ד

עַל־יְדֵי הַבּוּשָׁה זוֹכִין לִתְשׁוּבָה, כִּי עִקַּר הַתְּשׁוּבָה לְבַל נֶחֱטָא עוֹד הוּא עַל־יְדֵי הַבּוּשָׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּלְבַעֲבוּר תִּהְיֶה יִרְאָתוֹ עַל פְּנֵיכֶם" (שְׁמוֹת כ, טז) - זוֹ הַבּוּשָׁה (נְדָרִים נ.) - "לְבִלְתִּי תֶחֱטָאוּ" (שָׁם). וּתְשׁוּבָה הִיא בְּחִינַת חַיִּים נִצְחִיִּים שֶׁל עוֹלָם הַבָּא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְהָשִׁיבוּ וִחְיוּ" (יְחֶזְקֵאל יח, לב). וְעִקַּר הַחַיִּים יִהְיֶה רַק לְהַשִּׁפְלוּת שֶׁל כָּל אֶחָד כַּנַּ"ל וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי הַתְּשׁוּבָה חוֹזֵר וְנִחְיֶה וְקָם בִּתְחִיָּה הַשִּׁפְלוּת שֶׁל כָּל אֶחָד, כִּי בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל מֻשְׁרָשׁ בְּכָל רַמַ"ח אֵיבָרָיו הַשִּׁפְלוּת שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, אֲבָל הָעֲנָוָה וְהַשִּׁפְלוּת הַזֹּאת נֶעֱלָם אֵצֶל כָּל אֶחָד בִּבְחִינַת מִיתָה, וְעַל־כֵּן אֵינוֹ מַרְגִּישׁ בְּעַצְמוֹ הַשִּׁפְלוּת הַזֹּאת, וְעַל־כֵּן הוּא רָחוֹק מִשִּׁפְלוּת הַזֹּאת, אֲבָל עַל־יְדֵי שֶׁמְּקָרֵב עַצְמוֹ לְצַדִּיק הָאֱמֶת וְרוֹאֶה אוֹתוֹ, מִכָּל־שֶׁכֵּן כְּשֶׁזּוֹכֶה לִשְׁמֹעַ מִפִּיו תּוֹרָה, זוֹכֶה עַל־יְדֵי־זֶה גַּם בְּעַצְמוֹ לְחִדּוּשִׁין דְּאוֹרַיְתָא, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְבוּשָׁה וּתְשׁוּבָה, וְזוֹכֶה שֶׁיִּהְיֶה נֶחְיָה אֶצְלוֹ הַשִּׁפְלוּת וְהָעֲנָוָה הַזֹּאת, וְעַל־יְדֵי־זֶה רוֹאֶה וּמַרְגִּישׁ כָּל אֶחָד שִׁפְלוּתוֹ: