ליקוטי מוהר״ן · קַמָּא · יז

וּכְשֶׁנֶּחֱשָׁךְ אֵצֶל אֶחָד הַיִּרְאָה וְהָאַהֲבָה בִּבְחִינַת (ישעיה נ): אַלְבִּישׁ שָׁמַיִם קַדְרוּת וְשַׂק אָשִׂים כְּסוּתָם. שָׁמַיִם זֶה בְּחִינַת אֵשׁ וּמַיִם, הַיְנוּ יִרְאָה וְאַהֲבָה, נִתְלַבְּשִׁים בְּקַדְרוּת וְנֶחְשָׁכִים וְנִתְכַּסִּים בְּשַׂק, דְּהַיְנוּ שֶׁנֶּחְשָׁךְ אֶצְלוֹ הַיִּרְאָה וְהָאַהֲבָה – זֶה מֵחֲמַת שֶׁנֶּחְשָׁךְ אֶצְלוֹ אוֹר הַצַּדִּיק, שֶׁמִּמֶּנוּ מְקַבְּלִין יִרְאָה וְאַהֲבָה כַּנַּ”ל.

כִּי לִפְעָמִים יֵשׁ שֶׁנֶּחְשָׁךְ אֵצֶל אֶחָד אוֹר הַצַּדִּיק, וְאֵינוֹ זוֹכֶה לְהָבִין וְלִרְאוֹת אוֹרוֹ הַגָּדוֹל, וְאַף שֶׁהוּא אֵצֶל הַצַּדִּיק, אֵינוֹ יָכוֹל לִטְעֹם וּלְהָבִין וְלִרְאוֹת אוֹרוֹ הַגָּדוֹל שֶׁל הַצַּדִּיק, שֶׁעַל־יָדוֹ יוּכַל לָבוֹא לַתַּכְלִית הַטּוֹב. וּכְמוֹ שֶׁמָּצִינוּ גַּבֵּי עֶפְרוֹן, שֶׁמְּקוֹם מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה, שֶׁהוּא שַׁעַר גַּן־עֵדֶן, שֶׁדֶּרֶךְ שָׁם עוֹלִין כָּל הַנְּשָׁמוֹת, וְאוֹרוֹ גָּדוֹל מְאֹד, אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶצְלוֹ הָיָה מְקוֹם חֹשֶׁךְ וַאֲפֵלָה, וְעַל־כֵּן מְכָרוֹ בְּשִׂמְחָה רַבָּה לְאַבְרָהָם, כַּמּוּבָא (זוהר חיי שרה קכח). וּכְמוֹ־כֵן כְּשֶׁנֶּחְשָׁךְ אוֹר הַצַּדִּיק, שֶׁהוּא מֵאִיר בְּכָל הָעוֹלָמוֹת, מִכָּל־שֶׁכֵּן בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן אֶצְלוֹ אֵינוֹ מֵאִיר כְּלָל, אַדְּרַבָּא, הוּא חֹשֶׁךְ אֶצְלוֹ, וְזֶה מֵחֲמַת עֲכִירַת הַמַּעֲשִׂים וּכְסִילוּת הַשֵּׂכֶל, שֶׁעַל־יְדֵי מַעֲשִׂים רָעִים נִתְחַשֵּׁךְ שִׂכְלוֹ בִּכְסִילוּת, דְהַיְנוּ דֵּעוֹת נִפְסָדוֹת וְחָכְמוֹת נָכְרִיּוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ירמיה ד): חֲכָמִים הֵמָּה לְהָרַע, וּלְהֵטִיב לֹא יָדָעוּ. כִּי עַל־יְדֵי מַעֲשֵׂיהֶם הָרָעִים אֵינָם יְכוֹלִים לְהִשְׁתַּמֵּשׁ כְּלָל בְּשִׂכְלָם לְהֵיטִיב, כִּי־אִם לְהָרַע, וְעַל־יְדֵי כְּסִילוּת הַשֵּׂכֶל, עַל־יְדֵי־זֶה אֵינוֹ יָכוֹל לִרְאוֹת וּלְהָבִין אוֹר הַצַּדִּיק:

וְהַתִּקּוּן לָזֶה, לְהַכְנִיעַ וּלְבַטֵּל כְּסִילוּת הַשֵּׂכֶל, הוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת מִזְבֵּחַ, כִּי עִקַּר יְנִיקַת הַכְּסִילוּת, דְּהַיְנוּ הַקְּלִפּוֹת, הוּא רַק מִבְּחִינַת מִזְבֵּחַ (ע’ זוהר תרומה קלט), הַיְנוּ בְּחִינַת אֲכִילָה, כִּי שֻׁלְחָנוֹ שֶׁל אָדָם מְכַפֵּר כַּמִּזְבֵּחַ (ברכות נה), וּמִשָּׁם עִקַּר יְנִיקָתָם. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ אַחַר אֲכִילַת אִישׁ הַכָּשֵׁר, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בִּלְבּוּל הַדַּעַת קְצָת אַחַר הָאֲכִילָה, וְזֶה מֵחֲמַת שֶׁיְּנִיקַת הַכְּסִילוּת הוּא מִשָּׁם, אַךְ צָרִיךְ שֶׁלֹּא לִתֵּן חִיּוּת לְהַקְּלִפּוֹת, כִּי־אִם כְּדֵי חִיּוּנוֹ בְּצִמְצוּם וְלֹא יוֹתֵר, וְאָז, כְּשֶׁהַמִּזְבֵּחַ כְּתִקּוּנוֹ, הַיְנוּ שֶׁהָאֲכִילָה בְּכַשְׁרוּת כָּרָאוּי, אֲזַי נִכְנָעִים הַקְּלִפּוֹת, הַיְנוּ הַכְּסִילוּת, כִּי אֵינוֹ נוֹתֵן לָהֶם כֹּחַ וְחִיּוּת כִּי־ אִם כְּדֵי חִיּוּנוֹ בְּצִמְצוּם, שֶׁזֶּה מֻכְרָח לִתֵּן לָהֶם, כַּיָּדוּעַ, אֲבָל אֵינוֹ נוֹתֵן לָהֶם שׁוּם כֹּחַ וְחִיּוּת יוֹתֵר מִכְּדֵי חִיּוּתָם.

וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי אֲכִילָה בְּכַשְׁרוּת נִכְנָע הַכְּסִילוּת, וְנִתְרוֹמֵם הַשֵּׂכֶל, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בַּגְּמָרָא (ב”ק עב.) בַּבָּעֲיָא דְּבָעָא רַבָּא מֵרַב נַחֲמָן וְכוּ': לְצַפְרָא אֲמַר לֵהּ וְכוּ', וְהַאי דְּלָא אֲמָרִי לָךְ בָּאוּרְתָא, דְּלָא אֲכָלִי בִּשְׂרָא דְּתוֹרָא וְכוּ'. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי שֶׁלֹּא אָכַל, לֹא הָיְתָה דַּעְתּוֹ צְלוּלָה, כִּי עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה נִכְנָע הַכְּסִילוּת וְנִתְגַּדֵּל הַשֵּׂכֶל. אֲבָל כְּשֶׁאוֹכֵל כְּזוֹלֵל וְסוֹבֵא, שֶׁזֶּה בְּחִינַת פְּגַם הַמִּזְבֵּחַ, אֲזַי יוֹנְקִים הַקְּלִפּוֹת, דְּהַיְנוּ הַכְּסִילוּת, יוֹתֵר מֵהָרָאוּי, וַאֲזַי מִתְגַּבֵּר הַכְּסִילוּת עַל הַשֵּׂכֶל. אֲבָל עַל־יְדֵי אֲכִילָה כָּרָאוּי נִכְנָעִין כַּנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת (זבחים נג:): מִזְבֵּחַ בְּחֶלְקוֹ שֶׁל טוֹרֵף, זֶה בְּחִינַת (תהלים קיא): טֶרֶף נָתַן לִירֵאָיו, בְּחִינַת אֲכִילָה בְּכַשְׁרוּת, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מַכְנִיעִין וְטוֹרְפִין אוֹתָן, הַיְנוּ אֶת הַקְּלִפּוֹת וְהַכְּסִילוּת. אֲבָל עַל־יְדֵי פְּגַם הַמִּזְבֵּחַ, הַיְנוּ פְּגַם הָאֲכִילָה, עַל־יְדֵי־זֶה נוֹתֵן כֹּחַ לְהַכְּסִילוּת, וְנַעֲשֶׂה מִ”טּוֹרֵף” טֵרוּף הַדַּעַת, שֶׁמִּתְגַּבֵּר עַל־יְדֵי־זֶה כַּנַּ"ל:

‏ וּלְהַשְׁלִים פְּגַם הַמִּזְבֵּחַ הוּא עַל־יְדֵי גֵּרִים, כִּי כָל הָעֲבוֹדָה־זָרָה אֵין לָהֶם כֹּחַ כִּי־אִם מִפְּגַם הַמִּזְבֵּחַ, וְזֶה שֶׁכָּתוּב (מלאכי א): בְּכָל מָקוֹם מֻקְטָר וּמֻגָּשׁ לִשְׁמִי. כִּי אַף שֶׁהֵם עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה־זָרָה, כָּל כֹּחָם הוּא בָּא מִפְּגַם חֶלְקֵי הַמִּזְבֵּחַ, וְעַל־כֵּן אָמַר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ: מֻקְטָר וּמֻגָּשׁ לִשְׁמִי. כִּי כֹּחָם הוּא מֵהַנִּיצוֹץ הַקָּדוֹשׁ שֶׁל הַמִּזְבֵּחַ דִּקְדֻשָּׁה שֶׁנָּפַל לְשָׁם. וְעַל־יְדֵי הַגֵּרִים, עַל־יְדֵי שֶׁכָּל אֶחָד מַשְׁלִיךְ אֱמוּנָתוֹ וְהוֹלֵךְ אַחַר אֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה מַכְנִיעַ הָעֲבוֹדָה־זָרָה, שֶׁנַּעֲשָׂה מִפְּגַם חֶלְקֵי הַמִּזְבֵּחַ, וַאֲזַי חוֹזְרִין נִיצוֹצֵי חֶלְקֵי הַמִּזְבֵּחַ לִמְקוֹמָם וְנִשְׁלָם הַמִּזְבֵּחַ:

וְזֶה בְּחִינוֹת (במדבר כג): לֹא יִשְׁכַּב עַד יֹאכַל טֶרֶף, וְדַם חֲלָלִים יִשְׁתֶּה. וְתַרְגּוּמוֹ: וְנִכְסֵי עֲמָמַיָּא יֵירָת. יֹאכַל טֶרֶף זֶה בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הַמִּזְבֵּחַ, בְּחִינַת: מִזְבֵּחַ בְּחֶלְקוֹ שֶׁל טוֹרֵף כַּנַּ”ל, וְזֶה נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי: וְנִכְסֵי עֲמָמַיָּא יֵירָת. הַיְנוּ עַל־יְדֵי גֵּרִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בב”ב דף מב. נג: קמט. ובכמה מקומות) לְעִנְיַן יְרֻשַּׁת הַגֵּר: כָּל הַקּוֹדֵם בְּנִכְסֵי הַגֵּר – זָכָה:

אַךְ אֵיךְ אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת גֵּרִים, וַהֲלֹא הֵם רְחוֹקִים מְאֹד מִקְּדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, וּמֵאַיִן בָּא זֹאת שֶׁיָּבוֹא לָהֶם עַל הַדַּעַת שֶׁיִּתְגַּיְּרוּ. אַךְ דַּע, שֶׁזֶּה נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי בְּחִינַת (משלי יט): הוֹן יֹסִיף רֵעִים רַבִּים. הַיְנוּ עַל־יְדֵי צְדָקָה שֶׁנּוֹתֵן לְתַלְמִיד־חָכָם, שֶׁהוּא כָּלוּל מִכַּמָּה נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל, כִּי בֶּאֱמֶת, אֵיךְ אֶפְשָׁר לְעַכּוּ”ם לָבוֹא לֶאֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל, וַהֲלֹא הֵם רְחוֹקִים מְאֹד מִיִּשְׂרָאֵל, וְאֵיךְ אֶפְשָׁר לְדַבֵּר לָהֶם שֶׁיִּשְׁמְעוּ וְיָבוֹאוּ לְהָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה. אַךְ כְּמוֹ כְּשֶׁאֶחָד רָחוֹק מְאֹד מֵחֲבֵרוֹ, וְאִי אֶפְשָׁר לְדַבֵּר אֵלָיו שֶׁיִּשְׁמַע, צָרִיךְ לִכְתֹּב לוֹ כְּתָב, כֵּן צָרִיךְ לִשְׁלֹחַ בְּחִינַת כְּתָב לָהֶם, עַד שֶׁיּוּכְלוּ לִשְׁמֹעַ, אַף שֶׁהֵם רְחוֹקִים. כִּי עִקַּר חוּשׁ הַשְּׁמִיעָה הוּא מֵחֲמַת שֶׁאוֹתִיּוֹת הַדִּבּוּר נֶחְקָקִים בָּאֲוִיר, וְהָאֲוִירִים מַכִּים זֶה בָּזֶה, עַד שֶׁבָּא לְאֹזֶן הַשּׁוֹמֵעַ, וְעַל־כֵּן כְּשֶׁהָאֲוִיר נָח וְזַךְ וְצָלוּל, אֲזַי כְּשֶׁמְּדַבֵּר אֶחָד שֶׁיָּכוֹל לְדַבֵּר, אֲזַי נִשְׁמָע הַדִּבּוּר לְמֵרָחוֹק, כְּמוֹ שֶׁרוֹאִין בְּחוּשׁ, אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ רוּחַ סְעָרָה, אֲזַי אִי אֶפְשָׁר לַחֲבֵרוֹ לִשְׁמֹעַ, כִּי הָרוּחַ מְבַלְבֵּל וּמַפְרִיד חֶלְקֵי הָאֲוִירִים וְנִתְפַּזְּרִים, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַחֲבֵרוֹ לִשְׁמֹעַ אֲפִלּוּ הַקּוֹל, מִכָּל־שֶׁכֵּן הַדִּבּוּר בְּעַצְמוֹ:

וְעַל־יְדֵי צְדָקָה הוּא לוֹקֵחַ נְפָשׁוֹת, כִּי לוֹקֵחַ לְעַצְמוֹ רֵעִים וְאוֹהֲבִים, כְּמוֹ שֶׁאָמַר מֻנְבַּז (ב”ב יא): אֲבוֹתַי גָּנְזוּ מָמוֹן, וַאֲנִי גָּנַזְתִּי נְפָשׁוֹת. נִמְצָא, שֶׁכָּל מַה שֶּׁנּוֹתֵן צְדָקָה לְיוֹתֵר אֲנָשִׁים, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא קוֹנֶה לוֹ רֵעִים יוֹתֵר, וְעַל־יְדֵי זֹאת הָאַהֲבָה, שֶׁקּוֹנֶה עַל־יְדֵי הַצְּדָקָה, עַל־יְדֵי־זֶה נִזְדַּכֵּךְ הָאֲוִיר, וְכָל מַה שֶּׁנּוֹתְנִים לְיוֹתֵר אֲנָשִׁים צְדָקָה וְקוֹנֶה אַהֲבָה עִם יוֹתֵר אֲנָשִׁים, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְרַבֶּה יוֹתֵר הָאֲוִיר הַנָּח וְהַזַּךְ, כִּי אַהֲבָה הוּא אִתְדַּבְּקוּת רוּחָא בְּרוּחָא, דְּהַיְנוּ רוּחַ הָאוֹהֵב בְּרוּחַ הַנֶּאֱהָב, שֶׁזֶּה בְּחִינַת אֲוִיר הַנָּח, שֶׁרוּחָם נָחִים זֶה מִזֶּה, כִּי אֵין רוּחַ רָעָה, שֶׁהוּא שִׂנְאָה, שֶׁיַּפְרִיד בֵּינֵיהֶם, כִּי הַשִּׂנְאָה הִיא בְּחִינַת רוּחַ רָעָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שופטים ט): וַיָּשֶׂם ה’ רוּחַ רָעָה בֵּין אֲבִימֶלֶךְ וּבֵין אַנְשֵׁי שְׁכֶם. וּפֵרַשׁ רַשִּׁ”י: שִׂנְאָה. נִמְצָא, שֶׁשִּׂנְאָה הוּא בְּחִינַת רוּחַ רָעָה, בִּלְבּוּל הָאֲוִיר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה אֵין יְכוֹלִין לִשְׁמֹעַ הַדִּבּוּר. וּלְהֶפֶךְ, אַהֲבָה וְרֵעוּת הוּא בְּחִינַת אֲוִיר הַנָּח וְהַזַּךְ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁמָע הַדִּבּוּר לְמֵרָחוֹק, וְזֶה נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי צְדָקָה, בְּחִינַת: הוֹן יֹסִיף רֵעִים רַבִּים, שֶׁעַל־ יְדֵי צְדָקָה הוּא לוֹקֵחַ לוֹ רֵעִים וְאוֹהֲבִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה בְּחִינַת הָאֲוִיר הַנָּח וְהַזַּךְ כַּנַּ”ל.

וְכָל מַה שֶּׁמַּרְבֶּה לִתֵּן צְדָקָה לְיוֹתֵר אֲנָשִׁים, נִתְרַבֶּה בְּיוֹתֵר בְּחִינַת הָאֲוִיר הַנָּח וְהַזַּךְ, כִּי כְּשֶׁנּוֹתֵן צְדָקָה לְאִישׁ אֶחָד, נִמְצָא שֶׁקּוֹנֶה לוֹ אוֹהֵב אֶחָד, וַאֲזַי נִתְדַּבֵּק רוּחוֹ בְּרוּחוֹ, וְנַעֲשֶׂה שֶׁטַח קָטָן שֶׁל אֲוִיר הַנָּח וְהַזַּךְ, וּכְשֶׁנּוֹתֵן צְדָקָה לִשְׁנֵי אֲנָשִׁים, נַעֲשֶׂה שֶׁטַח יוֹתֵר גָּדוֹל שֶׁל אֲוִיר הַנָּח וְהַזַּךְ, וְכֵן כָּל מַה שֶּׁמַּרְבֶּה לִתֵּן לְיוֹתֵר אֲנָשִׁים וְקוֹנֶה לוֹ רֵעִים וְאוֹהֲבִים יוֹתֵר, בִּבְחִינַת: הוֹן יֹסִיף רֵעִים רַבִּים. נִתְגַּדֵּל וְנִתְרַבֶּה יוֹתֵר וְיוֹתֵר הַשֶּׁטַח שֶׁל הָאֲוִיר הַנָּח וְהַזַּךְ, וְעַל־כֵּן הָעִקָּר לִתֵּן צְדָקָה לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וְלַעֲנִיִּים הֲגוּנִים, שֶׁכְּלוּלִים מִכַּמָּה נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל, כִּי בָּזֶה הוּא מַגְדִּיל מְאֹד הַשֶּׁטַח שֶׁל הָאֲוִיר הַנָּח וְהַזַּךְ כַּנַּ”ל, כִּי בַּצְּדָקָה שֶׁנּוֹתֵן לָהֶם לְבַד הוּא קוֹנֶה לוֹ רֵעִים רַבִּים מְאֹד, כִּי הֵם כְּלוּלִים מֵהַרְבֵּה נְפָשׁוֹת, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מִתְרַבֶּה בְּיוֹתֵר בְּחִינַת הָאֲוִיר הַנָּח וְהַזַּךְ כַּנַּ”ל.

וַאֲזַי, כְּשֶׁהָאֲוִיר נָח וָזַךְ, אֲזַי כְּשֶׁמְּדַבֵּר זֶה שֶׁיָּכוֹל לְדַבֵּר דִּבּוּר הַיִּשְׂרְאֵלִי, הַיְנוּ דִּבּוּר הַקָּדוֹשׁ, אֲזַי זֶה הַדִּבּוּר נִכְתָּב וְנֶחְקָק בְּהָאֲוִיר, בִּבְחִינַת (תהלים מה): לְשׁוֹנִי עֵט סוֹפֵר מָהִיר. וַאֲזַי הוֹלֵךְ הַדִּבּוּר וְנִשְׁמָע לְמֵרָחוֹק בִּבְחִינַת (אסתר ט): וְשָׁמְעוֹ הוֹלֵךְ בְּכָל הַמְּדִינוֹת. כִּי מֵחֲמַת שֶׁהָאֲוִיר נָח וָזַךְ יְכוֹלִים לִשְׁמֹעַ לְמֵרָחוֹק, וַאֲזַי זֶה הַדִּבּוּר נִכְתָּב בְּסִפְרֵיהֶם שֶׁל הָעַכּוּ”ם, מְדִינָה וּמְדִינָה כִּכְתָבָהּ, וַאֲזַי מוֹצְאִים הָעַכּוּ”ם בְּסִפְרֵיהֶם הֶפֶךְ אֱמוּנָתָם, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ כַּמָּה גֵּרִים שֶׁנִּתְגַּיְּרוּ מֵחֲמַת זֶה, מֵחֲמַת שֶׁמָּצְאוּ בְּסִפְרֵיהֶם הֶפֶךְ אֱמוּנָתָם. וּמֵאַיִן בָּא זֹאת, שֶׁיִּמְצְאוּ עַתָּה מַה שֶּׁהוּא מִתְנַגֵּד לֶאֱמוּנָתָם. אַךְ זֶה בָּא עַל־יְדֵי הַדִּבּוּר שֶׁל הַצַּדִּיק, שֶׁנֶּחְקַק וְנִכְתַּב בְּהָאֲוִיר בִּבְחִינַת: לְשׁוֹנִי עֵט סוֹפֵר מָהִיר. וְהָאֲוִיר הָיָה זַךְ וְנָח עַל־יְדֵי בְּחִינַת: הוֹן יֹסִיף רֵעִים רַבִּים. עַד שֶׁהָלַךְ הַדִּבּוּר בִּבְחִינַת: וְשָׁמְעוֹ הוֹלֵךְ בְּכָל הַמְּדִינוֹת, וְנֶחְקַק וְנִכְתַּב שָׁם בְּסִפְרֵיהֶם, וְעַל־יְדֵי בְּחִינָה זֹאת מָצְאוּ בְּסִפְרֵיהֶם הֶפֶךְ אֱמוּנָתָם, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְגַּיְּרוּ, כְּמוֹ שֶׁמְּסַפְּרִין מִכַּמָּה גֵּרִים שֶׁנִּתְגַּיְּרוּ עַל־יְדֵי־זֶה, עַל־יְדֵי שֶׁמָּצְאוּ בְּסִפְרֵיהֶם הֶפֶךְ אֱמוּנָתָם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינוֹת הַנַּ”ל, כַּנַּ”ל:

וְזֶה בְּחִינַת (אסתר ו): וַיִּמָּצֵא כָתוּב אֲשֶׁר הִגִּיד מָרְדְּכַי. מָרְדְּכַי הוּא בְּחִינוֹת הַכְּפִירָה בָּעֲבוֹדָה־זָרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: אִישׁ יְהוּדִי. כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מגילה יג): כָּל הַכּוֹפֵר בָּעַכּוּ”ם נִקְרָא יְהוּדִי, הַיְנוּ שֶׁהַדִּבּוּרִים שֶׁהִגִּיד מָרְדְּכַי, שֶׁהֵם דִּבּוּרִים שֶׁל כְּפִירַת עַכּוּ”ם, הֵם נִכְתָּבִים בְּהָאֲוִיר, עַד שֶׁנִּמְצָא כָּתוּב בְּסִפְרֵיהֶם כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ: וַיִּמָּצֵא כָתוּב אֲשֶׁר הִגִּיד מָרְדְּכַי שֶׁהַדִּבּוּרִים אֲשֶׁר הִגִּיד מָרְדְּכַי, שֶׁהֵם דִּבּוּרֵי אֱמוּנָה שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, נִמְצָא כָּתוּב בְּסִפְרֵיהֶם, כִּי הַדִּבּוּר שֶׁל הַצַּדִּיק הָלַךְ לְמֵרָחוֹק, עַד שֶׁנִּכְתַּב וְנֶחְקַק שָׁם בְּסִפְרֵיהֶם, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְצָא בְּסִפְרֵיהֶם הֶפֶךְ אֱמוּנָתָם, כִּי נִמְצָא בְּסִפְרֵיהֶם הַדִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים אֲשֶׁר הִגִּיד מָרְדְּכַי, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַצַּדִּיק כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ: וַיִּמָּצֵא כָתוּב אֲשֶׁר הִגִּיד מָרְדְּכַי, כַּנַּ”ל. וַאֲזַי, כְּשֶׁבָּאִים אֵלּוּ הָעַכּוּ”ם וּמוֹצְאִים שָׁם הֶפֶךְ אֱמוּנָתָם, מִזֶּה נַעֲשֶׂה גֵּרִים, בִּבְחִינַת (אסתר ח): וְרַבִּים מֵעַמֵּי הָאָרֶץ מִתְיַהֲדִים:

אַךְ מֵאַיִן בָּא, שֶׁאֵלּוּ דַּיְקָא יִמְצְאוּ בְּסִפְרֵיהֶם הֶפֶךְ אֱמוּנָתָם וְיַחְזְרוּ וְיַכִּירוּ אֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל, וְהָאֲחֵרִים אֵינָם מוֹצְאִים כְּלָל וְנִשְׁאָרִים בֶּאֱמוּנָתָם. אַךְ דַּע, שֶׁזֶּה מֵחֲמַת בְּחִינַת הַטּוֹב, הַכָּבוּשׁ תַּחַת יָדָם, הַיְנוּ בְּחִינַת חֶלְקֵי נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל הַכָּבוּשׁ אֶצְלָם, כִּי כָל הַטּוֹב הוּא רַק בְּחִינַת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, הַיְנוּ כְּשֶׁמִּתְגַּבְּרִים הָעַכּוּ”ם וְאֵינָם מַנִּיחִים לְיִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת מִצְווֹת, כְּמוֹ שֶׁהָיָה נִמְצָא, שֶׁגָּזְרוּ שֶׁלֹּא יָמוּלוּ אֶת בְּנֵיהֶם וְשֶׁיְּחַלְּלוּ אֶת הַשַּׁבָּת (ע’ ר”ה יט, ב”ב ס: מעילה יז). נִמְצָא, שֶׁהַטּוֹב שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת, הוּא כָּבוּשׁ תַּחַת יָדָם, וְכֵן כְּשֶׁמּוֹנְעִין אֶת יִשְׂרָאֵל מֵעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי גְּרָמָא שֶׁגּוֹרְמִין עַל־יְדֵי הַמִּסִּים וְאַרְנוֹנִיּוֹת שֶׁמַּטִּילִין עֲלֵיהֶם, וְכֵן עַל־יְדֵי שֶׁמּוֹנְעִין טוֹבוֹת מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁעַל־יְדֵי כָּל זֶה נִכְבָּשׁ הַטּוֹב תַּחַת יָדָם, דְּהַיְנוּ חֶלְקֵי נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל.

וּבִתְחִלָּה זֶה הַטּוֹב הַכָּבוּשׁ אֶצְלָם זוֹכֵר שֶׁבָּא מִמָּקוֹם קָדוֹשׁ וְעֶלְיוֹן מְאֹד, אַךְ אַחַר־כָּךְ הֵם מִתְגַּבְּרִין עַל זֶה הַטּוֹב וְכוֹבְשִׁים אוֹתוֹ תַּחַת יָדָם, עַד שֶׁנִּתְפָּס וְנִקְשָׁר אֶצְלָם, עַד שֶׁהַטּוֹב בְּעַצְמוֹ שׁוֹכֵחַ מַעֲלָתוֹ, וְעַל־יְדֵי הַדִּבּוּר הַיִּשְׂרְאֵלִי, שֶׁיּוֹצֵא וְנִכְתָּב בְּסִפְרֵיהֶם כַּנַּ”ל, אֲזַי זֶה הַטּוֹב הַכָּבוּשׁ שָׁם מוֹצֵא אוֹתוֹ בְּסִפְרֵיהֶם, דְּהַיְינוּ שֶׁמּוֹצֵא שָׁם הֶפֶךְ אֱמוּנָתָם, וַאֲזַי נִזְכָּר זֶה הַטּוֹב אֶת מַעֲלָתוֹ, אֵיךְ שֶׁבָּא מִמָּקוֹם עֶלְיוֹן מְאֹד, דְּהַיְנוּ שֶׁהוּא חֶלְקֵי נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, שֶׁכָּל הָעוֹלָמוֹת נִבְרְאוּ בִּשְׁבִילָם, וְהֵמָּה הַיּוֹצְרִים יוֹשְׁבֵי נְטָעִים עִם הַמֶּלֶךְ בִּמְלַאכְתּוֹ (דברי הימים א’ ד), כִּי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא נִמְלָךְ עִם נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל לִבְרֹא אֶת הָעוֹלָם (ב”ר פ”ח מדרש רות פ”ב), וַאֲזַי מַתְחִיל זֶה הַטּוֹב לְהִצְטַעֵר וּלְהִתְגַּעְגֵּעַ עַל אֲשֶׁר נָפַל מִמָּקוֹם גָּבוֹהַּ כָּזֶה, וְעַתָּה הִיא כְּבוּשָׁה בְּיָדָם, וְיָבוֹא, חַס וְשָׁלוֹם, לְכִלָּיוֹן וְהֶפְסֵד, וְרוֹצֶה לְהַמְשִׁיךְ וְלַחֲזֹר לִמְקוֹמוֹ. וּמֵחֲמַת שֶׁכְּבָר נִקְשַׁר וְנִתְפַּס מְאֹד הַטּוֹב אֶצְלָם בְּקִשְׁרֵי קְשָׁרִים, עַל־כֵּן כְּשֶׁמַּתְחִיל הַטּוֹב לַחֲזֹר, אֲזַי מוֹשֵׁךְ וְתוֹלֵשׁ עִמּוֹ עוֹד מֵהָרַע שֶׁלָּהֶם. וְזֶה הוּא בְּחִינַת הַגֵּרִים שֶׁבָּאִים לְהִתְגַּיֵּר, שֶׁהֵם בְּחִינַת הָרַע שֶׁנִּתְלַשׁ מֵהֶם עִם הַטּוֹב, עַל־ יְדֵי שֶׁחָזַר הַטּוֹב לִמְקוֹמוֹ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַטּוֹב לַחֲזֹר בְּעַצְמוֹ, מֵחֲמַת גֹּדֶל הַהִתְקַשְּׁרוּת שֶׁנִּתְקַשֵּׁר וְנִתְהַדֵּק שָׁם מְאֹד, וּבְהֶכְרֵחַ שֶׁיִּתְלֹשׁ עִמּוֹ מֵהָרַע, וְזֶה הוּא בְּחִינַת הַגֵּרִים:

וְזֶה בְּחִינַת (ישעיה מד): זֶה יִכְתֹּב יָדוֹ לַה’ – פֵּרֵשׁ רַשִּׁ”י: אֵלּוּ בַּעֲלֵי־תְשׁוּבָה, הַיְנוּ בְּחִינַת הַטּוֹב, שֶׁשָּׁב וְחוֹזֵר לִמְקוֹמוֹ. וְזֶה נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי בְּחִינַת כְּתָב כַּנַּ”ל, בְּחִינַת: וַיִּמָּצֵא כָתוּב אֲשֶׁר הִגִּיד מָרְדְּכַי כַּנַּ”ל. וּבְשֵׁם יִשְׂרָאֵל יְכַנֶּה – אֵלּוּ הַגֵּרִים, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁשָּׁב וְחוֹזֵר הַטּוֹב, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה גֵּרִים כַּנַּ”ל:

וְזֶהוּ: בִּכְתָב יִשְׂרָאֵל לֹא יִכָּתֵבוּ, וְאֶל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל לֹא יָבֹאוּ (יחזקאל יג). הַיְנוּ כְּשֶׁאֵין בְּחִינַת כְּתַב יִשְׂרָאֵל, שֶׁעַל־יָדוֹ נַעֲשִׂין גֵּרִים כַּנַּ”ל, עַל־יְדֵי־זֶה: וְאֶל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל לֹא יָבֹאוּ – הַיְנוּ שֶׁאֵין זוֹכִים לִשְׁלֵמוּת הַמִּזְבֵּחַ, שֶׁנִּקְרָא מִזְבַּח אֲדָמָה (שמות כ’ וע’ ב”ר פ’ יד), שֶׁשְּׁלֵמוּתוֹ עַל־ יְדֵי גֵּרִים כַּנַּ”ל.

וְזֶהוּ (דה”א כח): הַכֹּל בִּכְתָב מִיַּד ה’ עָלַי הִשְׂכִּיל. כִּי שְׁלֵמוּת הַשֵּׂכֶל הוּא עַל־יְדֵי כְּתָב כַּנַּ”ל, כִּי עַל־יְדֵי כְּתָב הַנַּ”ל, בְּחִינַת: וַיִּמָּצֵא כָתוּב אֲשֶׁר הִגִּיד מָרְדְּכַי כַּנַּ”ל, עַל־ יְדֵי־זֶה נַעֲשִׂין גֵּרִים, וְעַל־יְדֵי גֵּרִים נִשְׁלָם הַמִּזְבֵּחַ, וְעַל־יְדֵי שְׁלֵמוּת הַמִּזְבֵּחַ נִשְׁלָם הַשֵּׂכֶל כַּנַּ”ל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי בְּחִינַת הַכְּתָב הַנַּ”ל נִשְׁלָם הַשֵּׂכֶל, וְזֶהוּ: הַכֹּל בִּכְתָב מִיַּד ה’ עָלַי הִשְׂכִּיל, כַּנַּ”ל.

וְזֶהוּ: לְתַקֵּן עוֹלָם בְּמַלְכוּת שַׁדַּי, וְכָל בְּנֵי בָשָׂר יִקְרְאוּ בִשְׁמֶךָ – זֶה בְּחִינַת תְּשׁוּבָה, שֶׁחוֹזֵר הַטּוֹב לִמְקוֹמוֹ כַּנַּ”ל, כִּי שַׁדַּי הוּא בְּחִינַת תְּשׁוּבָה, שֶׁשָּׁב בִּתְשׁוּבָה עַל פְּגַם עֲבוֹדָה־ זָרָה, כִּי שַׁדַּי הוּא בְּחִינַת: שֶׁיֵּשׁ דַּי בֶּאֱלֹקוּתִי לְכָל בְּרִיָּה, וְאֵין צָרִיךְ לְשׁוּם עֲבוֹדָה אַחֶרֶת. לְהַפְנוֹת אֵלֶיךָ כָּל רִשְׁעֵי אָרֶץ – זֶה בְּחִינַת הַגֵּרִים. יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ כָּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל – זֶה בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הַדַּעַת שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל־יְדֵי־זֶה כַּנַּ”ל:

וְזֶה: וְהָיָה שַׁדַּי בְּצָרֶיךָ, וְכֶסֶף תּוֹעָפוֹת לָךְ (איוב כב) – שֶׁעַל־יְדֵי בְּחִינַת כֶּסֶף תּוֹעָפוֹת, הַיְנוּ בְּחִינַת: הוֹן יֹסִיף רֵעִים רַבִּים, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה נַעֲשֶׂה אֲוִיר מְעוֹפֵף, שֶׁנִּזְדַּכֵּךְ הָאֲוִיר כַּנַּ”ל, עַל־יְדֵי־ זֶה נַעֲשֶׂה בְּחִינַת שַׁדַּי, הַיְנוּ תְּשׁוּבָה וְגֵרִים, כִּי שַׁדַּי הוּא בְּחִינַת תְּשׁוּבָה כַּנַּ”ל:

וְדַע, שֶׁלִּפְעָמִים, כְּשֶׁהָרַע רוֹאֶה, שֶׁהַטּוֹב מִשְׁתּוֹקֵק וּמַמְשִׁיךְ עַצְמוֹ וְרוֹצֶה לַחֲזֹר לִמְקוֹמוֹ, אֲזַי הֵם מִתְגַּבְּרִים עַל הַטּוֹב בְּיוֹתֵר וּמְבִיאִים אוֹתוֹ לְתוֹךְ הַעֲלָמָה יְתֵרָה, דְּהַיְנוּ שֶׁמְּבִיאִים אוֹתוֹ לְתוֹךְ פְּנִימִיּוּת מַחֲשַׁבְתָּם, דְּהַיְנוּ שֶׁמַּתְחִילִים לַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת עַל זֶה הַטּוֹב, וְעַל־ יְדֵי־זֶה מַכְנִיסִים אֶת הַטּוֹב בְּתוֹךְ הֶעְלֵם וְהֶסְתֵּר יוֹתֵר בִּפְנִימִיּוּת מַחֲשַׁבְתָּם, וַאֲזַי יוֹצֵא הַטּוֹב עַל־יְדֵי הוֹלָדָה שֶׁמּוֹלִידִים, כִּי הַטּוֹב הוּא גָּנוּז וְנֶעְלָם בִּפְנִימִיּוּת מַחֲשַׁבְתָּם וּמֹחָם כַּנַּ”ל, וּמִשָּׁם הַהוֹלָדָה, וְעַל־כֵּן יוֹצֵא הַטּוֹב בְּזֶרַע הַיִּלּוֹדִים, וַאֲזַי אֵין כֹּחַ בְּהָרַע שֶׁל הַיִּלּוֹדִים לְהִתְגַּבֵּר עַל הַטּוֹב שֶׁבְּתוֹכָם, וַאֲזַי יוֹצֵא הַטּוֹב עַל־יְדֵי הַיִּלּוֹדִים, וְנַעֲשׂוּ גֵּרִים.

וְזֶה בְּחִינַת (תהלים פז): ה’ יִסְפֹּר בִּכְתֹב עַמִּים, זֶה יֻלַּד שָׁם סֶלָה. בִּכְתֹב – זֶה בְּחִינוֹת הַטּוֹב, שֶׁיּוֹצֵא עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַכְּתָב כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ: זֶה יֻלַּד שָׁם סֶלָה, שֶׁנִּתְלַבֵּשׁ הַטּוֹב בְּהַיִּלּוֹדִים וְיוֹצֵא עַל־ יָדָם כַּנַּ”ל. וְזֶה שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִּׁ”י: זֶה יֻלַּד שָׁם – שֶׁהֵם יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּטְמְעוּ בָּעַכּוּ”ם, הַיְנוּ בְּחִינַת הַטּוֹב הַכָּבוּשׁ אֶצְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת חֶלְקֵי נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל כַּנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת: לֹא יִשְׁכַּב עַד יֹאכַל טֶרֶף – זֶה בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הַמִּזְבֵּחַ כַּנַּ”ל. וְדַם חֲלָלִים יִשְׁתֶּה, וְתַרְגּוּמוֹ: וְנִכְסֵי עֲמָמַיָּא יֵירָת – הַיְנוּ בְּחִינַת גֵּרִים הַנַּ”ל. וְזֶה: וְנִכְסֵי עֲמָמַיָּא – הַיְנוּ בְּחִינַת הַטּוֹב שֶׁנִּתְכַּסָּה אֵצֶל הָעַכּוּ”ם, שֶׁהֵבִיאוּ אוֹתוֹ בְּהֶעְלֵם וְהֶסְתֵּר בִּפְנִימִיּוּת מַחֲשַׁבְתָּם כַּנַּ”ל, שֶׁיּוֹצֵא עַל־יְדֵי זֶרַע הַיִּלּוֹדִים וְנַעֲשִׂין גֵּרִים, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁלָם הַמִּזְבֵּחַ כַּנַּ”ל:

וְזֶה פֵּרוּשׁ (ב”ב עד): רַב סַפְרָא מִשְׁתָּעֵי: זִמְנָא חֲדָא הֲוָה קָאָזְלִינָא בִּסְפִינְתָּא, וַחֲזִינַן הַהוּא כַּוְרָא, דְּאַפִּיק רֵישָׁא מִמַּיָּא, וְאִית לֵהּ קַרְנֵי, וְחָקֵק עֲלַיְהוּ: אֲנָא בְּרִיָּה קַלָּה שֶׁבַּיָּם, וַהֲוֵינָא שִׁין פַּרְסָה, וְאַזְלִינָא לְפֻמָּא דְּלִוְיָתָן. אָמַר רַב אָשֵׁי: הַהוּא עִזָּא דְּיַמָּא הֲוֵי, דִּבְחִישָׁא וְאִית לֵהּ קַרְנֵי:

רַשְׁבַּ”ם:

בְּרִיָּה קַלָּה. מִבְּרִיּוֹת קְטַנּוֹת שֶׁבַּיָּם: לְפוּמֵהּ דְּלִוְיָתָן. שֶׁיֹּאכְלֵנִי הַיּוֹם: עִזָּא דְּיַמָּא. שֶׁכָּל מַה שֶׁיֵּשׁ בַּיַּבָּשָׁה יֵשׁ בַּיָּם, חוּץ מִן הַחֻלְדָּה. בִּשְׁחִיטַת חֻלִּין: דִּבְחִישָׁא. חוֹפֶרֶת בַּיָּם בְּקַרְנֶיהָ לְבַקֵּשׁ אַחַר מְזוֹנוֹתֶיהָ:

חֲזִינָא הַאי כַּוְרָא דְּאַפִּיק רֵישָׁא מִמַּיָּא וְכוּ’. כַּוְרָא – זֶה בְּחִינַת הַטּוֹב, שֶׁהֵם חֶלְקֵי נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל עִם הַגֵּרִים הַנַּ”ל, כִּי דָּגִים אֲסִיפָתָן הוּא מְטַהַרְתָּן (ע’ חולין כז:), זֶה בְּחִינַת חֶלְקֵי הַנְּשָׁמוֹת בְּחִינַת: רוּחוֹ וְנִשְׁמָתוֹ אֵלָיו יֶאֱסֹף, (איוב לד), וּבְחִינַת גֵּרִים, בִּבְחִינַת (תהלים מז): נְדִיבֵי עַמִּים נֶאֱסָפוּ. וְעַל שֵׁם זֶה הַחֲכָמִים נִקְרָאִים בַּעֲלֵי־ אֲסֻפוֹת (קהלת יב), שֶׁהֵם מְאַסְּפִים הַטּוֹב עִם הַגֵּרִים. וְזֶה הַטּוֹב עִם הַגֵּרִים אַפִּיק רֵישֵׁהּ מִמַּיָּא – הַיְנוּ שֶׁמּוֹצִיא אֶת הַשֵּׂכֶל מִשְּׁטִיפַת הַמַּיִם הַזֵּידוֹנִים, שֶׁהוּא הַכְּסִילוּת הַשּׁוֹטֵף עַל הַשֵּׂכֶל כַּנַּ”ל.

וַהֲוֵי לֵהּ קַרְנֵי, וְחָקִק עֲלַיְהוּ: אֲנָא בְּרִיָּה קַלָּה שֶׁבַּיָּם, וַהֲוֵינָא שִׁין פַּרְסֵי, וְאַזְלִינָא לְפֻמָּא דְּלִוְיָתָן. קַרְנָא – זֶה בְּחִינַת צְדָקָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת: הוֹן יֹסִיף רֵעִים הַנַּ”ל, שֶׁהוּא עִקַּר הַקֶּרֶן הַקַּיֶּמֶת לָעוֹלָם הַבָּא, כְּמַאֲמַר מֻנְבַּז (ב”ב יא): אֲבוֹתַי גָּנְזוּ לְמַטָּה, וַאֲנִי גָּנַזְתִּי לְמַעְלָה. וְחָקֵק עֲלַיְהוּ – הַיְנוּ עַל־יְדֵי הַצְּדָקָה נַעֲשֶׂה חֲקִיקָה, בְּחִינַת הַכְּתָב הַנַּ”ל כַּנַּ”ל, בִּבְחִינַת: וְשָׁמְעוֹ הוֹלֵךְ בְּכָל הַמְּדִינוֹת, לְהַטּוֹב הַכָּבוּשׁ בֵּין הָעַכּוּ”ם וּמְעוֹרְרוֹ בִּתְשׁוּבָה לָשׁוּב לְשָׁרְשׁוֹ, כִּי הַטּוֹב זוֹכֵר אֶת עַצְמוֹ. אֲנָא בְּרִיָּה קַלָּה שֶׁבַּיָּם – הַיְנוּ שֶׁאֲנִי לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת. יָם – הַיְנוּ הַמֵּ”ם הוּא אַרְבָּעָה עוֹלָמוֹת, יוּ”ד הוּא בְּחִינַת הַחָכְמָה, שֶׁמִּתְפַּשֵּׁט בְּכָל הָעוֹלָמוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קד): כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ.

וְזֶהוּ: בְּרִיָּה קַלָּה שֶׁבַּיָּם – הַיְנוּ שֶׁכְּמוֹ שֶׁהַדָּבָר הַקַּל הוּא צָף לְמַעְלָה, כֵּן הַנְּשָׁמָה, שֶׁהוּא הַטּוֹב, הוּא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת. וַהֲוֵינָא שִׁין פַּרְסָה – דְּהַיְנוּ שֶׁהַנְּשָׁמָה נִזְכֶּרֶת, שֶׁהָיְתָה בִּבְחִינַת: יִשְׂרָאֵל עָלָה בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה, וְהַקָּדוֹשׁ־ בָּרוּךְ־הוּא נִמְלַךְ בָּהּ בִּבְרִיאַת הָעוֹלָם, בִּבְחִינַת: הֵמָּה הַיּוֹצְרִים יוֹשְׁבֵי נְטָעִים עִם הַמֶּלֶךְ בִּמְלַאכְתּוֹ – שֶׁנִּמְלַךְ בְּנִשְׁמוֹתֵיהֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל בִּשְׁעַת בְּרִיאַת הָעוֹלָם. דְּהַיְנוּ שֶׁהִיא נִזְכֶּרֶת, שֶׁהָיְתָה בְּמַעֲלָה גְּדוֹלָה כָּזוֹ כַּנַּ"ל, וְעַתָּה הִיא הוֹלֶכֶת לְכִלָּיוֹן וְהֶפְסֵד, חַס וְשָׁלוֹם. שִׁי"ן זֶה בְּחִינַת הַמַּחֲשָׁבָה, שֶׁנֶּחֱלֶקֶת לְשָׁלֹשׁ רָאשִׁים: מַחֲשָׁבוֹת שִׂכְלִיּוֹת, מַחֲשָׁבוֹת מִדּוֹתִיּוֹת, מַחֲשָׁבוֹת מַעֲשִׂיּוֹת. פַּרְסָה – בְּחִינַת רֶגֶל, הַיְנוּ עֵצָה, כְּמוֹ (שמות יא): וְכָל הָעָם אֲשֶׁר בְּרַגְלֶיךָ – הַנִּמְשָׁכִים אַחַר עֲצָתְךָ. הַיְנוּ שֶׁהַנְּשָׁמָה נִזְכֶּרֶת, שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּמַחֲשָׁבָה, וּבָהּ נִמְלַךְ וְנִתְיָעֵץ בִּבְרִיאַת עוֹלָמוֹ.

וְהַשְׁתָּא אַזְלִינָא לְפֻמָּא דְּלִוְיָתָן – הַיְנוּ לְכִלָּיוֹן וְהֶפְסֵד, חַס וְשָׁלוֹם, וְעַל־יְדֵי־זֶה מְרַחֶמֶת עַל עַצְמָהּ וְנִתְעוֹרֶרֶת לָשׁוּב לְשָׁרְשָׁהּ כַּנַּ”ל, וְנַעֲשִׂין בַּעֲלֵי־ תְשׁוּבָה וְגֵרִים כַּנַּ”ל. אָמַר רַב אָשֵׁי: הַאי עִזָּא דְּיַמָּא דִּבְחִישָׁא וְאִית לָהּ קַרְנֵי – עִזָּא זֶה בְּחִינַת עֹז, הַיְנוּ יִרְאָה, בְּחִינַת: כִּי תִפְאֶרֶת עֻזָּמוֹ אָתָּה הַנַּ"ל. דִּבְחִישָׁא – הַיְנוּ בְּחִינַת הַצַּדִּיק, שֶׁמְּחַפֵּשׂ תָּמִיד אַחַר הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁבְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל כַּנַּ”ל. וְאִית לָהּ קַרְנָא – הַיְנוּ בְּחִינַת: וּבִרְצוֹנְךָ תָּרוּם קַרְנֵנוּ. הַיְנוּ הָאַהֲבָה שֶׁנִּתְגַּלָּה עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק כַּנַּ”ל, כִּי עַל־יְדֵי כָּל בְּחִינוֹת הַנַּ”ל נִתְגַּלֶּה אוֹר הַצַּדִּיק, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְיִרְאָה וְאַהֲבָה כַּנַּ”ל:

וְזֶה: וַיְהִי הֵם מְרִיקִים שַׂקֵּיהֶם – הַיְנוּ בְּחִינַת: לָבְשׁוּ שָׁמַיִם קַדְרוּת וְשַׂק וְכוּ’. שָׁמַיִם – הַיְנוּ יִרְאָה וְאַהֲבָה כַּנַּ”ל. וּכְשֶׁהֵם מְרִיקִים אֶת הַשַּׂק וְהַחֹשֶׁךְ מִן הַיִּרְאָה וְהָאַהֲבָה, וְהִנֵּה אִישׁ צְרוֹר כַּסְפּוֹ בְּשַׂקּוֹ – צְרוֹר כַּסְפּוֹ זֶה בְּחִינַת הַצַּדִּיק, בְּחִינַת (משלי ז): צְרוֹר הַכֶּסֶף לָקַח בְּיָדוֹ, שֶׁהֵם הַצַּדִּיקִים, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִּׁ”י שָׁם. בְּשַׂקּוֹ – הַיְנוּ שֶׁאוֹר הַצַּדִּיק נִתְחַשֵּׁךְ וְנִתְלַבֵּשׁ וְנִתְכַּסָּה בְּקַדְרוּת וְשַׂק, הַיְנוּ שֶׁמַּרְגִּישִׁים שֶׁהַשַּׂק וְהַחֹשֶׁךְ שֶׁהָיָה עַל הַיִּרְאָה וְהָאַהֲבָה, זֶה מֵחֲמַת שַׂק וְחֹשֶׁךְ שֶׁנֶּחֱשַׁךְ לָהֶם אוֹר הַצַּדִּיק כַּנַּ”ל.

וַיִּרְאוּ אֶת צְרֹרוֹת כַּסְפֵּיהֶם הֵמָּה וַאֲבִיהֶם – הַיְנוּ שֶׁרָאוּ וְהִכִּירוּ, שֶׁצְּרוֹרוֹת כַּסְפֵּיהֶם תָּלוּי בְּהַחֹמֶר וְהַצּוּרָה, שֶׁנִּקְרָא: הֵמָּה וַאֲבִיהֶם. הֵמָּה – זֶה הַחֹמֶר, שֶׁהֵם כְּלֵי הַמַּעֲשֶׂה. וַאֲבִיהֶם – הוּא הַשֵּׂכֶל, שֶׁנִּקְרָא אָב, בְּחִינַת אָב בְּחָכְמָה. הַיְנוּ כַּנַּ”ל, שֶׁהִתְגַּלּוּת אוֹר הַצַּדִּיק, שֶׁיִּזְכּוּ לְהַכִּירוֹ וּלְהָבִין וְלִטְעֹם וְלִרְאוֹת אוֹרוֹ הַגָּדוֹל, הוּא תָּלוּי בִּשְׁלֵמוּת הַמַּעֲשִׂים וּבְזַכּוּת הַשֵּׂכֶל. וַיֹּאמֶר לָהֶם יַעֲקֹב אֲבִיהֶם – הַיְנוּ תּוֹכְחוֹת הַשֵּׂכֶל, שֶׁמּוֹכִיחַ אֶת הֶחֳמָרִים, שֶׁהֵם כְּלֵי הַמַּעֲשֶׂה, שֶׁהוּא תּוֹלֶה הַסִּרְחוֹן בִּכְלֵי הַמַּעֲשֶׂה. וְזֶה: אֹתִי שִׁכַּלְתֶּם – שֶׁעַל־יְדֵי הַמַּעֲשִׂים הָעֲכוּרִים גּוֹרְמִים כִּלָּיוֹן וְהֶפְסֵד לְהַשֵּׂכֶל. יוֹסֵף אֵינֶנּוּ – זֶה בְּחִינַת: הוֹן יֹסִיף רֵעִים רַבִּים, הַנַּ”ל. וְשִׁמְעוֹן אֵינֶנּוּ – זֶה בְּחִינַת: וְשָׁמְעוֹ הוֹלֵךְ בְּכָל הַמְּדִינוֹת, הַנַּעֲשֶׂה עַל־ יְדֵי בְּחִינַת הוֹן יֹסִיף כַּנַּ”ל. וְאֶת בִּנְיָמִין תִּקָּחוּ – זֶה בְּחִינַת: מִזְבֵּחַ בְּחֶלְקוֹ שֶׁל טוֹרֵף, שֶׁהוּא בִּנְיָמִין, שֶׁעִקַּר שְׁלֵמוּת הַשֵּׂכֶל תָּלוּי בָּזֶה כַּנַּ”ל, דְּהַיְנוּ שֶׁהַשֵּׂכֶל מוֹכִיחַ וְאוֹמֵר, שֶׁעִקַּר הַחִסָּרוֹן שֶׁנִּתְעַכֵּר הַמֹּחַ הוּא תָּלוּי רַק בִּכְלֵי הַמַּעֲשֶׂה, דְּהַיְנוּ צְדָקָה, שֶׁהִיא תְּלוּיָה בְּמַעֲשֶׂה, בְּחִינַת (ישעיה לב): וְהָיָה מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה. שֶׁעַל־יָדָהּ נִשְׁלָם הַשֵּׂכֶל כַּנַּ”ל, כִּי כְּשֶׁנּוֹתְנִין צְדָקָה, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשִׂין גֵּרִים כַּנַּ”ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁלָם הַמִּזְבֵּחַ, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֻׁלְחָנוֹ שֶׁל אָדָם, דְּהַיְנוּ שֶׁזּוֹכִין לֶאֱכֹל בִּקְדֻשָּׁה, וַאֲזַי נִשְׁלָם הַשֵּׂכֶל, וַאֲזַי זוֹכִין לִרְאוֹת אוֹר הַצַּדִּיק, וְעַל־יְדֵי־זֶה מְקַבְּלִין מִמֶּנּוּ יִרְאָה וְאַהֲבָה כַּנַּ”ל: