תּוֹרָה לב - אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח (תְּהִלִּים נא, יז)

עַל־יְדֵי הָרִקּוּדִין שֶׁל חֲתֻנָּה מַמְתִּיקִין הַדִּינִים. כִּי הַלֵּב בְּחִינַת בִּינָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בִּינָה לִבָּא" (תקו"ז בְּפָתַח אֵלִיָּהוּ), וְעַל־יְדֵי שִׂמְחַת הַלֵּב מְרַקְּדִין בִּבְחִינַת: "וַיִּשָּׂא יַעֲקֹב אֶת רַגְלָיו" (בְּרֵאשִׁית כט, א), פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י 'לִבּוֹ נָשָׂא אֶת רַגְלָיו'. וְהָרַגְלַיִם הֵם בִּבְחִינַת נֶצַח וָהוֹד, וּכְשֶׁמְּרַקֵּד בְּרַגְלָיו בְּשִׂמְחַת לִבּוֹ, צָרִיךְ לְכַוֵּן לְהַמְשִׁיךְ אוֹר הַלֵּב, דְּהַיְנוּ ה' אַלְפִין שֶׁל אקי"ק שֶׁבַּבִּינָה לְהַכַּלָּה {יֵשׁ לְהַמְתִּיק הַדִּינִים שֶׁבָּהּ}, שֶׁהִיא נִקְרֵאת קֹדֶם הַזִּוּוּג נַעֲ"רָ בְּלֹא ה"א (זֹהַר־הַקָּדוֹשׁ ח"ב ל"ח), בִּבְחִינַת ש"ך דִּינִים, מִסְפַּר נַעַ"ר, וְהִיא גִּימַטְרִיָּא ה' פְּעָמִים דִּין. וְעַל־יְדֵי הַמְשָׁכַת אוֹר הַלֵּב נַעֲשֵׂית נַעֲרָ"ה בְּהֵ"א, וְנַעֲשֵׂית חָמֵשׁ פְּעָמִים אֲדֹנָי. וְזֶה בְּחִינַת: "אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח" (תְּהִלִּים נא, יז), שֶׁעַל־יְדֵי שְׂפָתַיִם שֶׁהֵם נֶצַח וָהוֹד בְּחִינַת הָרַגְלִין הַנַּ"ל, נִפְתָּח וְנִמְתָּק הַכַּלָּה שֶׁתִּהְיֶה נִקְרֵאת נַעֲרָה, שֶׁהִיא רָאוּי לְזִוּוּג, שֶׁנַּעֲשֵׂית בְּחִינַת אֲדֹנָי כַּנַּ"ל: