ט

גַּם צָרִיךְ לִשְׁמֹר אֶת הָעַיִן מִכֹּחַ הַמְדַמֶּה, וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁהוּא טוֹב עַיִן צָרִיךְ לִשְׁמֹר מִזֶּה. כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִים בְּחוּשׁ, שֶׁאֲפִלּוּ מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ רְאִיָּה יָפָה, יָכוֹל לִטְעוֹת עַצְמוֹ עַל־יְדֵי שֶׁרוֹאֶה מֵרָחוֹק וְנִדְמֶה לוֹ הֵפֶךְ מִן הָאֱמֶת וְכוּ'. כֵּן הוּא בְּעֵינֵי הַשֵּׂכֶל בְּכַמָּה בְּחִינוֹת, כְּגוֹן לִפְעָמִים נִדְמֶה לוֹ שֶׁחֲבֵרוֹ נוֹטֶה מִן הָאֱמֶת [ּכְמַאֲמַר חֲזַ"ל וְקֹרַח שֶׁפִּקֵּחַ הָיָה, מָה רָאָה לִשְׁטוּת זֶה, עֵינוֹ הִטְעָתוֹ כוּ'. וְכֵן טָעוּת נְבָט וְהַרְבֵּה גְּדוֹלִים]. אוֹ שֶׁעוֹשֶׂה כְּנֶגְדּוֹ שֶׁלֹּא כְּהֹגֶן וְכוּ', וּמֵחֲמַת זֶה יֵשׁ בְּלִבּוֹ עָלָיו וְיוּכַל לְהִתְעוֹרֵר עַל־יְדֵי־זֶה מַחֲלֹקֶת. וְנִדְמֶה לוֹ שֶׁחוֹלֵק עַל חֲבֵרוֹ לְשֵׁם שָׁמַיִם, וּבֶאֱמֶת הַכֹּל בָּא מִטָּעוּת שֶׁל כֹּחַ הַמְדַמֶּה, שֶׁנִּדְמֶה לוֹ עַל חֲבֵרוֹ דִּבְרֵי שְׁקָרִים וּבְדוּיִים. וְכֵן יֵשׁ בָּזֶה כַּמָּה בְּחִינוֹת מַה שֶּׁעֵינֵי הַשֵּׂכֶל נוֹטִים מֵהָאֱמֶת עַל־יְדֵי טָעוּת כֹּחַ הַמְדַמֶּה, כִּי כֹּחַ הַמְדַמֶּה יָכוֹל לְהַטְעוֹת אֲפִלּוּ שֶׁהוּא טוֹב עַיִן. עַל־כֵּן צְרִיכִין לָזֶה שְׁמִירָה יְתֵרָה לִשְׁמֹר עַצְמוֹ מְאֹד מִטָּעוּת שֶׁל הַמְדַמֶּה: