כְּשֶׁאָדָם רוֹצֶה בֶּאֱמֶת רָצוֹן דִּקְדֻשָּׁה לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֵינוֹ צָרִיךְ עוֹד לְבַקֵּשׁ מִשּׁוּם אָדָם וְלִלְמֹד מִמֶּנּוּ. רַק הָרָצוֹן דִּקְדֻשָּׁה בְּעַצְמוֹ יוֹדִיעַ לוֹ מַה לַּעֲשׂוֹת. לַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. כִּי גַּם הַצַּדִּיק הָרַב הָאֱמֶת הָעוֹסֵק תָּמִיד לְהָאִיר הַדַּעַת בִּבְנֵי אָדָם אִי אֶפְשָׁר לוֹ לְבָאֵר הַכֹּל בִּפְרָטִיּוּת בַּפֶּה וּבִכְתָּב. רַק שֶׁעַל־יְדֵי הָרְמָזִים שֶׁלּוֹ שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן הוּא מֵאִיר לְכָל אֶחָד בְּדַעְתּוֹ שֶׁיִּתְחַזֵּק בִּרְצוֹנוֹת חֲזָקִים מְאֹד לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְאָז הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מֵאִיר לוֹ שֶׁיָּבִין מֵעַצְמוֹ מַה לַּעֲשׂוֹת לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּפִי הַשָּׁעָה וְהָעֵת הַצֹּרֶךְ. וְזֶה מְבֹאָר בַּמִּדְרָשׁ שֶׁדָּרְשׁוּ כָּךְ עַל פָּסוּק יָפָה אַתְּ רַעֲיָתִי כְּתִרְצָה:
ועיין בלקו"ה נטילת ידים ו' אות מב שמרחיב הענין:
וְעַתָּה בֹּא וּרְאֵה זֶה מָצָאתִי בְּמִדְרָשׁ חָזִיתָ שִׁיר הַשִּׁירִים, מִגֹּדֶל מַעֲלַת הָרָצוֹן שֶׁזּוֹכִין עַל־יְדֵי הַיָּדַיִם שֶׁהֵם הָרְמָזִים שֶׁיֵּשׁ בְּיָם הַחָכְמָה כַּנַּ"ל. וְזֶה לְשׁוֹן הַמִּדְרָשׁ שִׁיר הַשִּׁירִים (קַפִּיטְיל ו' פָּסוּק ד): "יָפָה אַתְּ רַעְיָתִי כְּתִרְצָה". כְּשֶׁאַתְּ רוֹצָה, כַּד אַתְּ בָּעֲיָא - לֵית אַתְּ צְרִיכָה בָּעֲיָא מִכְּלוּם, מֵילַף מִכְּלוּם. מִי אָמַר לָהֶם לְהָבִיא עֶגְלַת בָּקָר לִטְעֹן הַמִּשְׁכָּן, לֹא מֵהוֹן וּבְהוֹן וְכוּ', עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.
וְשִׂים לִבְּךָ הֵיטֵב לְכָל דִּבּוּר וְדִבּוּר מִדִּבְרֵי הַמִּדְרָשׁ הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה. כַּמָּה וְכַמָּה הוּא מַפְלִיג בְּמַעֲלַת הָרָצוֹן דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל יִשְׂרָאֵל-עַם קָדוֹשׁ שֶׁכְּשֶׁרוֹצִים בֶּאֱמֶת רְצוֹנוֹת דִּקְדֻשָּׁה לְהִתְקָרֵב לַה' יִתְבָּרַךְ אֵינָם צְרִיכִים עוֹד לְבַקֵּשׁ מִשּׁוּם אָדָם וְלִלְמֹד מִמֶּנּוּ. רַק הָרָצוֹן בְּעַצְמוֹ יוֹדִיעַ לוֹ מַה לַּעֲשׂוֹת לִגְרֹם נַחַת רוּחַ לַה' יִתְבָּרַךְ. כַּמְבֹאָר בַּמִּדְרָשׁ הַנַּ"ל כְּשֶׁאַתְּ רוֹצָה כַּד אַתְּ בָּעֲיָא לֵית אַתְּ צְרִיכָה בָּעֲיָא מִכְּלוּם מֵילַף מִכְּלוּם וְכוּ' כִּי הָרָצוֹן הוּא בְּחִינַת אוֹר מַ"ה הַנַּ"ל הַמֵּאִיר בְּיָם הַחָכְמָה שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרְמָזִים הַנַּ"ל, הַיְנוּ כִּי יָבִין מֵעַצְמוֹ עַל־יְדֵי הָרְמָזִים שֶׁהַצַּדִּיק מְרַמֵּז לוֹ בְּכָל עֵת עַל־יְדֵי דִּבְרֵי תּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר הַכֹּל בַּפֶּה וּבַכְּתָב רַק עַל־יְדֵי בְּחִינַת רְמָזִים יָכוֹל לְהָאִיר בְּדַעְתּוֹ עַד שֶׁיִּתְחַזֵּק בִּרְצוֹנוֹת חֲזָקִים מְאֹד לַה' יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁלֹּא יֵדַע כְּלָל מַה הוּא רוֹצֶה (כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם) עַד שֶׁה' יִתְבָּרַךְ יַעֲזֹר לוֹ וְיָאִיר בְּלִבּוֹ שֶׁיָּבִין מַה לַּעֲשׂוֹת לִגְרֹם נַחַת רוּחַ לַה' יִתְבָּרַךְ לְהִתְקָרֵב אֵלָיו עַל־יְדֵי זֶה כְּמוֹ הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֵבִינוּ מֵעַצְמָם לְהָבִיא עֲגָלוֹת לְהַמִּשְׁכָּן אַף־עַל־פִּי שֶׁלֹּא נִצְטַוּוּ עַל זֶה כְּלָל כַּמְבֹאָר שָׁם בַּמִּדְרָשׁ וְעַיֵּן שָׁם מַה שֶּׁמְּבֹאָר שָׁם עַל פָּסוּק קַח מֵאִתָּם, מֵאִתָּם הָיוּ הַדְּבָרִים וְכוּ', עַיֵּן שָׁם: