ט

וְזֶהוּ פֵּרוּשׁ: 'הִזָּהֲרוּ בִּבְנֵי עַם הָאָרֶץ' (פֵּרוּשׁ לְכַבְּדָם), שֶׁמֵּהֶם תֵּצֵא תּוֹרָה (סַנְהֶדְרִין צ"ו). כִּי יָדוּעַ כִּי בִּקְלִיפוֹת נֹגַהּ נִלְכְּדוּ נְפָשׁוֹת נִכְבָּדוֹת, וְהַקְּלִפָּה רוֹצָה שֶׁיִּשְׁתַּקֵּעַ שָׁם הַנֶּפֶשׁ, וְנוֹתֶנֶת אוֹתָהּ בְּתוֹךְ טִפַּת זִוּוּגוֹ שֶׁל עַם־הָאָרֶץ, כְּדֵי שֶׁיִּתְטַנֵּף הַנֶּפֶשׁ הַהִיא בְּיוֹתֵר, נִמְצָא שֶׁבְּנֵי עַם־הָאָרֶץ הֵם נְפָשׁוֹת יְקָרוֹת, אֶלָּא שֶׁהֵם כַּצִּפֳּרִים הָאֲחוּזוֹת בַּפָּח. וּמֵאַיִן אָנוּ יוֹדְעִים הֲדַר תִּפְאַרְתָּם, אֶלָּא עַל־יְדֵי תּוֹרָתָם כְּשֶׁאָנוּ רוֹאִים שֶׁהֵם בְּנֵי תּוֹרָה, בְּיָדוּעַ שֶׁיֵּשׁ לָהֶם נֶפֶשׁ יְקָרָה. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִזָּהֵר לְכַבְּדָם, כִּי עַל־יְדֵי הַכָּבוֹד תִּתְגַּלֶּה בְּיוֹתֵר הַתּוֹרָה שֶׁבָּהֶם מֵהִתְעַלְּמוּתָהּ, כִּי שֹׁרֶשׁ הַכֹּל הִיא כְּבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְלִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו" (יְשַׁעְיָה מג, ז), וְהַנֶּפֶשׁ שֶׁהִיא הַתּוֹרָה, מִשְׁתּוֹקֶקֶת לְהִכָּלֵל בְּהַשֹּׁרֶשׁ שֶׁהִיא הַכָּבוֹד, וְעַל־יְדֵי־זֶה מֵהֶם תֵּצֵא תּוֹרָה, וְתִתְעַלֶּה הַנֶּפֶשׁ וְהַצּוּרָה וְהַחֶסֶד וְכוּ' כַּנַּ"ל, וְתִהְיֶה נִדְחֶת תַּאֲוַת הַגּוּף וְהַחֹמֶר וְכוּ' כַּנַּ"ל, וְיִתְבַּטְּלוּ כָּל הַדִּינִים אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן: