ו

הָרָצוֹן הוּא לְמַעְלָה מִן הַכֹּל אֲפִלּוּ מִן הַדַּעַת דִּקְדֻשָּׁה וְשָׁם בִּבְחִינַת רָצוֹן אֵין שׁוּם אֲחִיזַת הַסִּטְרָא אָחֳרָא כְּלָל. כִּי כֻּלְּהוּ בְּמַחֲשָׁבָה אִתְבְּרִירוּ אֲבָל לְמַעְלָה מִן הַמַּחֲשָׁבָה לְמַעְלָה מִן הַדַּעַת. הַיְנוּ בִּבְחִינַת רָצוֹן שֶׁהוּא לְמַעְלָה מִן הַכֹּל שָׁם אֵין לָהֶם שׁוּם אֲחִיזָה כְּלָל. וְעִקַּר בְּרִיאַת הָאָדָם הָיָה רַק בִּשְׁבִיל רָצוֹן הַיְנוּ שֶׁיִּזְכֶּה בִּשְׁלֵמוּת לְהֶאָרַת הָרָצוֹן שֶׁזֶּה תַּכְלִית הַשְּׁלֵמוּת. וּמשֶׁה רַבֵּנוּ רַבָּן שֶׁל כָּל הַנְּבִיאִים. תַּכְלִית שְׁלֵמוּתוֹ בְּעֵת הִסְתַּלְּקוּתוֹ הוּא שֶׁהִגִּיעַ לְתַכְלִית שְׁלֵמוּת הָרָצוֹן שֶׁנִּסְתַּלֵּק בְּתוֹךְ רַעֲוָא דְּרַעֲוִין רָצוֹן שֶׁבָּרְצוֹנוֹת. וְעִקַּר עֹנֶג שַׁבָּת עֹנֶג עוֹלָם הַבָּא בְּחִינַת אָז תִּתְעַנַּג עַל ה' הוּא בְּחִינַת הָרָצוֹן. וְזֶה עֹנֶג רָאשֵׁי תֵּבוֹת עֵדֶן נָהָר גַּן כִּי הֶאָרַת הָרָצוֹן הוּא בְּחִינַת הַשָּׂגַת הַמַּקִּיפִין שֶׁל הֶחָכָם שֶׁהוּא בְּחִינַת משֶׁה שֶׁהֵם בְּחִינַת עֵדֶן עַיִן לֹא רָאֲתָה וּמִשָּׁם יוֹצֵא הַנָּהָר שֶׁהוּא בְּחִינַת יַם הַחָכְמָה לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן הַיְנוּ לְהַחֲיוֹת כָּל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל וּלְהַמְשִׁיךְ עֲלֵיהֶם קְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה (נטילת ידים לסעודה הלכה ג אות ב. ועיין אכילה כב).