאֶה לְעוֹלָם שׁוּם כַּעַס וּקְפֵּדָא נֶגֶד שׁוּם אָדָם, רַק אֶהֱיֶה טוֹב לַכֹּל, וַאֲפִלּוּ אִם אֶרְאֶה מֵאֵיזֶה אָדָם בִּפְרָט מֵאַנְשֵׁי הֶהָמוֹן עָם, אֵיזֶה דָּבָר שֶׁאֵינוֹ טוֹב וְיָשָׁר לְפִי דַּעְתִּי, אֶזְכֶּה לְדַבֵּר עִמּוֹ בְּטוֹב וּבְדִבּוּרִים רַכִּים וְנוֹחִים הַמִּתְיַשְּׁבִים עַל הַלֵּב, עַד שֶׁיִּמְצְאוּ דְּבָרַי חֵן בְּעֵינָיו וְיִהְיוּ נִשְׁמָעִים אֵלָיו, וִיקֻיָּם בִּי מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: דִּבְרֵי חֲכָמִים בְּנַחַת נִשְׁמָעִים. וְנֶאֱמַר וּמְצָא חֵן וְשֵׂכֶל טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם: