ב

עַל־כֵּן צָרִיךְ כָּל אָדָם לִשְׁמֹר מְאֹד אֶת שִׂכְלוֹ וּמַחֲשַׁבְתּוֹ, שֶׁלֹּא יִכְנֹס בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ שׁוּם מַחֲשָׁבָה חִיצוֹנָה וְשׁוּם חָכְמָה חִיצוֹנָה אוֹ מַחֲשָׁבָה זָרָה, וּמִכָּל שֶׁכֵּן מֵהִרְהוּרִים רָעִים. כִּי כָּל הַפְּגָמִים וְכָל הַחֲטָאִים וְהָעֲווֹנוֹת חַס וְשָׁלוֹם, כֻּלָּם אֵינָם בָּאִים כִּי אִם עַל־יְדֵי זֶה פְּגַם הַמַּחֲשָׁבָה כַּנַּ"ל, כְּשֶׁאֵינוֹ נִזְהָר לְשָׁמְרָהּ כָּרָאוּי שֶׁלֹּא תֵּצֵא חוּץ מִגְּבוּל הַקְּדֻשָּׁה. וּכְשֶׁנִּזְהָר וְשׁוֹמֵר הַמַּחְשָׁבָה הֵיטֵב שֶׁהִיא הַחָכְמָה שֶׁבַּמֹּחַ, זֶהוּ עִקַּר תִּקּוּנוֹ וּתְשׁוּבָתוֹ עַל הָעֲווֹנוֹת [כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "יַעֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ וְאִישׁ אָוֶן מַחְשְׁבֹתָיו, וְיָשֹׁב אֶל ה' וִירַחֲמֵהוּ" (יְשַׁעְיָהוּ נה, ז), וּמַאֲרִיךְ בְּעִנְיַן הַמַּחְשָׁבָה בְּפָרָשָׁה זֹאת שֶׁהִיא מִתַּרְתֵּי דִתְיוּבְתָּא], שֶׁמִּתְגַּבֵּר לְגָרֵשׁ כָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת חִיצוֹנִיּוֹת מִדַּעְתּוֹ וְשִׂכְלוֹ. כִּי הַשֵּׂכֶל הִיא הַנְּשָׁמָה, וּכְשֶׁמְּקַדֵּשׁ שִׂכְלוֹ הַיְנוּ נִשְׁמָתוֹ, עַל־יְדֵי־זֶה מַגְבִּיהַּ וּמֵשִׁיב הַכֹּל לְשִׂכְלוֹ, וְזֶה עִקַּר הַתְּשׁוּבָה: