נא

איתא בחיי מוהר"ן בהשיחות שר' שמעון זכה שישמש את רבנו זצוק"ל אחר הסתלקותו כמו ששמשו בחייו, ויש בזה מעשה עין שם. וזה הוא המעשה, שאחר שבא ר' שמעון מעבר לנהר דאן. בקש מרבנו זצוק"ל שיבטיח לו שישמשנו. והבין שרבנו זצוק"ל אינו רוצה, ושתק. ולאחר זמן בקש עוד הפעם מרבנו זצוק"ל שיבטיח לו כנ"ל, והזכיר אז לרבנו זצוק"ל את המעשה שהציל אותו פעם אחת מן המיתה בעת שנסעו מכפר אוסאטין למעדוועדווקי או להפך, שנסעו בשפוע ההר, והבין ר' שמעון שהעגלה תתהפך. והיו אז כלם בסכנת מות, כי הדרך היה מלא אבנים וחפירות. וקפץ הר' שמעון מהעגלה ועכב את העגלה והציל את כל האנשים. והשיב לו רבנו זצוק"ל אודאי האסטו גוט גימאכט [ודאי עשית טוב]. ורמז לו דמשום זה לבד אינו יכול לזכות עדין לדבר גדול כזה. ושוב שתק הר' שמעון. לאחר זמן בקש עוד הפעם מרבנו זצוק"ל וספר לו רבנו זצוק"ל האיך שאמו באה אצלו בחלום מפני מה שאינו מבטיח לו על זה, ועל כן הבטיח לו אז. וספר הר' נחמן מטולטשין שמוהרנ"ת קנא אותו מאד. והר' שמעון הנ"ל בא פעם אחת מארץ ישראל לעשות שדוך עם בנו מחוץ לארץ, והיה אז בשבועות הגדול אצל מוהרנ"ת, ואמר אז על מוהרנ"ת אה וואה, חשבתי שזה תלמיד רבנו זצוק"ל, ולבסוף הוא רבנו בעצמו דער רבי אליין, ואמר אז לחתן המגיד מטירהאווצי הלא אני מבין על גוטין יוד [אדמו"ר] שהשלכתי כל המפרסמים, וקרבתי את עצמי ליונגיל (לבחור) קדם החתנה, כי נתקרב לרבנו זצוק"ל קדם חפתו, זאג איך דיר אז היינט איז ער דער מנהיג הדור [אני אומר לך שהיום הוא המנהיג הדור]: