א

דַּע, כִּי תְּשׁוּבָה הִיא לְהָשִׁיב הַדָּבָר לַמָּקוֹם שֶׁנִּטַּל מִשָּׁם, בְּחִינַת זַרְקָא (תִּקּוּנִים כ"א מ"ג:), דְּהַיְנוּ לְהָשִׁיב וּלְהַחֲזִיר הַדָּבָר לְשָׁרְשׁוֹ. וְשֹׁרֶשׁ כָּל הַדְּבָרִים הִיּא חָכְמָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ" (תְּהִלִּים קד, כד). לָכֵן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לִשְׁמֹר אֶת חָכְמָתוֹ וְשִׂכְלוֹ מִשִּׂכְלִיּוֹת חִיצוֹנִיּוֹת הַמְּכֻנָּה בְּשֵׁם בַּת פַּרְעֹה. בַּת הִיא רֶמֶז לְחָכְמָה שֶׁאֵינָהּ חָכְמָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מְנָחוֹת ק"י), וּפַרְעֹה לְשׁוֹן בִּטּוּל כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "תַּפְרִיעוּ אֶת הָעָם" (שְׁמוֹת ה, ד), וְתִרְגֵּם אוּנְקְלוֹס: 'תְּבַטְּלוּן', הַיְנוּ חָכְמוֹת בְּטֵלוֹת שֶׁהֵם שְׁאָר הַחָכְמוֹת. כִּי עִקַּר הַחָכְמָה לִקְנוֹת שְׁלֵמוּת אֵינָם רַק חָכְמוֹת אֱלֹקוּת, וּשְׁאָר חָכְמוֹת הֵם רַק חָכְמוֹת בְּטֵלוֹת וְאֵינָם חָכְמוֹת כְּלָל: