לה

לְעִנְיַן הָאֱמוּנָה בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל אֲפִלּוּ בְּאוֹתָם שֶׁאֵין נִרְאִים לָעֵינַיִם כִּכְשֵׁרִים אָמַר בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: וֶוער שְׁמוּעֶסְט אַז אִיךְ הֶער פוּן אִיהְם גָּאר נִיט, הָאבּ אִיךְ אִין אִיהְם אַוַּדַּאי אֱמוּנָה, נָאךְ מֶעהְר אֲפִלּוּ אַז אִיךְ הֶער שׁוֹין פוּן זַיְין מוֹיְל עֶר רֶעד זֶעהְר שְׁלֶעכְטְ'ס, אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה אַז נוֹר מִיט דֶּעם מוֹיל רֶעדְט עֶהר אַזוֹי, אִין הַארְצִין מֵיינְט הֶער אַנְדֶערְשׁ [מִי מְדַבֵּר אִם אֵינִי שׁוֹמֵעַ מִמֶּנוּ כְּלוּם, בְּוַדַּאי יֵשׁ לִי אֱמוּנָה בּוֹ, וְיוֹתֵר מִזֶּה, אֲפִילוּ אִם אֲנִי שׁוֹמֵעַ מִפִּיו שֶׁהוּא מְדַבֵּר רַע מְאֹד, אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵימָה שֶׁרַק עִם הַפֶּה הוּא מְדַבֵּר כָּךְ, בְּלִבּוֹ הוּא חוֹשֵׁב אֲחֶרֶת]. כִּי עֶצֶם הַנְּקֻדָּה שֶׁבִּפְנִימִית דִּפְנִימִיּוּת הַלֵּב שֶׁל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל מַיִם רַבִּים וְעַזִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹתָהּ אַף אִם יַעֲבֹר עָלֶיהָ מַה שֶּׁיַּעֲבֹר: