יג

וְשַׁבַּת קֹדֶשׁ הִיא בְּחִינַת אֱמוּנָה וּקְדֻשַּׁת הַבְּרִית, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְאַהֲבָה וְהִשְׁתּוֹקְקוּת וְכִסּוּפִים טוֹבִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשִׂין נְפָשׁוֹת קְדוֹשׁוֹת. וְעַל־כֵּן בִּתְחִלַּת שַׁבָּת בָּא הִשְׁתּוֹקְקוּת דִּקְדֻשָּׁה לָאָדָם, וְזוֹכֵר אֶת עַצְמוֹ מֵאֲבֵדַת הַנֶּפֶשׁ יְתֵרָה בְּחֹל, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'כֵּיוָן שֶׁשָּׁבַת וַי אָבְדָה נֶפֶשׁ' (בֵּיצָה ט"ז) (הַיְנוּ שֶׁאוֹמְרִים וְשָׁמְרוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל וְגוֹ' שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ) כֵּיוָן שֶׁשָּׁבַת וַי אוֹבְדִים נֶפֶשׁ וְזוֹכְרִים אֶת עַצְמָם שֶׁבְּמוֹצָאֵי שַׁבַּת קֹדֶשׁ אוֹבְדִים הַנֶּפֶשׁ וּמַתְחִילִין אָנוּ לְהִתְגַּעְגֵּעַ אַחֲרֶיהָ, וּמִזֶּה בְּעַצְמוֹ נִתְהַוֶּה הַנֶּפֶשׁ הַיְּתֵרָה שֶׁל שַׁבָּת, כִּי עִקַּר הִתְהַוּוּת הַנְּפָשׁוֹת דִּקְדֻשָּׁה הוּא עַל־יְדֵי כִּסּוּפִים טוֹבִים כַּנַּ"ל: