טז

עַל־יְדֵי גֵּרִים נִשְׁלָם פְּגַם הַמִּזְבֵּחַ, כִּי כָּל הָעֲבוֹדָה־זָרָה כָּל כֹּחָם הוּא בָּא מִפְּגַם חֶלְקֵי הַמִּזְבֵּחַ מֵהַנִּיצוֹץ הַקָּדוֹשׁ שֶׁל הַמִּזְבֵּחַ שֶׁנָּפַל לְשָׁם. וְעַל־יְדֵי הַגֵּרִים שֶׁמַּשְׁלִיךְ כָּל אֶחָד אֱמוּנָתוֹ וְהוֹלֵךְ אַחַר אֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה מַכְנִיעַ הָעֲבוֹדָה־זָרָה שֶׁנַּעֲשָׂה מִפְּגַם חֶלְקֵי הַמִּזְבֵּחַ. וְאָז חוֹזְרִין נִיצוֹצֵי חֶלְקֵי הַמִּזְבֵּחַ לִמְקוֹמָם וְנִשְׁלָם הַמִּזְבֵּחַ שֶׁהוּא בְּחִינַת שֻׁלְחָנוֹ שֶׁל אָדָם, דְּהַיְנוּ שֶׁזּוֹכִין לֶאֱכֹל בִּקְדֻשָּׁה כָּרָאוּי:

(הַשְׁמָטָה לַמַּאֲמָר הַנַּ"ל)

עִקַּר קוֹל הַשְּׁמִיעָה הוּא מֵחֲמַת שֶׁאוֹתִיּוֹת הַדִּבּוּר נֶחְקָקִים בָּאֲוִיר, וְהָאֲוִירִים מַכִּים זֶה בָּזֶה עַד שֶׁבָּא לְאֹזֶן הַשּׁוֹמֵעַ. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁהָאֲוִיר נָח וָזַךְ וְצָלוּל, אֲזַי נִשְׁמָע הַדִּבּוּר לְמֵרָחוֹק, אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ רוּחַ סְעָרָה אֲזַי אִי אֶפְשָׁר לַחֲבֵרוֹ לִשְׁמֹעַ אֲפִלּוּ הַקּוֹל, מִכָּל־שֶׁכֵּן הַדִּבּוּר בְּעַצְמוֹ. כְּמוֹ כֵן כְּשֶׁיֵּשׁ אַהֲבָה בֵּין בְּנֵי אָדָם שֶׁזֶּה בְּחִינַת אֲוִיר הַנָּח שֶׁרוּחָם נָחָה זֶה מִזֶּה, עַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁמָעִים הַדִּבּוּרִים לְמֵרָחוֹק בִּפְרָט וּבִכְלָל. הַיְנוּ שֶׁדִּבּוּרִים הַטּוֹבִים שֶׁל כָּל אֶחָד נִשְׁמָעִים אֵצֶל חֲבֵרוֹ וְזֶה בִּפְרָט. וְכֵן בִּכְלַל הָעוֹלָם נִשְׁמָעִים וְנִתְקַבְּלִים הַדִּבּוּרִים הַקְּדוֹשִׁים וְהָאֲמִתִּיִּים שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת גַּם לְמֵרָחוֹק מְאֹד בִּבְחִינַת: "וְשָׁמְעוֹ הוֹלֵךְ בְּכָל הַמְּדִינוֹת" (אֶסְתֵּר ט, ד), עַד שֶׁבָּאִים גַּם רְחוֹקִים וּמִתְקָרְבִים אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת גֵּרִים וּבַעֲלֵי תְּשׁוּבָה. אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ שִׂנְאָה חַס וְשָׁלוֹם בֵּין בְּנֵי אָדָם זוֹ הַשִּׂנְאָה הוּא בְּחִינַת רוּחַ סְעָרָה רוּחַ רָעָה שֶׁמַּפְרִיד בֵּינֵיהֶם. וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּלְבְּלוּ הָאֲוִירִים עַד שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה אֵין הַדִּבּוּרִים נִשְׁמָעִים גַּם בִּמְקוֹמָם וּבְסָמוּךְ לָהֶם וּמִכָּל שֶׁכֵּן מֵרָחוֹק. וְעִקַּר הַתִּקּוּן שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשֶׂה בְּחִינַת אֲוִיר הַנָּח וְהַזַּךְ הַנַּ"ל, הוּא עַל־יְדֵי צְדָקָה לְצַדִּיקֵי אֱמֶת וְלַעֲנִיִּים הֲגוּנִים: