ו

וְיֵשׁ יְמֵי טוֹב וִימֵי רָע. וְהַיָּמִים נִקְרָאִים מִדּוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּמִדַּת יָמַי" (תְּהִלִּים לט, ה), וְהַמִּדּוֹת הֵם הַתּוֹרָה, כִּי כָּל הַתּוֹרָה הִיא מִדּוֹת הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, כִּי הִיא מְדַבֶּרֶת מֵאַהֲבָה וְיִרְאָה וּשְׁאָר הַמִּדּוֹת, וּבָהּ נִבְרְאוּ עָלְמִין, וְאוֹתִיּוֹתֶיהָ הֵם מְחַיִּין אֶת כָּל דָּבָר וְדָבָר, אֶלָּא שֶׁהֵם בְּצִמְצוּם יוֹתֵר כָּל מַה שֶּׁהַמַּדְרֵגָה הִיא לְמַטָּה יוֹתֵר. נִמְצָא יְמֵי טוֹב, הַיְנוּ תּוֹרָה וְאוֹתִיּוֹתֶיהָ, יְכוֹלִין לִמְצֹא אֲפִלּוּ בִּימֵי רָע, שֶׁהֵם לְשׁוֹנוֹת הַגּוֹיִים וּמִדּוֹתֵיהֶם הָרָעוֹת. וְזֶהוּ מַה שֶּׁכָּתוּב: "בְּיוֹם טוֹבָה הֱיֵה בְטוֹב וּבְיוֹם רָעָה רְאֵה" (קֹהֶלֶת ז, יד), שֶׁיִּסְתַּכֵּל כָּל אָדָם הֵיטֵב הֵיטֵב, וְיִמְצָא בְּוַדַּאי יְמֵי טוֹב בִּימֵי רַע {טוֹב הַיְנוּ תּוֹרָה אֲפִלּוּ בִּימֵי רָע, רַק מֵחֲמַת רִבּוּי הַלְּבוּשִׁים וְהַצִּמְצוּמִים אֵינָם נִתְרָאִים וְנִרְאִים}. אֲבָל עַל־יְדֵי שֶׁכּוֹפֶה אֶת יִצְרוֹ הָרָע, הַיְנוּ הַיְמֵי רָע וּמִתְגַּבֵּר עָלָיו. וְאָז הוּא דּוֹמֶה לְמַלְאַךְ ה' צְבָאוֹת (זֹהַר־הַקָּדוֹשׁ ח"א צ.), וְאָז יָכוֹל לְלַקֵּט אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה אֲפִלּוּ מִדְּבָרִים גַּשְׁמִיִּים. וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁהוּא מְדַבֵּר עִם הַגּוֹיִים אוֹ שֶׁרוֹאֶה מִדּוֹתֵיהֶם, הוּא יוֹדֵעַ אֶת הַחִיּוּת אֱלֹקוּת, הַיְנוּ אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה שֶׁמְּלֻבָּשׁ שָׁם, כִּי אָז נִתְבַּטֵּל וְנוֹפֵל הָרָע הַשּׁוֹכֵן עַל הַטּוֹב, הַיְנוּ הָאוֹתִיּוֹת, וְהֵם בּוֹלְטִין וְנִתְרָאִים וּמְאִירִים בְּיוֹתֵר: