ועתה הנני להעתיק מה שכתב הרב מטשעהרין ז"ל יחוס משפחתו.
בצואת ר' שפעטיל ז"ל הזהיר שכל אחד ירשם יחוסו למען יהיה למשמרת לזרעו ולזרע זרעו וכו'. לכן אמרתי לרשם מענין משפחתנו:
אבי ז"ל שמו הרב רבי צבי אריה דין בברסלב ואחריו מלא מקומו אחי הוא הוא הרב רבי חיים ז"ל. ואבי אבי ז"ל הוא הרב רבי אהרן ז"ל נתמנה לראב"ד בברסלב ברצון ובפקדת רבנו ז"ל אור האורות וכו' הוא רבנו הר' נחמן זצוק"ל מברסלב, בעל המחבר ספר לקוטי מוהר"ן הקדוש ושאר ספרים קדושים הרבה כמפרסם. ורבנו זצ"ל היה לו השתדלות גדול בענין זה של התמנות הרבנות של אבי אבי ז"ל בברסלב. ויש בענין זה כמה ספורים נפלאים הרבה ואין כאן מקומו. אביו של אדוני אבי זקני רבי אהרן ז"ל, הוא הרב רבי משה שהיה ראב"ד בקארסין ונסתלק ונקבר שם שנת תקפ"ז לפ"ק זקן ושבע ימים. וזכה לקבל פניו של הבעל שם טוב ז"ל שני פעמים בימי נעוריו, והיה איש צדיק וכשר מאד. וכן אשתו ז"ל היתה אשה כשרה וצנועה כנשמע קצת משבחים מפי רבנו ז"ל. ושמעתי מפי אדוני אבי ז"ל שאמר שרבי משה הנ"ל ואחיו רבי אבילי ז"ל נשארו יתומים קטנים, ונתרחקו מארץ מולדתם וממקור משפחתם, ונתגדלו בבית הרב הצדיק הקדוש רבי אבילי משדה לבן שהיו קרובים ושארים. וכן היה בשדה לבן גאון אחד וצדיק גדול והיה נקרא הר' אהרן פשוט, מחמת שלא היה מסכים להחלוקים בחריפות גדול שנתפשטו בימיו ביותר, רק היה אוהב ללמד במתון בתמימות ובפשיטות. וכשבא הרב הגאון רבי זלמן לשדה לבן ואמר איזה חלוק ופלפול בחריפות גדול, אחר כך היה חוקר ודורש איך למד הר' אהרן הקדוש זה הענין, וכשנודע לו איך שלמד הקדוש זה הענין בלמודו הפשוט נתישבו ממילא כל השאלות והקשיות שהיה להגאון הר' זלמן בזה, ונתבטל כל החלוק והפלפול. והיה עושה מופתים גדולים וישועות נפלאות עם למודו הפשוט. וכפי הנראה היה השם של אבי אבי ז"ל רבי אהרן, על שם רבי אהרן הנ"ל, כי היה גם כן משארנו וממשפחתנו. וענין יחוס משפחתנו לא נודע לאבי אבי ז"ל בפרטיות, מחמת שאביו הרב רבי משה נתרחק מקטנותו מארץ מולדתו וממקור משפחתו. אך בכלל נודע לו שהם מגזע הרב הגאון וצדיק נפלא ראב"ד דקהלת קדש בוטשאטש. כפי הנראה שהיה רב ואב בית דין במאה החמישית. ופעם אחת נחלק עם איזה גדול אודות איזה פרי איך לברך עליה. ואמר שהסימן יהיה מן השמים לדעתו הקדושה שיהיה על קברו מין פרי כזה, וכן הוה.
ועוד נודע לי שהיה מאבותם צדיק אחד קדוש וגאון נפלא, ונקרא בשמו רבי ר' אחיעזר. וספרו ממנו ענין נפלא של תחית המתים ממש. ועוד היה מאבותם דער גרוסער [הגדול] רבי אברהם יהושע העשיל המפרסם שמו בעולם. וכפי הנראה היה הרב הקדוש מאפטא וממעזבוז נקרא על שמו ז"ל, והוא היה גם כן משארנו. זקנתי אשת הרב רבי אהרן הנ"ל היתה אשה כשרה וצנועה מאד כמפרסם, ושמה שרה בת הרב ר' ניסן. והוא היה עשיר גדול ונכבד מאד ונשתדך עם גדולי הדור, הינו עם הרב הקדוש רבי חיים מקראסנע ז"ל ועם הרב הקדוש מחמעלניק ז"ל ועוד כדומה. ושמעתי ממנה שמקור משפחתה היה מאוסטרא ואליק, מגזע קדש של עשירים ומיחסים גדולים, והרב המגיד ממעזריטש ז"ל היה גם כן ממשפחתה, וכן הרב הקדוש רבי ליבער מבארדיטשוב, ועוד כמה גדולים. והרב הקדוש הר' גדליה מליניץ הפליג מאד בשבח משפחתה, ואמר שהיה יודע ומכיר בהם יותר מעשרים רבנים גדולים, ועוד כיוצא בדברים האלה. אמי ז"ל מרת חיה לאה ז"ל היא בת הר' חיים מברסלב והיה איש כשר מאד ומקרב לרבנו ז"ל רבי נחמן מברסלב ז"ל, ויש בזה ספורים הרבה ואין כאן מקומם. והיה מתענה שני פעמים משבת לשבת בכל שנה, הינו פרשת כי תצא ופרשת כי תבא בפקדת רבנו ז"ל שנים הרבה, ובמסירות נפש עצום מאד. ומענין האחרון ופטירתו יש ספור נפלא ואיך שראה רבנו בחלום וכו': אם אמי חנה בת ר' דב ז"ל גם כן אשה צנועה וכשרה ממשפחת רבנים וגדולים, ומקור משפחתי שמעתי ממנה שמצד אמה מרת רבקה היא מאוסטרא ממשפחת עשירים וגדולים מימי קדם קצת: אשתי הראשונה מרת טשארנא בת הר' יצחק ז"ל מצד אביה הוא ר' יצחק בן ר' אברהם מוויניצא הנקרא ר' אבריימל סאניס, איש כשר ונכבד ולמדן. ומצד אמה מקור משפחתה מגזע בעל המחבר ספר תבואות שור ז"ל. אשתי השניה מרת פיגא תחיה מצד אביה הוא רבי יואל לאדיזשונסקע מקרימענטשאק ממשפחת עשירים ונכבדים בימי קדם, קצת יכנו בשם ברעגיר על שם מסחרם אצל הברעג. ומקור משפחתה מלאדיזשין ממשפחת לומדים וכשרים. ומהם היה גם הרב ר' דוד דין בלאדיזשין, שהיה מקרב לרבנו ז"ל, ומצד אמה לא נודע לי מקור משפחתה כי היה ממדינת ליטא ורייסין. ר' אבילי אחיו של אבי אבי ז"ל רבי משה הנ"ל, נתגדל בשדה לבן ונקרא בשם ר' אבילי דעם חאזנס ולא ידעתי הטעם ואולי היה הוא חתן של ראב"ז דשם והיה איש נכבד מאד. ושם בניו האחד נקרא ר' מיכל זאסלאווער. והשני גביר אחד בזיטאמיר ולא נודע לי שמו. והיה לו גם כן בנות אחת שמה מרים ואחת שמה העלקא. ורב המשפחה מיוצאי חלציו בשדה לבן.
ואל יעלה בדעתכם כי רשמתי קצת יחוס משפחתנו להתפאר ולהתגאה בזה חס ושלום כי מה אני ומה חיי, כי כסתה כלמה פני בזכרי איך רחוק מעשי ממעשה אבותי הקדושים הנ"ל. ואם רבותינו ז"ל התפללו על זה שלא נבוש מאבותינו, מה נאמר ומה נדבר אנחנו. אך זה בעצמו גם כן קצת ממטרת כונתי ברשמי זאת, למען נזכר זאת בכל עת כי ממקור קדש נחצבנו ולא יאות לנו לעזב קדשת דרכי אבותינו, ולילך בדרך תועים חס ושלום, כי מה לתבן את הבר. ולעולם יאמר אדם מתי יגיעו מעשי לידי מעשה אבותי וכו' וכמו שאמרו רבותינו ז"ל שזכות אבותם מסיעתם וכו', ואמרו חכמינו ז"ל לא ימוש מפיך וכו' התורה מחזרת על אכסניה שלה. ועלינו החיוב יותר לחזק את לבנו בהשם יתברך ולהיות בה' מבטחיו ולהתפלל ולהרבות תחנונים לפני השם יתברך לקרב אותנו לעבודתו יתברך למען יחלצון ידידיך הושיעה ימינך וענני. אמן כן יהי רצון.