[ח]

והזבוב הנזכר שם יש לבאר שזה ענין החלושי כח שבישראל הנרדפים מקלפת עשו עמלק ימח שמם הנמשל לשממית (שהוא ממין עכביש כנודע). כמובן מרש"י בשם המדרש, שהוא שנשאר עליו הכתוב (בעובדיה שנבא עליו) "בזוי אתה מאד", כי הוא מבזה יותר מכל השקצים (כאשר כבר הזכרתי מעין זה בשיחות וספורים שבכרך הראשון עין שם). שאחר שכבר חטפה את עצמה ברגל אחד על הדף וכו' נשארה מטה מטה עד שלא נשאר ממנה כלום. (שזה שמובא ברש"י בשם המדרש, על הכתוב "וידו אוחזת בעקב עשו" וכו', שלא יספיק זה לגמר מלכותו עד שבא זה ונוטלה הימנו. והינו כנ"ל, שדיקא כשהגיע העכביש בעקבו ורגלו על הדף, עד שנדמה שאפס תקוה להזבוב. כי בלי ספק תשחת חס ושלום לגמרי מקלפת העכביש כנ"ל. ואז דוקא התחיל העכביש לירד מטה מטה עד שנמחה לגמרי. וגם ממילא מובן יותר לפי זה (מה שמובא גם בשם ר' שמשון מאוסטריפאלי) שהזבוב הוא מרמז בראשי תבות, "ז'כרון ב'ספר ו'שים ב'אזני" וכו' שנאמר בפרשת עמלק ימח שמו.