ז

וְכָל הַנְּקֻדּוֹת הַנַּ"ל הֵם עֲנָפִים לְהַצַּדִּיק, שֶׁהוּא נְקֻדָּה הַכְּלָלִית בְּחִינַת מֹשֶׁה, שֶׁהוּא נְקֻדָּה כְּלָלִיּוּת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל. עַל־כֵּן צְרִיכִין הַכֹּל מִתְּחִלָּה לְקַבֵּל מֵהַצַּדִּיק הַזֶּה, כִּי קֹדֶם כָּל הָעִקָּר הִיא הִתְקַשְּׁרוּת לְהַצַּדִּיקִים וּלְדַבֵּר עִמָּהֶם בְּיִרְאַת שָׁמַיִם, וְהֵם יָאִירוּ וִיעוֹרְרוּ אֶת לִבּוֹ עַל־יְדֵי נְקֻדָּתָם הַקְּדוֹשָׁה הַכְּלָלִית. וְאַחַר־כָּךְ צְרִיכִין לְדַבֵּר גַּם עִם חֲבֵרוֹ בְּיִרְאַת שָׁמַיִם כַּנַּ"ל, לְקַבֵּל דֵּין מִן דֵּין. וְכֵן יְקַבֵּל כָּל אֶחָד מִנֵּהּ וּבֵהּ, עַל־יְדֵי שֶׁיְּדַבֵּר כָּל אֶחָד בְּעַצְמוֹ בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ כַּנַּ"ל. וְעַל־יְדֵי שְׁלוֹשָׁה בְּחִינוֹת אֵלּוּ נִתְבַּטֵּל הַחֲרָפוֹת, הַיְנוּ אֲהָבוֹת רָעוֹת הַיְנוּ עָרְלַת הַלֵּב. וְזֶהוּ "עַל כָּל פְּשָׁעִים תְּכַסֶּה אַהֲבָה", כִּי הַתַּאֲווֹת רָעוֹת נִתְבַּטְּלִין עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁשָּׁם שׁוֹרָה אַהֲבָה הַקְּדוֹשָׁה הַנִּקְרֵאת כֹּהֵן. כִּי נִתְּנָה כְּהֻנָּה לְאַבְרָהָם אוֹהֲבִי (נְדָרִים ל"ב), וְהִיא שׁוֹרָה בִּמְקוֹם בְּרִית שָׁלוֹם, עַל־כֵּן נִקְרָאִים יִשְׂרָאֵל מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים. וּכְשֶׁנִּתְּנָה כְּהֻנָּה לְפִינְחָס נֶאֱמַר לוֹ (בַּמִּדְבָּר כה, יב): "הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם", כִּי הַכְּהֻנָּה בְּחִינַת אַהֲבָה בְּחִינַת אַבְרָהָם, שׁוֹרָה בִּמְקוֹם בְּרִית שָׁלוֹם, הַיְנוּ צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם כַּנַּ"ל, שֶׁאוֹר הַחֶסֶד נִשְׁאָר בִּיסוֹד דַּאֲצִילוּת: