א

הַנֶּפֶשׁ בָּאָה מִמָּקוֹם עֶלְיוֹן שֶׁהַמָּמוֹן בָּא וְמִשְׁתַּלְשֵׁל וְנִתְהַוֶּה מִשָּׁם, כִּי הַתְחָלַת הַמָּקוֹם שֶׁמִּשְׁתַּלְשֵׁל מִשָּׁם הַמָּמוֹן הוּא בְּחִינַת קְדֻשָּׁה וְשֶׁפַע קֹדֶשׁ, רַק אַחַר־כָּךְ נִתְגַּשֵּׁם לְמַטָּה וְנִתְהַוֶּה מָמוֹן, וְזֶה שֶׁנֶּאֱמַר עַל הַמָּמוֹן שֶׁל שְׂכִיר יוֹם: "וְאֵלָיו הוּא נוֹשֵׂא אֶת נַפְשׁוֹ" (דְּבָרִים כ"ד טו). וְעַל־כֵּן הַנֶּפֶשׁ תְּאֵבָה לְמָמוֹן מֵחֲמַת שֶׁהַנֶּפֶשׁ בָּאָה מִמָּקוֹם שֶׁהַמָּמוֹן בָּא מִשָּׁם, אַךְ צָרִיךְ לִבְלִי לְהִתְאַוּוֹת לְהַמָּמוֹן בְּעַצְמוֹ, כַּמְבֹאָר כְּבָר גֹּדֶל גְּנוּת תַּאֲווֹת מָמוֹן, רַק לְהִתְאַוּוֹת וְלֶאֱהֹב הַמָּקוֹם שֶׁהַמָּמוֹן בָּא וּמִשְׁתַּלְשֵׁל מִשָּׁם כַּנַּ"ל: