יד

וְהַכְּלָל בְּכָל הַדְּבָרִים הוּא כֵּן, שֶׁצָּרִיךְ לְתַקֵּן כָּל דָּבָר עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַכְּלָלִי הַשַּׁיָּךְ לוֹ תְּחִלָּה, כְּדֵי לְתַקֵּן וּלְרוֹמֵם הַמֹּחַ לְהַמְשִׁיךְ מִשָּׁם לַבְנוּנִית, לְתַקֵּן וּלְלַבֵּן כָּל הַפְּגָמִים. וְזֶה אִי אֶפְשָׁר כִּי אִם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַכְּלָלִי הַשַּׁיָּךְ לוֹ, כְּגוֹן מַשָּׂא וּמַתָּן עַל־יְדֵי צְדָקָה וְכַנַּ"ל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְרוֹמְמִין הַמֹּחִין, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתַּקֵּן הַכֹּל מִמֵּילָא. שֶׁעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַכְּלָלִי שֶׁל כָּל הַדְּבָרִים מֵרִים אֶת הַמֹּחַ שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הַלַּבְנוּנִית בְּחִינַת: "וְנוֹזְלִים מִן לְבָנוֹן" (שִׁיר הַשִּׁירִים ד, טו) מִן לִבּוּנָא דְּמֹחָא (זֹהַר־הַקָּדוֹשׁ חֵלֶק ג רל"ה:), וְעַל־יְדֵי־זֶה מִמֵּילָא יְתֻקַּן הַכֹּל בִּפְרָט: