ד

וּגְלַל כֵּן צָרִיךְ שֶׁתֵּדַע, שֶׁאֲפִלּוּ אִם אַתָּה מְשֻׁקָּע בִּמְדוֹר הַקְּלִפּוֹת וְאַתָּה בְּמַדְרֵגָה תַּחְתּוֹנָה מְאֹד, עַד שֶׁנִּדְמֶה לְךָ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְךָ עוֹד לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, מֵחֲמַת שֶׁנִּתְרַחַקְתָּ מִמֶּנּוּ מְאֹד, וַאֲפִלּוּ שֶׁנָּפַלְתָּ בִּכְפִירָה בָּעִקָּר חַס וְשָׁלוֹם, אַף־עַל־פִּי־כֵן תֵּדַע שֶׁאֲפִלּוּ בִּמְקוֹמְךָ גַּם כֵּן שָׁם תּוּכַל לִמְצֹא אֱלֹקוּתוֹ, כִּי הוּא מְחַיֶּה אֶת הַכֹּל כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם". וּמִשָּׁם אַתָּה יָכוֹל לִדָּבֵּק בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְלָשׁוּב אֵלָיו בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, כִּי לֹא רְחוֹקָה הִיא מִמְּךָ, אֶלָּא שֶׁבִּמְקוֹמְךָ שָׁם רַבּוּ הַלְּבוּשִׁים: