ז

וְזֶה הוּא כְּלָל גָּדוֹל, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשׁוּם אָדָם לְהַשִּׂיג וְלִתְפֹּס בְּדִבּוּרוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק, אִם לֹא שֶׁתִּקֵּן תְּחִלָּה אוֹת בְּרִית קֹדֶשׁ כָּרָאוּי. אֲבָל עַל־יְדֵי פְּגַם הַבְּרִית נִפְגָּם דַּעְתּוֹ וּמֹחוֹ, עַד שֶׁאֵינוֹ תּוֹפֵס וּמַשִּׂיג כְּלָל דִּבְרֵי הַצַּדִּיק, וְיוּכַל לְהִכָּשֵׁל בָּהֶם אִם יֵלֵךְ אַחֲרֵי עַקְמִימִיּוּת שֶׁבְּלִבּוֹ וְהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁל שְׁטוּת שֶׁנּוֹפְלִים בְּדַעְתּוֹ עָלָיו, "כִּי יְשָׁרִים דַּרְכֵי ה' צַדִּיקִים יֵלְכוּ בָם וּפֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם" (הוֹשֵׁעַ יד, י), שֶׁהַתּוֹרָה שֶׁל הַצַּדִּיק נַעֲשֶׂה לְכָל אֶחָד כְּפִי תְּפִיסָתוֹ, הַכֹּל כְּפִי הַכְּלִי שֶׁלּוֹ, שֶׁהוּא הַמֹּחִין. נִמְצָא כְּשֶׁתִּקֵּן אוֹת בְּרִית קֹדֶשׁ כָּרָאוּי, אֲזַי הַמֹּחִין שֶׁלּוֹ בִּשְׁלֵמוּת כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (חֵלֶק ב ק"י), כִּי סִלּוּקָא דִיסוֹדָא עַד אַבָּא וְאִמָּא, שֶׁהֵם י"ק שֶׁהֵם הַמֹּחִין, וְאָז יָכוֹל לְהָבִין דִּבּוּרוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק, וְנַעֲשֶׂה לוֹ נְשָׁמָה חֲדָשָׁה מֵהִתְגַּלּוּת הַתּוֹרָה, וּלְאָדָם אַחֵר חַס וְשָׁלוֹם לְהִפּוּךְ כַּנַּ"ל, בְּחִינַת: "וּפֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם" (הוֹשֵׁעַ יד, י), כִּי כְּפִי הַתִּקּוּן שֶׁל כָּל אֶחָד, כָּךְ הוּא הַשָּׂגָתוֹ וַהֲבָנָתוֹ: