תּוֹרָה קצז

אֵין זֶה מַעֲלַת הָעֲנָוָה לְהַרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ בִּכְפִיפַת רֹאשׁ בְּדֶרֶךְ שְׁטוּת כְּאִלּוּ הוּא עָנָו, כִּי זֶהוּ עֲנָוָה פְּסוּלָה, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָעֲנָוָה כְּשֶׁהִיא בְּחָכְמָה, וְעַל־יְדֵי לָשׁוֹן הָרָע שֶׁהָעוֹלָם מְדַבְּרִים, נַעֲשֶׂה פֵּרוּד בֵּין עֲנָוָה לְחָכְמָה, וְאָז אִי אֶפְשָׁר לַצַּדִּיקִים לִהְיוֹת עֲנָוִים. [אָמַר הַמַּעֲתִּיק, בָּזֶה מוּבָן הַתַּרְגּוּם יוֹנָתָן: 'כַּד חָמֵי מֹשֶׁה עַנְוְתָנוּתֵיה קָרָא שְׁמוֹ יְהוֹשֻׁעַ' וְדָרְשׁוּ חֲזַ"ל יָהּ יוֹשִׁיעֲךָ וְכוּ', הַיְנוּ שֶׁהִתְפַּלֵּל עָלָיו שֶׁעַל־יְדֵי לָשׁוֹן הָרָע שֶׁל הַמְרַגְּלִים לֹא יֻפְגַּם הָעֲנָוָה שֶׁלּוֹ]. אִם לֹא מִי שֶׁהוּא גָּדוֹל בְּמַעֲלָה מְאֹד בְּמִדַּת הָעֲנָוָה, עַד שֶׁגַּם פְּגַם לָשׁוֹן הָרָע שֶׁל הָעוֹלָם אֵינוֹ מַזִּיק לוֹ לָעֲנָוָה שֶׁלּוֹ: