ה

גַּם זוֹכִין עַל־יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה לְהִנָּצֵל מִנִּכְלֵי עַרְמוּמִיּוּת שֶׁל הַיֵּצֶר הָרָע, מַה שֶּׁעַל־פִּי רֹב אֵינוֹ מֵסִית אֶת הָאָדָם לַעֲבֵרָה תֵּכֶף, רַק בַּתְּחִלָּה מִתְלַבֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ בְּמִצְווֹת וְכוּ', וְעַל־יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה זוֹכִין לְשֵׂכֶל אֲמִתִּי וּלְהִנָּצֵל מִכָּל זֶה: {וְעַל־כֵּן נִכְנַס בָּאָדָם עַרְמִימִיּוּת עַל־יְדֵי לִמּוּד הַתּוֹרָה כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל עַל־פָּסוּק אֲנִי חָכְמָה כוּ' בִּכְדֵי שֶׁיּוּכַל לַעֲמֹד נֶגֶד נִכְלֵי הַיֵּצֶר הָרָע. וְזֶהוּ עִנְיָן וְחָפְרָה הַלְּבָנָה כוּ', חַמָּה הוּא הַשֵּׂכֶל דְּסִטְרָא־אָחֳרָא וּנְכָלָיו, וּלְבָנָה הוּא כֹּחַ הַתַּאֲוָה הַנִּמְשָׁךְ מִכְּסִילוּת (דְּמָרָה לְבָנָה הוּא מוֹרֶה עַל כְּסִילוּת כַּיָּדוּעַ). וְהַתּוֹרָה רְפוּאָה לִשְּׁנֵיהֶם כוּ'. וְזֶה שֶׁכָּתוּב כִּי הַשֵּׂכֶל מֵאִיר לוֹ בְּכָל מָקוֹם אֲפִלּוּ בְּמָקוֹם אָפֵל, כִּי דֶּרֶךְ רְשָׁעִים כַּאֲפֵילָה שֶׁיֵשׁ בּוֹ שְׁנֵי חֶסְרוֹנוֹת. א', שֶׁאֵינוֹ רוֹאֶה כְּלָל, הוּא כֹּחַ הַכְּסִילוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב הַכְּסִיל בַּחֹשֶךְ הוֹלֵךְ. וְהַב' שֶׁמַּטְּעֵהוּ, וְהוּא כֹּחַ הַתַּאֲוָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הָאֹמְרִים לָרַע טוֹב" (יְשַׁעְיָהוּ ה, כ) וְכוּ'. (עַיֵּן בְּהַסֵּפֶר מְסִילַת יְשָׁרִים פֶּרֶק ג')}.