ח

וכשבא מוהרנ"ת ז"ל על ראש השנה, ראה שיש אנשים שמתפללים כראוי והתקנא בהם מאד, כי הוא לא היה יכול אז להתפלל בכונה כראוי. ואחר כך שמע מרבנו ז"ל התורה בחצוצרות סימן ה'. ואמר שלא היה לו שום השגה בהתורה הנ"ל אלא היה נראה לו הפשט של הפסוק "אזן שומעת תוכחת חיים" וכו', כי זאת היה נצרך לו מאד כדי שיתרץ לו עקר הקשיא של חותנו הרב ר' דוד צבי ז"ל, מה שהחסידים חולקים זה על זה. ובראש השנה הנ"ל לקח מוהרנ"ת ז"ל עמו את רבי זלמן הקטן שהוא גם כן לא היה מסכים עם השתית יין שרף, ואמר לו מוהרנ"ת ז"ל אתה שיך אצלנו. ומקדם זה זמן רב היה מעשה שכעס מוהרנ"ת ז"ל על הרב ר' זלמן על שהיה בכעס על החסידים על שמשכנו התפלין שלהם על יין שרף. ואחר כך הבין מוהרנ"ת ז"ל שצדקו דבריו של הרב ר' זלמן הקטן הנ"ל: