ח.

וזה שמובא בכונות (פע"ח שער ספירת העומר א') שסוד הספירה היא לברר הדמים הינו הדבורים כי כל הדיבורים הם נמשכין מהדמים כמובא בספרי רבינו ז"ל (ליקו"א ע"ה) ועל כן בימי הספירה על ידי הרצונות והכיסופין דקדשה מבררין הדיבורים בחינת כל דבר אשר יבא באש תעבירו באש (במדבר ל"א כ"ג) שעל ידי זה בונין את המלכות בחינת שבע שבתות תמימות תהיינה (ויקרא כ"ג ט"ו) שזוכין לבחינת מלכות שבמלכות הינו שמעלין מלכות שבמלכות הינו שמעלין מלכות דקדשה מתוך הקליפות כמו שכתב אדמו"ר ז"ל וזה בחינת ולפני אחד מה אתה סופר (ספר יצירה א') כי הספירה היא כשזוכין לבנות את המלכות שנמשך מרצון שברצונות מאין סוף ברוך הוא שהיא בחינת מה בחינת והחכמה מאין תמצא (איוב כ"ח י"ב) בחינת אין סוף יתברך אבל צריך להמשיך משם בחינת המלכות הינו כל התמונות וכל הישות צריכין להמשיך מרצון אין סוף יתברך ועל ידי זה זוכין לעשות ממה מאה כמו שכתב אדמו"ר ז"ל (ליקו"א ד' ט') וזה לפני אחד הינו בעת הביטול אל אין סוף יתברך שזה בחינת ולפני אחד, מה אתה סופר כי בשעת הביטול היא בחינת מה אבל על ידי שזוכין להאיר לדעת ולידע שכל התמונות וכל הרצונות הם נמשכים מרצון אין סוף אזי זוכין לבחינת ספירה בחינת העלאת המלכות בחינת שבע שבתות תמימות כנ"ל שזה בחינת המלכות שהוא בחינת חג השבועות בחינת עד ממחרת השבת השביעית תספרו חמשים יום (ויקרא כ"ג ט"ז) שאז זוכין לבחינת מאה שעושין ממה מאה שזוכין לשער החמשים שהיא בחינת מאה כי בכל שער מהחמשים צריך להיות רצוא ושוב הינו כשזוכה לידע ולהשיג שער אחד מהחמשים שערי בינה אז הוא בבחינת רצוא והוא בבחינת מה שבטל לגבי אין סוף יתברך ואזי הוא בבחינת ולא ידע (דברים ל"ד ו') ואחר כך כששב מהביטול אזי הוא בבחינת מאה כי כל אחד כלול מכל הספירות עד שזוכה להשיג שער הנון שהיא בחינת ביטול באמת ובשלימות לאין סוף יתברך ועל כן באמת אי אפשר להשיגו בחיים חיותו בשלימות ואפילו על משה רבינו עליו השלום נאמר ותחסרהו מעט מאלקים (תהלים ח' ו') וכמו שדרשו חכמינו ז''ל (ראש השנה כ"א ע"ב, נדרים ל"ח ע"א) רק שיכולין להשיגו בבחינת ושוב בחינת אתה הראת לדעת כי ה' הוא האלקים (דברים ד' ל"ה) אבל בבחינת הרצוא אי אפשר להשיגו בשלימות וזה בחינת שבועות שאז מאיר עלינו הארה נפלאה משער הנון בבחינת ושוב ועל כן אין סופרין היום החמשים כי אי אפשר להשיגו בשלימות וזה בחינת דבר אתה עמנו ונשמעה ואל ידבר עמנו אלקים פן נמות (שמות כ' ט"ז) הינו ששער הנון אי אפשר להשיגו אלא בבחינת ולא ידע איש את קבורתו שאפילו משה בעצמו לא ידע כי צריך לבטל את הישות שלו בשלימות ולבא להתפשטות הגשמיות והקדוש ברוך הוא רוצה עבודתינו ועל כן צריכין להיות בבחינת ושוב וכשהוא בבחינת ושוב אזי זוכין בשבועות שמאיר עלינו אור אין סוף וזוכין לידע אחדותו יתברך ושלא לחלוק בין חסד לדין בחינת בה' אהלל דבר באלקים אהלל דבר
וזה שקוראין מגילת רות בשבועות כדי ליחס את דוד (עיין שו"ע או"ח סי' ת"צ סעיף ט' בהג"ה ובשע"ת סי' תצ"ד ס"ק ז') שהוא בחינת בנין המלכות דקדשה שהוא על ידי מלכות בית דוד בחינת ויקבור אותו בגיא בארץ מואב (דברים ל"ד ו') כמו שכתב אדמו"ר ז"ל ועל כן דוד מת בעצרת (ירושלמי חגיגה פ"ב ה"ג, ביצה פ"ב ה"ד) כי אז זכו לכלול באין סוף בשלימות בבחינת ולא ידע איש כנ"ל ועל כן מת גם כן בשבת במנחה בשעת רעוא דרעוין (זוהר תרומה קנ"ו ע"א) בחינת רצון שברצונות כנ"ל וזה הכל מודים בעצרת דבעינן לכם (פסחים ס"ח ע"ב) הינו שהכל מודים שבעצרת זוכין להראות להדעת שה' הוא האלקים על ידי בחינת ושוב הינו שבעינן לכם הינו שלא ישאר בבחינת רצוא לבד רק שיהיה בבחינת רצוא ושוב כי עיקר שבועות הוא להאיר להדעת לעשות ממה מאה בחינת תלת מאה גרבי משחא כנ"ל ועל כן צריכין לכם כי עיקר התורה הקדושה הוא במצות מעשיות שעל ידי המצות זוכין להכלל באין סוף ברצוא ושוב והעקר הוא ושוב לידע ולהודיע לכל באי עולם כי ה' הוא האלקים וכל מאורעותיו הם לטובתו שזה בחינת מעין עולם הבא שכל זה זוכין על ידי הספירה שמעלין מלכות דקדשה מבין העכו"ם והקליפות כמו שכתב אדמו"ר ז"ל
וזה בחינת מאכלי חלב שאוכלין בשבועות ומובא הטעם שדם נעכר ונעשה חלב (עיין מג"א או"ח סי' תצ"ד ס"ק ו') הינו כנ"ל שזוכין לידע כי ה' הוא האלקים שלא יחלוק בין חסד לדין כי דם היא בחינת דין וחלב היא בחינת רחמים כמובא (שם) ובשבועות זוכין שנתהפך מדין לרחמים וזוכין לידע שכל מאורעותיו הם לטובתו שזה בחינת מאכלי חלב שדם נעכר ונעשה חלב על ידי הספירה הקדושה שהוא בחינת הדיבורים קדושים שעל ידי זה בונין את המלכות דקדשה כנ"ל