ח

יֵשׁ חַיּוֹת רָעוֹת דּוֹרְסִים וְטוֹרְפִים, וְהֵם חַכְמֵי הַטֶּבַע שֶׁרוֹצִים לְהַרְאוֹת עַל־פִּי חָכְמָתָם הַמֻּטְעֵית, שֶׁהַכֹּל עַל־פִּי הַטֶּבַע חַס וְשָׁלוֹם, וְהֵם דּוֹרְסִים וְטוֹרְפִים רַבִּים מִבְּנֵי עַמֵּנוּ, כִּי כַּמָּה נְפָשׁוֹת מִיִּשְׂרָאֵל שָׁקְעוּ בָּזֶה רַחֲמָנָא לִצְלָן. וְאֵלּוּ הַנְּפָשׁוֹת הֵם כַּצִפֳּרִים הָאֲחוּזוֹת בַּפָּח. עַל־כֵּן כָּל מִי שֶׁחַס עַל נַפְשׁוֹ צָרִיךְ לִבְרֹחַ וּלְמַלֵּט נַפְשׁוֹ מֵהֶם, שֶׁלֹּא תִּהְיֶה נַפְשׁוֹ נִטְרֶפֶת וְנִדְרֶסֶת חַס וְשָׁלוֹם עַל יָדָם. כִּי הִתְגַּבְּרוּתָם גָּדוֹל מְאֹד, וְקוֹל שַׁאֲגָתָם עוֹלֶה וּמִתְגַּבֵּר עַל קוֹל הַקְּרִיאָה שֶׁל יוֹם־טוֹב שֶׁקּוֹרֵא וְצוֹעֵק וּמְגַלֶּה אֶת הָרָצוֹן. עַל־כֵּן חָלִילָה לְהִסְתַּכֵּל כְּלָל בְּאֵלּוּ הַסְּפָרִים הַמְדַבְּרִים מֵחֲקִירוֹת, אֲפִלּוּ בִּסְפָרִים שֶׁחִבְּרוּ גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל, כִּי אֵין רָעָה גְּדוֹלָה מִזּוֹ: