ה

וְעַל־כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ מְאֹד אַחַר מְלַמֵּד כָּשֵׁר וְהָגוּן וִירֵא שָׁמַיִם, וּלְבַקֵּשׁ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְאֹד עַל זֶה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְקַלְקֵל הַמְלַמֵּד אֶת הֶבֶל פֶּה הַקָּדוֹשׁ שֶׁל הַתִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן, שֶׁעֲלֵיהֶם מִתְקַיֵּם הָעוֹלָם. (כִּי בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים עַכְשָׁו מְצוּיִים חֲבָרוֹת חִנּוּךְ נְעָרִים לְלַמֵּד בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַקְּטַנִּים חָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת, שֶׁהֵם הַסִּכְלוּת וָחֹשֶׁךְ כַּנַּ"ל, וְכֵן לְשׁוֹנוֹת הָעַכּוּ"ם (כַּמּוּבָא בְּ"לִקּוּטֵי הֲלָכוֹת" הִלְכוֹת פֶּסַח הֲלָכָה ז), שֶׁהֵם מְטַמְּאִים הֶבֶל פִּיהֶם הַקָּדוֹשׁ שֶׁל תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית־רַבָּן, וְכַנִּרְאֶה בְּחוּשׁ שֶׁנִּתְגַּדְּלִים אַחַר־כָּךְ לְאֶפִּיקוֹרְסִים וְכוֹפְרִים וְכוּ'. וְעַל־כֵּן כָּתַב שָׁם: "אַשְׁרֵי מִי שֶׁמִּתְרַחֵק אֶת עַצְמוֹ וְאֶת בָּנָיו מֵהֶם". וְהַחִיּוּב שֶׁלֹּא לִתֵּן אֶת בָּנָיו לְחֶדֶר שֶׁלּוֹמְדִים בּוֹ אֶחָד מֵהַבָּנִים אֵלּוּ הַהוֹלְכִים בַּדְּרָכִים הָרָעִים הַנַּ"ל, וְלוֹמְדִים חָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת וּלְשׁוֹנוֹת אֲפִלּוּ בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי אָסוּר לְהִתְחַבֵּר עִמָּהֶם כְּלָל כוּ'):