אַךְ מֵאַיִן בָּא, שֶׁאֵלּוּ דַּיְקָא יִמְצְאוּ בְּסִפְרֵיהֶם הֶפֶךְ אֱמוּנָתָם וְיַחְזְרוּ וְיַכִּירוּ אֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל, וְהָאֲחֵרִים אֵינָם מוֹצְאִים כְּלָל וְנִשְׁאָרִים בֶּאֱמוּנָתָם. אַךְ דַּע, שֶׁזֶּה מֵחֲמַת בְּחִינַת הַטּוֹב, הַכָּבוּשׁ תַּחַת יָדָם, הַיְנוּ בְּחִינַת חֶלְקֵי נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל הַכָּבוּשׁ אֶצְלָם, כִּי כָל הַטּוֹב הוּא רַק בְּחִינַת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, הַיְנוּ כְּשֶׁמִּתְגַּבְּרִים הָעַכּוּ”ם וְאֵינָם מַנִּיחִים לְיִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת מִצְווֹת, כְּמוֹ שֶׁהָיָה נִמְצָא, שֶׁגָּזְרוּ שֶׁלֹּא יָמוּלוּ אֶת בְּנֵיהֶם וְשֶׁיְּחַלְּלוּ אֶת הַשַּׁבָּת (ע’ ר”ה יט, ב”ב ס: מעילה יז). נִמְצָא, שֶׁהַטּוֹב שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת, הוּא כָּבוּשׁ תַּחַת יָדָם, וְכֵן כְּשֶׁמּוֹנְעִין אֶת יִשְׂרָאֵל מֵעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי גְּרָמָא שֶׁגּוֹרְמִין עַל־יְדֵי הַמִּסִּים וְאַרְנוֹנִיּוֹת שֶׁמַּטִּילִין עֲלֵיהֶם, וְכֵן עַל־יְדֵי שֶׁמּוֹנְעִין טוֹבוֹת מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁעַל־יְדֵי כָּל זֶה נִכְבָּשׁ הַטּוֹב תַּחַת יָדָם, דְּהַיְנוּ חֶלְקֵי נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל.
וּבִתְחִלָּה זֶה הַטּוֹב הַכָּבוּשׁ אֶצְלָם זוֹכֵר שֶׁבָּא מִמָּקוֹם קָדוֹשׁ וְעֶלְיוֹן מְאֹד, אַךְ אַחַר־כָּךְ הֵם מִתְגַּבְּרִין עַל זֶה הַטּוֹב וְכוֹבְשִׁים אוֹתוֹ תַּחַת יָדָם, עַד שֶׁנִּתְפָּס וְנִקְשָׁר אֶצְלָם, עַד שֶׁהַטּוֹב בְּעַצְמוֹ שׁוֹכֵחַ מַעֲלָתוֹ, וְעַל־יְדֵי הַדִּבּוּר הַיִּשְׂרְאֵלִי, שֶׁיּוֹצֵא וְנִכְתָּב בְּסִפְרֵיהֶם כַּנַּ”ל, אֲזַי זֶה הַטּוֹב הַכָּבוּשׁ שָׁם מוֹצֵא אוֹתוֹ בְּסִפְרֵיהֶם, דְּהַיְינוּ שֶׁמּוֹצֵא שָׁם הֶפֶךְ אֱמוּנָתָם, וַאֲזַי נִזְכָּר זֶה הַטּוֹב אֶת מַעֲלָתוֹ, אֵיךְ שֶׁבָּא מִמָּקוֹם עֶלְיוֹן מְאֹד, דְּהַיְנוּ שֶׁהוּא חֶלְקֵי נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, שֶׁכָּל הָעוֹלָמוֹת נִבְרְאוּ בִּשְׁבִילָם, וְהֵמָּה הַיּוֹצְרִים יוֹשְׁבֵי נְטָעִים עִם הַמֶּלֶךְ בִּמְלַאכְתּוֹ (דברי הימים א’ ד), כִּי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא נִמְלָךְ עִם נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל לִבְרֹא אֶת הָעוֹלָם (ב”ר פ”ח מדרש רות פ”ב), וַאֲזַי מַתְחִיל זֶה הַטּוֹב לְהִצְטַעֵר וּלְהִתְגַּעְגֵּעַ עַל אֲשֶׁר נָפַל מִמָּקוֹם גָּבוֹהַּ כָּזֶה, וְעַתָּה הִיא כְּבוּשָׁה בְּיָדָם, וְיָבוֹא, חַס וְשָׁלוֹם, לְכִלָּיוֹן וְהֶפְסֵד, וְרוֹצֶה לְהַמְשִׁיךְ וְלַחֲזֹר לִמְקוֹמוֹ. וּמֵחֲמַת שֶׁכְּבָר נִקְשַׁר וְנִתְפַּס מְאֹד הַטּוֹב אֶצְלָם בְּקִשְׁרֵי קְשָׁרִים, עַל־כֵּן כְּשֶׁמַּתְחִיל הַטּוֹב לַחֲזֹר, אֲזַי מוֹשֵׁךְ וְתוֹלֵשׁ עִמּוֹ עוֹד מֵהָרַע שֶׁלָּהֶם. וְזֶה הוּא בְּחִינַת הַגֵּרִים שֶׁבָּאִים לְהִתְגַּיֵּר, שֶׁהֵם בְּחִינַת הָרַע שֶׁנִּתְלַשׁ מֵהֶם עִם הַטּוֹב, עַל־ יְדֵי שֶׁחָזַר הַטּוֹב לִמְקוֹמוֹ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַטּוֹב לַחֲזֹר בְּעַצְמוֹ, מֵחֲמַת גֹּדֶל הַהִתְקַשְּׁרוּת שֶׁנִּתְקַשֵּׁר וְנִתְהַדֵּק שָׁם מְאֹד, וּבְהֶכְרֵחַ שֶׁיִּתְלֹשׁ עִמּוֹ מֵהָרַע, וְזֶה הוּא בְּחִינַת הַגֵּרִים:
וְזֶה בְּחִינַת (ישעיה מד): זֶה יִכְתֹּב יָדוֹ לַה’ – פֵּרֵשׁ רַשִּׁ”י: אֵלּוּ בַּעֲלֵי־תְשׁוּבָה, הַיְנוּ בְּחִינַת הַטּוֹב, שֶׁשָּׁב וְחוֹזֵר לִמְקוֹמוֹ. וְזֶה נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי בְּחִינַת כְּתָב כַּנַּ”ל, בְּחִינַת: וַיִּמָּצֵא כָתוּב אֲשֶׁר הִגִּיד מָרְדְּכַי כַּנַּ”ל. וּבְשֵׁם יִשְׂרָאֵל יְכַנֶּה – אֵלּוּ הַגֵּרִים, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁשָּׁב וְחוֹזֵר הַטּוֹב, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה גֵּרִים כַּנַּ”ל:
וְזֶהוּ: בִּכְתָב יִשְׂרָאֵל לֹא יִכָּתֵבוּ, וְאֶל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל לֹא יָבֹאוּ (יחזקאל יג). הַיְנוּ כְּשֶׁאֵין בְּחִינַת כְּתַב יִשְׂרָאֵל, שֶׁעַל־יָדוֹ נַעֲשִׂין גֵּרִים כַּנַּ”ל, עַל־יְדֵי־זֶה: וְאֶל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל לֹא יָבֹאוּ – הַיְנוּ שֶׁאֵין זוֹכִים לִשְׁלֵמוּת הַמִּזְבֵּחַ, שֶׁנִּקְרָא מִזְבַּח אֲדָמָה (שמות כ’ וע’ ב”ר פ’ יד), שֶׁשְּׁלֵמוּתוֹ עַל־ יְדֵי גֵּרִים כַּנַּ”ל.
וְזֶהוּ (דה”א כח): הַכֹּל בִּכְתָב מִיַּד ה’ עָלַי הִשְׂכִּיל. כִּי שְׁלֵמוּת הַשֵּׂכֶל הוּא עַל־יְדֵי כְּתָב כַּנַּ”ל, כִּי עַל־יְדֵי כְּתָב הַנַּ”ל, בְּחִינַת: וַיִּמָּצֵא כָתוּב אֲשֶׁר הִגִּיד מָרְדְּכַי כַּנַּ”ל, עַל־ יְדֵי־זֶה נַעֲשִׂין גֵּרִים, וְעַל־יְדֵי גֵּרִים נִשְׁלָם הַמִּזְבֵּחַ, וְעַל־יְדֵי שְׁלֵמוּת הַמִּזְבֵּחַ נִשְׁלָם הַשֵּׂכֶל כַּנַּ”ל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי בְּחִינַת הַכְּתָב הַנַּ”ל נִשְׁלָם הַשֵּׂכֶל, וְזֶהוּ: הַכֹּל בִּכְתָב מִיַּד ה’ עָלַי הִשְׂכִּיל, כַּנַּ”ל.
וְזֶהוּ: לְתַקֵּן עוֹלָם בְּמַלְכוּת שַׁדַּי, וְכָל בְּנֵי בָשָׂר יִקְרְאוּ בִשְׁמֶךָ – זֶה בְּחִינַת תְּשׁוּבָה, שֶׁחוֹזֵר הַטּוֹב לִמְקוֹמוֹ כַּנַּ”ל, כִּי שַׁדַּי הוּא בְּחִינַת תְּשׁוּבָה, שֶׁשָּׁב בִּתְשׁוּבָה עַל פְּגַם עֲבוֹדָה־ זָרָה, כִּי שַׁדַּי הוּא בְּחִינַת: שֶׁיֵּשׁ דַּי בֶּאֱלֹקוּתִי לְכָל בְּרִיָּה, וְאֵין צָרִיךְ לְשׁוּם עֲבוֹדָה אַחֶרֶת. לְהַפְנוֹת אֵלֶיךָ כָּל רִשְׁעֵי אָרֶץ – זֶה בְּחִינַת הַגֵּרִים. יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ כָּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל – זֶה בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הַדַּעַת שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל־יְדֵי־זֶה כַּנַּ”ל:
וְזֶה: וְהָיָה שַׁדַּי בְּצָרֶיךָ, וְכֶסֶף תּוֹעָפוֹת לָךְ (איוב כב) – שֶׁעַל־יְדֵי בְּחִינַת כֶּסֶף תּוֹעָפוֹת, הַיְנוּ בְּחִינַת: הוֹן יֹסִיף רֵעִים רַבִּים, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה נַעֲשֶׂה אֲוִיר מְעוֹפֵף, שֶׁנִּזְדַּכֵּךְ הָאֲוִיר כַּנַּ”ל, עַל־יְדֵי־ זֶה נַעֲשֶׂה בְּחִינַת שַׁדַּי, הַיְנוּ תְּשׁוּבָה וְגֵרִים, כִּי שַׁדַּי הוּא בְּחִינַת תְּשׁוּבָה כַּנַּ”ל: