ב

עִקַּר הַתְּשׁוּבָה הוּא בְּחֹדֶשׁ אֱלוּל, כִּי הֵם יְמֵי רָצוֹן שֶׁעָלָה מֹשֶׁה לְקַבֵּל לוּחוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת וּפָתַח דֶּרֶךְ כְּבוּשָׁה לֵילֵךְ בָּהּ, וְדֶרֶךְ הַתְּשׁוּבָה שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה הוּא כָּךְ, שֶׁצָּרִיךְ לְקַשֵּׁר עַצְמוֹ אֲפִלּוּ עִם הַפָּחוּת שֶׁבַּפְּחוּתִים שֶׁבְּיִשְׁרָאֵל, כִּי אֲפִלּוּ בְּפָחוּת שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל יֵשׁ בּוֹ בְּוַדַּאי אֵיזֶה אֱלֹהוּת, וְעַל־יְדֵי־זֶה יְכוֹלִים לְיַחֵד וּלְקַשֵּׁר עִמּוֹ, גַּם צָרִיךְ שֶׁבְּכָל עֲלִיָּה וַעֲלִיָּה שֶׁעוֹלֶה לְמַעֲלָה יוֹתֵר עֶלְיוֹנָה, יִמְצָא שָׁם אֱלֹהִים, כִּי לִפְעָמִים עַל־יְדֵי שֶׁהָאָדָם עוֹלֶה לְמַעֲלָה, כְּגוֹן שֶׁנִּתְעַשֵּׁר, אָז הוּא שׁוֹכֵחַ בְּהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא. גַּם אֲפִלּוּ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם מָצִינוּ שֶׁאֱלִישָׁע־אַחֵר עָלָה לְמַעְלָה וְכָפַר בָּעִקָּר רַחֲמָנָא לִצְלָן, אַף שֶׁבֶּאֱמֶת בְּוַדַּאי רָאוּי לִהְיוֹת לְהִפּוּךְ. אֲבָל דַּע, שֶׁזֶּה בְּחִינַת: "וַתִּכְהֶינָה עֵינָיו מֵרְאוֹת" (בְּרֵאשִׁית כז, א). כִּי מֵחֲמַת שֶׁנִּתְקָרֵב בְּיוֹתֵר אֶל אוֹר הָאֱלֹהוּת, כִּי כָל הַטּוֹב אֲפִלּוּ בְּגַשְׁמִיּוּת הוּא אֱלֹהוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "טוֹב ה' לַכֹּל" (תְּהִלִּים קמה, ט), עַל־יְדֵי־זֶה הָאוֹר מַכְהֶה עֵינָיו וּמַזִּיק לוֹ. כְּמוֹ שֶׁאָדָם מִסְתַּכֵּל בְּעֶצֶם אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ מַזִּיק אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ לְעֵינָיו, וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּקָרְבֵהוּ בְּהִתְקָרְבוּת שֶׁלֹּא יַזִּיק לוֹ: