עַד כָּאן כָּתַבְתִּי בִּלְשׁוֹן תְּפִלָּה, וְהִנֵּה מִפַּחַד הָאוֹרֵב בְּמִסְתָּר כְּאַרְיֵה בְּסֻכֹּה בְּכָל פִּנָּה וּפִנָּה וּבְכָל מְסִלָּה וּמְסִלָּה, כִּי בְּאֹרַח זוּ אֲהַלֵּךְ טָמְנוּ פַח לִי, מְחֻיָּב אָנֹכִי לְהַזְכִּיר אֶת הַקּוֹרֵא בִּדְבָרַי מֵעֹצֶם יִקְרַת הַסַּם הַמְרַפֵּא הַזֶּה, לְבַל יִתְלַבֵּשׁ לְפָנָיו הַמֵּסִית בְּטַלִּית שֶׁל מִצְוָה לִמְשֹׁךְ בְּיַיִן אֶת בְּשָׂרוֹ, כִּי מְאֹד מְאֹד הִזְהִירוּ אַדְמוֹ"ר זַ"ל וּמוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל עַל הַדָּבָר הַזֶּה בְּאַזְהָרָה כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת עַד מְאֹד, כִּי כְּאֶבֶן מוֹשֵׁךְ (מַאגְנֶעט) הוּא הַדָּבָר הַזֶּה, וְלֵךְ לֵךְ אָמְרִינָן נְזִירָא סְחוֹר סְחוֹר לְכַרְמָא לֹא תִּקְרַב. (שַׁבָּת יג) כִּי אַף עַל פִּי שֶׁמְּעַט הַשְּׁתִיָּה טוֹבָה לְהַרְחִיב הַדַּעַת, אֲבָל דַּיְקָא מְעַט (נָאר אַבִּיסֶעל – כַּאֲשֶׁר בְּזֶה הַלָּשׁוֹן אָמַר אַדְמוֹ"ר זַ"ל בְּעֵת שֶׁכִּבֵּד לְמוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל וְרַבִּי נַפְתָּלִי זַ"ל בִּמְעַט יַיִן יָשָׁן בְּכוֹס קָטָן וְרָחָב כְּאֶצְבַּע שֶׁיִּשְׁתּוּ שְׁנֵיהֶם מֵאִתּוֹ). כִּי מְאֹד צְרִיכִין לִזָּהֵר לְמַעֵט בִּשְׁתִיַּת מַשְׁקִין הַמְשַׁכְּרִין בְּכָל הָאֶפְשָׁרוּת גַּם בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב, [וַאֲפִלּוּ בְּשִׂמְחַת תּוֹרָה[121] וְלֹא כַּטּוֹעִים בָּזֶה] וּמִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן בִּימֵי הַחֹל כִּי לֹא עַל שִׂמְחָה כָּזֹאת הִזְהִיר אוֹתָנוּ אַדְמוֹ"ר זַ"ל. כִּי עַל זֶה נֶאֱמַר, "וּלְשִׂמְחָה מַה זּוֹ עוֹשָׂה", כִּי אֵין זֶה שִׂמְחָה רַק הוֹלְלוּת וְסִכְלוּת:
[121] מִלְּבַד בְּפוּרִים שֶׁאָז מִצְוָה לְקַיֵּם אֶת הַמַּאֲמָר חֲכָמֵינוּ זַ"ל (מְגִילָה ז:) שֶׁחַיָּב אֱינָשׁ לִבְסוּמֵי וְכוּ' כִּפְשׁוּטוֹ (כֵן שָׁמַעְתִּי מֵאָבִי הֲרֵינִי כַּפָּרַת מִשְׁכָּבוֹ בְּשֵׁם אַדְמוֹ"ר זַ"ל וּבְשֵׁם שְׁאָר צַדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁלֹּא כְּדַעַת הַמְפָרְשִׁים בָּזֶה בְּעִנְיַן אַחֵר) [אָמַר הַמַּעְתִּיק שָׁמַעְתִּי בְּשֵׁם אַדְמוֹ"ר זַ"ל שֶׁהַשִּׁכְרוּת בְּפּוּרִים הוּא תִּקּוּן לִפְגַם הַבְּרִית].