כג

כִּי יֵשׁ פָּנִים דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהֵם אַנְפִּין נְהוֹרִין, בְּחִינַת חַיִּים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי טז): בְּאוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים. בְּחִינַת שִׂמְחָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים טז): שׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ. וּכְתִיב (בראשית מה): וַתְּחִי רוּחַ יַעֲקֹב, זֶה בְּחִינַת שִׂמְחָה. וְיֵשׁ פָּנִים דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁהֵם אַנְפִּין חֲשׁוֹכִין, מָרָה־שְׁחוֹרָה, עֲבוֹדָה־זָרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות כ): לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנַי. וְאֵלּוּ בְּנֵי־ אָדָם הַנּוֹפְלִים בְּתַאֲוַת מָמוֹן, וְאֵינָם מַאֲמִינִים שֶׁהַקָּדוֹשׁ־ בָּרוּךְ־הוּא יָכוֹל לְפַרְנֵס אֶת הָאָדָם בְּסִבָּה קַלָּה, וְרוֹדְפִים אַחַר פַּרְנָסָתָם בִּיגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהֵם אוֹכְלֵי לֶחֶם בְּעִצָּבוֹן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ג): בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה, וְעַצְבוּת הוּא מָרָה־שְׁחוֹרָה – אֵלּוּ בְּנֵי־ אָדָם נִקְשָׁרִים בְּפָנִים דְּסִטְרָא־ אָחֳרָא, אֱלֹהִים אֲחֵרִים, חֹשֶׁךְ, בְּחִינַת מִיתָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (איכה ג): בְּמַחֲשַׁכִּים הוֹשִׁיבַנִי וְכוּ’. וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (יחזקאל ז): וּזְהָבָם לְנִדָּה. הַיְנוּ בְּחִינַת עֲבוֹדַת־אֱלִילִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת פרק ט): מִנַּיִן לַעֲבוֹדָה־זָרָה שֶׁמְּטַמֵּא כְּנִדָּה. שֶׁנֶּאֱמַר: תִּזְרֵם כְּמוֹ דָוָה. אֲבָל אֵלּוּ בְּנֵי־אָדָם שֶׁמַּשָּׂאָם־וּמַתָּנָם בֶּאֱמוּנָה, הֵם דְּבֵקִים בְּאוֹר הַפָּנִים דִּקְדֻשָּׁה, כִּי אֵין אֱמוּנָה בְּלֹא אֱמֶת, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר (בלק קצח:): הַיְנוּ צֶדֶק, הַיְנוּ אֱמוּנָה וְכוּ’, [וּמַסִּיק שָׁם: אֱמוּנָה אִתְקְרִיאַת כַּד אִתְחַבַּר בַּהּ אֱמֶת. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר אֱמוּנָה עַל־יְדֵי אֱמֶת], וֶאֱמֶת הוּא אוֹר הַפָּנִים, כַּיָּדוּעַ:

וְזֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת לג:): וַיִּחַן פְּנֵי הָעִיר – חַד אָמַר: מַטְבֵּעַ תִּקֵּן לָהֶם, וְחַד אָמַר: מֶרְחֲצָאוֹת תִּקֵּן לָהֶם. הַיְנוּ הַךְ וְלָא פְּלִיגֵי, כִּי יַעֲקֹב הוּא בְּחִינַת אֱמֶת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מיכה ז): תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב. וְהוּא בְּחִינַת אוֹר הַפָּנִים, וְתֵכֶף כְּשֶׁבָּא, נִתְתַּקֵּן אֱמוּנָה. וְזֶה: מַטְבֵּעַ תִּקֵּן – שֶׁתִּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, וּכְשֶׁתִּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, נִתְתַּקֵּן פְּגַם עֲבוֹדָה־ זָרָה. וְזֶה: מֶרְחֲצָאוֹת תִּקֵּן לָהֶם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וַתֵּרֶד בַּת פַּרְעֹה לִרְחֹץ. וְדָרְשׁוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מגילה יג וסוטה יב:): לִרְחֹץ מִגִּלּוּלֵי בֵּית אָבִיהָ. וְזֶה: וַיִּחַן פְּנֵי הָעִיר – פְּנֵי דַּיְקָא, שֶׁהִיא פָּנִים דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁהִיא מַטְבֵּעַ, הַיְנוּ תַּאֲוַת מָמוֹן, כִּי כָל עֲבוֹדוֹת זָרוֹת תְּחוּבִים בְּמָמוֹן. וּבִשְׁבִיל זֶה “מָמוֹן” עִם אוֹתִיּוֹתָיו גִּימַטְרִיָּא ק”ם, כְּנֶגֶד ק”ם קָלִין, שֶׁהַשְּׁכִינָה צוֹוַחַת: קַלַּנִי מֵרֹאשִׁי. קַלַּנִי מִזְּרוֹעִי. (סנהדרין מו) עַל אֵלּוּ הַנּוֹפְלִים בְּתַאֲוַת מָמוֹן, שֶׁהֵם עֲבוֹדָה־זָרָה כְּלוּלִים מֵעֲבוֹדוֹת זָרוֹת שֶׁל שִׁבְעִים אֻמּוֹת.

(וְעַל־כֵּן הֵם ק”ם קָלִין, שֶׁהֵם שְׁתֵּי פְּעָמִים ע’, כִּי הַשְּׁכִינָה צוֹוַחַת הַקָּלִין כְּפוּלִים, בְּחִינַת: קַלַּנִי מֵרֹאשִׁי, קַלַּנִי מִזְּרוֹעִי – שֶׁהוּא בְּחִינַת קוֹלוֹת כְּפוּלִים, הַיְנוּ שְׁנֵי פְּעָמִים עַיִ”ן קָלִין, שֶׁצּוֹוַחַת הַשְּׁכִינָה עַל הַנּוֹפְלִים בְּתַאֲוַת מָמוֹן, שֶׁהִיא עֲבוֹדָה־זָרָה כְּלוּלָה מִכָּל הָעֲבוֹדוֹת זָרוֹת שֶׁל עַיִ”ן אֻמּוֹת).

וְזֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (פסחים קיח): קָשִׁין מְזוֹנוֹתָיו כִּפְלַיִם כַּיּוֹלֵדָה, כִּי הַיּוֹלֶדֶת רָאמַת עַיִ”ן קָלִין קֹדֶם הַלֵּדָה, וְהָכָא יֵשׁ ק”ם קָלִין, שֶׁהֵם שְׁנֵי פְּעָמִים עַיִ”ן. וְזֶהוּ (אבות פ”ב): וְאַל תְּהִי רָשָׁע בִּפְנֵי עַצְמְךָ. בִּפְנֵי – זֶהוּ בְּחִינַת פָּנִים דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, הַבָּא מֵחֲמַת תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁאֵין מַאֲמִין בְּהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, שֶׁהוּא הַזָּן וּמְפַרְנֵס, וְהוּא חוֹשֵׁב: (דברים ח) כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל הַזֶּה. וְזֶה: עַצְמְךָ – לְשׁוֹן עֹצֶם יָדִי:

וְדַע, שֶׁעַל־יְדֵי תִּקּוּן בְּרִית־קֹדֶשׁ, הוּא נִצּוֹל מִפָּנִים דְּסִטְרָא אָחֳרָא. עַל־יְדֵי דַּם בְּרִית, נִתְתַּקֵּן דַּם נִדָּה, תַּאֲוַת מָמוֹן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (זכריה ט): גַּם בְּדַם בְּרִיתֵךְ – עַל־יְדֵי בְּרִית – שִׁלַּחְתִּי אֲסִירַיִךְ מִבּוֹר. בּוֹר דָּא טְחוֹל, מָרָה־שְׁחוֹרָה, בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה, כִּי בְּרִית הוּא בְּחִינַת מֶלַח, הַמַּמְתִּיק מְרִירוּת וְעִצְּבוֹן הַפַּרְנָסָה, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר (ויחי רמא:): אִלְמָלֵא מִלְחָא, לָא הֲוֵי עָלְמָא יָכְלֵי לְמִסְבַּל מְרִירוּתָא, וְזֶהוּ (במדבר יח): בְּרִית מֶלַח עוֹלָם הוּא. וְזֶהוּ (ויקרא ב): אַל תַּשְׁבִּית מֶלַח בְּרִית אֱלֹקֶיךָ – אֱלֹקֶיךָ דַּיְקָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה נִתְקַשֵּׁר בֶּאֱלֹקוּת וְנִתְפָּרֵשׁ מֵעֲבוֹדָה־זָרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (איוב יט): מִבְּשָׂרִי אֶחֱזֶה אֱלוֹהַּ. כִּי עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית מֵאִיר לְעַצְמוֹ אוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים. וְזֶה (כתובות סו:): מֶלַח מָמוֹן חָסֵר, כִּי עַל־יְדֵי מֶלַח נִתְמַעֵט אֶצְלוֹ תַּאֲוַת מָמוֹן:

וְזֶהוּ: וַיְגָרֶשׁ מִפָּנֶיךָ אוֹיֵב (דברים לג), מִפָּנֶיךָ דִּקְדֻשָּׁה. וַיֹּאמֶר הַשְׁמֵד, – לְשׁוֹן שְׁמָד, לְשׁוֹן עֲבוֹדָה־ זָרָה, הַיְנוּ תַּאֲוַת מָמוֹן. כִּי כָל יִשְׂרָאֵל נִקְרָאִים צַדִּיקִים עַל־ שֵׁם הַבְּרִית, וּבִשְׁבִיל זֶה, כְּשֶׁמְּגָרֵשׁ מִפְּנֵיהֶם דִּקְדֻשָּׁה אֶת הָאוֹיֵב, הוּא מַפִּיל אוֹתָם הָאוֹיְבִים בְּפָנִים דְּסִטְרָא־ אָחֳרָא, הַיְנוּ הַשְׁמֵד.

נִמְצָא, כָּל צַדִּיק וְצַדִּיק, כְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־ הוּא רוֹצֶה לְגָרֵשׁ אוֹיְבָיו שֶׁל צַדִּיק, הוּא מַפִּיל אֶת הָאוֹיֵב בְּתַאֲוַת מָמוֹן, כִּי צַדִּיק הוּא בְּרִית עוֹלָם (תיקון מח), וְזֶה הָאוֹיֵב שֶׁל צַדִּיק, שֶׁחוֹלֵק עַל צַדִּיק, אֵין לוֹ מֶלַח לְהַמְתִּיק מְרִירוּתוֹ, כִּי מֶלַח מָמוֹן חָסֵר, כִּי עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁנִּתְמַעֵט, אֵינוֹ אֶלָּא עַל־יְדֵי בְּרִית. וּבִשְׁבִיל זֶה זְבוּלוּן, שֶׁהָיָה אוֹהֵב לְיִשָּׂשׂכָר, נֶאֱמַר בּוֹ (דברים לג): שְׂמַח זְבוּלוּן. שְׂמַח – הֶפֶךְ בְּעִצָּבוֹן, שׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ.

וְזֶה כְּשֶׁבִּקֵּשׁ רָחָב סִימָנָא דְּחַיֵּי, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יהושע ב): וְהַחֲיִיתֶם אֶת אָבִי וְאִמִּי וְכוּ’, אָמְרָה: וּנְתַתֶּם לִי אוֹת אֱמֶת. כִּי אֱמֶת הוּא בְּחִינַת חַיִּים כַּנַּ”ל, וְאָמְרוּ לָהּ: אֶת תִּקְוַת חוּט הַשָּׁנִי תִּקְשְׁרִי לָךְ. תִּקְוָה זֶה בְּחִינַת אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ירמיה לא): וְיֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ. וֶאֱמוּנָה הִיא אַחֲרִית הַיָּמִים, כִּי עָלֶיהָ עוֹמְדִים כָּל הַמִּדּוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מכות כד): בָּא חֲבַקּוּק וְהֶעֱמִידָן עַל אַחַת וְכוּ’. וְחוּט הַשָּׁנִי זֶה בְּחִינַת זְרִיחַת אוֹר הַפָּנִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית לח): וַיִּקְרָא שְׁמוֹ זָרַח וְכוּ’. כִּי הַחֹשֶׁךְ יְכַסֶּה אֶרֶץ, וְעָלַיִךְ יִזְרַח ה’ (ישעי’ ס). כִּי חֹשֶׁךְ הוּא בְּחִינוֹת בְּעִצָּבוֹן, דַּאֲגַת וְתַאֲוַת הַפַּרְנָסָה, צַעַר כִּפְלַיִם כַּיּוֹלֵדָה, אַנְפִּין חֲשׁוֹכִין, עֲבוֹדָה־זָרָה. וְעָלַיִךְ יִזְרַח ה’ – אֱמוּנַת אֱלֹקוּת, אוֹר הַפָּנִים, וַיִּחַן פְּנֵי הָעִיר, תִּקּוּן הַמַּטְבֵּעַ, תִּקּוּן תַּאֲוַת מָמוֹן, בְּחִינוֹת: שְׂמַח זְבוּלוּן:

וְזֶה בְּחִינַת (ברכות ח): מָצָא אוֹ מוֹצֶא, כִּי הַפַּרְנָסָה הוּא בְּחִינַת אִשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין פא): הַיּוֹרֵד לְפַרְנָסַת חֲבֵרוֹ, כְּאִלּוּ בָּא עַל אִשְׁתּוֹ. וּפַרְנָסָה שֶׁהוּא בְּעִצָּבוֹן, הִיא בְּחִינַת: מוֹצֶא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת הָאִשָּׁה (בְּחִינַת מְרִירוּתָא דְּעָלְמָא, שֶׁצָּרִיךְ לְהַמְתִּיקָהּ עַל־יְדֵי מֶלַח, כַּנִּזְכַּר לְעֵיל: אִלְמָלֵא מִלְחָא לָא הֲוֵי יָכִיל עָלְמָא לְמִסְבַּל מְרִירוּתָא. וְעַל־כֵּן לְהֶפֶךְ, בְּפַרְנָסָה דִּקְדֻשָּׁה, כְּתִיב: מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב (משלי יח). טוֹב – בְּחִינַת צַדִּיק, בְּחִינַת בְּרִית מֶלַח, שֶׁהוּא מַמְתִּיק מְרִירוּתָא, הַיְנוּ תַּאֲוַת וְעִצְבוֹן הַפַּרְנָסָה). וּפַרְנָסָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת: שְׂמַח זְבוּלוּן בְּצֵאתֶךָ, הוּא בְּחִינַת: מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב. וְאֵין טוֹב אֶלָּא צַדִּיק (יומא לח:), הַיְנוּ בְּרִית, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה ג): אִמְרוּ צַדִּיק כִּי טוֹב. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות ב): וַתֵּרֶא אוֹתוֹ כִּי טוֹב הוּא – שֶׁנּוֹלַד מָהוּל (מ”ר שמות פ”א). וְאֵין טוֹב אֶלָּא אוֹר (שם), כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית א): וַיַּרְא אֱלֹקִים אֶת הָאוֹר וְכוּ’ – זֶה בְּחִינַת: וְעָלַיִךְ יִזְרַח ה’, בְּחִינַת חוּט הַשָּׁנִי:

וְזֶה בְּחִינַת מְזוּזָה. כִּי אִיתָא בַּמִּדְרָשׁ (במדבר פ’ כב): לָמָּה נִקְרָא שְׁמָן זוּזֵי. מִפְּנֵי שֶׁזָּזִין מִזֶּה לָזֶה. וְזֶה (איוב כב): וְהָיָה שַׁדַּי בְּצָרֶיךָ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי מְזוּזָה. וְכֶסֶף תּוֹעָפוֹת לָךְ – עַל־יְדֵי־ זֶה פַּרְנָסָתוֹ מְעוֹפֶפֶת לָךְ. כִּי שַׁדַּי הוּא בְּחִינַת בְּרִית, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית לה): אֲנִי אֵל שַׁדַּי, פְּרֵה וּרְבֵה.

וְזֶה שֶׁדָּרְשׁוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ירושלמי ברכות פרק א), שֶׁעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת הֵם בִּקְרִיאַת־שְׁמַע, וְדִבּוּר לֹא תַחְמֹד כְּנֶגֶד: וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזוֹת. כִּי עַל־יְדֵי מְזוּזָה נִתְבַּטֵּל חֶמְדַּת הַמָּמוֹן, כַּנִּזְכַּר לְעֵיל: מֶלַח מָמוֹן חָסֵר. וְזֶהוּ (תהלים נ): וְזִיז, הַיְנוּ מָמוֹן, שַׁדַּי עִמָּדִי. עַל־יְדֵי שְׁמִירַת הַבְּרִית, עַל־יְדֵי מְזוּזָה, זוֹכֶה לִבְחִינַת: שְׂמַח זְבוּלוּן. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: וּכְתַבְתָּם – שֶׁיְּהֵא כְּתִיבָה תַּמָּה (שבת קג: מנחות לד). וְזֶה בְּחִינַת (בראשית כה): יַעֲקֹב אִישׁ תָּם, כִּי עַל־יָדוֹ: וַיִּחַן פְּנֵי הָעִיר, עַל־יָדוֹ תִּקּוּן הַמַּטְבֵּעַ כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת לב:), שֶׁאֲרִיכַת יָמִים עַל־יְדֵי מְזוּזָה, כִּי סָמוּךְ לְ”וּכְתַבְתָּם” – “לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם”, כִּי עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה בְּמַשָּׂא־וּמַתָּן בָּא אוֹר הַחַיִּים כַּנַּ”ל. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ (שם): מִקְרָא נִדְרָשׁ לְפָנָיו, הַיְנוּ בְּחִינַת אוֹר הַפָּנִים, שֶׁהוּא סִימָנָא דְּחַיֵּי.

וּבִשְׁבִיל זֶה קְבִיעוּת הַמְּזוּזָה בַּשְּׁלִישׁ הָעֶלְיוֹן שֶׁל הַפֶּתַח (מנחות לג.), כִּי אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בב”מ מב): לְעוֹלָם יְשַׁלֵּשׁ אָדָם אֶת מְעוֹתָיו: שְׁלִישׁ בִּפְרַקְמַטְיָא וְכוּ’. וּשְׁלִישׁ הָעֶלְיוֹן הוּא הַשְּׁלִישׁ שֶׁבִּפְרַקְמַטְיָא, כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ירושלמי פאה פ”ח): טָבִין חַמְשִׁין דְּעָבְדִין מִמָּאתָן דְּלָא עָבְדִין. וְעִקַּר הָאֱמוּנָה צָרִיךְ לִהְיוֹת בְּמַשָּׂא־וּבְמַתָּן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שבת לא): נָשָׂאתָ וְנָתַתָּ בֶּאֱמוּנָה. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַמָּמוֹן, שֶׁשָּׁם צָרִיךְ אֱמוּנָה, הוּא בִּשְׁלִישׁ עֶלְיוֹן, שֶׁהוּא בַּשְּׁלִישׁ שֶׁבִּפְרַקְמַטְיָא:

וְכָל הַמִּצְווֹת שֶׁאָדָם עוֹשֶׂה אוֹתָם בְּלֹא מָמוֹן, הַיְנוּ שֶׁאֵין רוֹצֶה לְהַפְסִיד מָמוֹן בִּשְׁבִיל הַמִּצְוָה, זֶה הַבְּחִינָה נִקְרָא צֶדֶק, וְזֶה: צִוִּיתָ צֶדֶק עֵדֹתֶיךָ. אֲבָל כְּשֶׁחָבִיב כָּל־כָּךְ הַמִּצְוָה, עַד שֶׁאֵין מַרְגִּישׁ בְּהֶפְסֵד מָמוֹן, זֹאת הַבְּחִינָה נִקְרָא אֱמוּנָה, כִּי עִקַּר אֱמוּנָה הוּא בְּמָמוֹן, כְּשֶׁמְּשַׁבֵּר תַּאֲוַת מָמוֹן כַּנַּ”ל, שֶׁשָּׁם פָּנִים דִּקְדֻשָּׁה. וְזֶה: אֱמוּנָה מְאֹד – זֶה מָמוֹן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים ו): וּבְכָל מְאֹדֶךָ (ברכות נד):

וְזֶה פֵּרוּשׁ שֶׁאָמְרוּ סָבֵי דְּבֵי אַתּוּנָא: אֱמֹר לָנוּ מִלֵּי דִּכְדִיבָא, זֶה בְּחִינַת שֶׁקֶר, בְּחִינַת עֲבוֹדָה־זָרָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין צב): כָּל הַמַּחֲלִיף בְּדִבּוּרוֹ, כְּאִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדַת־כּוֹכָבִים וְכוּ’. וְאָמַר לָהֶם: הֲוֵי לָן כַּדְנַיְתָא וְיָלְדָה. כַּדְנַיְתָא – זוֹ פִּרְדָּה, זֶה בְּחִינַת עַכּוּ"ם, דְּשָׁרְיָא בְּפֵרוּדָא, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר (משפטים צה.): שָׁארֵי בְּחִבּוּרָא וְסַיֵּם בְּפֵרוּדָא. וְיָלְדָה – זֶה בְּחִינַת רֶוַח, הַמְכֻנֶּה בְּשֵׁם לֵדָה. וְאָמְרוּ לוֹ: וְכַדְנַיְתָא מִי יָלָדָה, כִּי עַכּוּ”ם אֵל אַחֵר אִסְתָּרֵס וְלָא עָבֵד פֵּרִין (שם קג.). וְהֵשִׁיב לָהֶם: הֵי נִיהוּ מִלֵּי דִּכְדִיבָא, הַיְנוּ הַשֶּׁקֶר, שֶׁנִּדְמֶה לָהֶם שֶׁמַּרְוִיחִין, וּבֶאֱמֶת אֵינָם מַרְוִיחִין.

וְתָלָא לֵהּ פִּתְקָא בְּצַוָּארָא, דַּהֲוֵי מַסִּיק בֵּי אַבָּא מְאָה אַלְפֵי זוּזֵי. בֵּי אַבָּא זֶה עֲבוֹדָה־זָרָה. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ירמי' ב): הָאוֹמֵר לָעֵץ אָבִי אָתָּה. וַעֲבוֹדָה־זָרָה הִיא חוֹבָה, שֶׁמַּכְרַעַת אֶת הַכֹּל לְכַף חוֹבָה, וְכָל הַמִּתְדַּבְּקִין בָּהּ הֵם בַּעֲלֵי־חוֹבוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִים בְּחוּשׁ, שֶׁזֶּה הַמַּשָּׂא תָּלוּי בְּצַוַּאר בְּנֵי־אָדָם, שֶׁאֵין מִסְתַּפְּקִין בְּמָמוֹנָם, וְלוֹוִין מָמוֹן מֵאֲחֵרִים, וְנִדְמֶה לָהֶם שֶׁהֵם מִשְׂתַּכְּרִין שָׂכָר הַרְבֵּה, וְאַחַר־כָּךְ מֵתִים בַּעֲלֵי־ חוֹבוֹת, וְאִם אֵינָם מֵתִים בַּעֲלֵי־חוֹבוֹת, הֵם בְּחַיֵּיהֶם בַּעֲלֵי־חוֹבוֹת, וּמַטְרִיחִים אֶת עַצְמָם בִּטְרָחוֹת גְּדוֹלוֹת, וּמְסַכְּנִים אֶת עַצְמָם בְּסַכָּנַת דְּרָכִים בִּשְׁבִיל שָׂכָר מוּעָט, בִּשְׁבִיל לְשַׁלֵּם חוֹב אֲבִיהֶם, חוֹב עֲבוֹדָה־זָרָה, כִּי מִצְוָה לְקַיֵּם דִּבְרֵי הַמֵּת, וְזֶה הַדָּבָר לָהֶם כְּמוֹ צַוָּאָה מֵאֲבִיהֶם, שֶׁיְּשַׁלְּמוּ חוֹבוֹתָיו. וְזֶה שֶׁפֵּרֵשׁ מַהַרְשָׁ”א: תָּלָא לֵהּ פִּתְקָא בְּצַוָּארָא – שְׁטַר צַוָּאָה.

וְאַחַר־כָּךְ אָמְרוּ לוֹ: מִלְחָא כִּי סַרְיָא בְּמַאי מַלְחֵי לֵהּ – כִּי תִּקּוּן שֶׁל תַּאֲוַת מָמוֹן הוּא תִּקּוּן הַבְּרִית מֶלַח כַּנַּ"ל, וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: זֶה שֶׁתִּקֵּן בְּרִיתוֹ, אִם נָפַל לְסִרְחוֹן תַּאֲוַת מָמוֹן, בְּמַאי תִּקּוּנוֹ. וְהֵשִׁיב לָהֶם: בְּסִילוּתָא דְּכַדְנַיְתָא – כִּי בֶּאֱמֶת יֵשׁ עוֹד תִּקּוּן לְתַאֲוַת מָמוֹן, הַיְנוּ שֶׁיִּסְתַּכֵּל לַשֹּׁרֶשׁ, שֶׁמִּשָּׁם בָּא כָּל הַמָּמוֹן וְכָל הַהַשְׁפָּעוֹת, וְעַל־יְדֵי הִסְתַּכְּלוּתוֹ שָׁם יִתְבַּטֵּל תַּאֲוָתוֹ, כִּי שָׁם בְּשָׁרְשָׁהּ, הַשֶּׁפַע כֻּלּוֹ אוֹר צַח וּמְצֻחְצָח וְתַעֲנוּג רוּחָנִי, וְאֵין מִתְאַוֶּה (נ"א מִתְעַבֶּה כת"י) אֶלָּא לְמַטָּה, וּמִי הוּא הַפֶּתִי יָסוּר הֵנָּה לְהַשְׁלִיךְ תַּעֲנוּג רוּחָנִי וְלִקַּח תַּעֲנוּג עָב.

אֲבָל לְזֹאת הַהִסְתַּכְּלוּת אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא אֶלָּא עַד שֶׁיְּתַקֵּן בְּרִיתוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: מִבְּשָׂרִי אֶחֱזֶה אֱלוֹהַּ, שֶׁבִּתְחִלָּה צָרִיךְ לְתַקֵּן בְּשַׂר־ קֹדֶשׁ, וְאָז יוּכַל לְהִסְתַּכֵּל בָּאֱלֹקוּת. וּבִשְׁבִיל זֶה עִקַּר הַתִּקּוּן שֶׁל תַּאֲוַת מָמוֹן הוּא עַל־יְדֵי בְּרִית. וּכְשֶׁמְּתַקֵּן בְּרִיתוֹ, אִי אֶפְשָׁר לִפֹּל לְתַאֲוַת מָמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי מֶלַח, תַּאֲוַת מָמוֹן חָסֵר כַּנַּ”ל. וְשֹׁרֶשׁ הַשְׁפָּעוֹת הוּא מְכֻנֶּה בְּשֵׁם שִׁלְיָא, שֶׁשָּׁם מֻנָּח הַוָּלָד, כִּי הַשִּׁלְיָא הוּא בְּחִינַת דַּלְתֵי בִטְנִי, כִּי יֵשׁ שְׁנֵי דְּלָתוֹת לָאִשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (איוב ג): כִּי לֹא סָגַר דַּלְתֵי בִטְנִי (בכורות מה), וְנַעֲשֶׂה מִשְּׁנֵי דְּלָתִין צוּרַת מֵ”ם סְתוּמָה, שֶׁשָּׁם מֻנָּח הַוָּלָד, וְהוּא בְּחִינַת מֵ”ם יוֹם שֶׁל יְצִירַת הַוָּלָד (נדה ל). וְכֵן יֵשׁ לְמַעְלָה דַּלְתֵי שָׁמַיִם, שֶׁמִּשָּׁם נוֹלָד הַשְׁפָּעוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים עח): דַּלְתֵי שָׁמַיִם פָּתַח וַיַּמְטֵר עֲלֵיהֶם כְּעָפָר שְׁאֵר וְכוּ’. וְזֶה שֶׁהֵשִׁיב לָהֶם: בְּשִׁלְיָא דְּכַדְנַיְתָא הוּא תִּקּוּנוֹ שֶׁל זֶה הַשּׁוֹמֵר הַבְּרִית, כְּשֶׁנּוֹפֵל לְתַאֲוַת מָמוֹן. וַאֲמַרוּ לֵהּ: מִי אִיכָּא שִׁלְיָא לְפִרְדָּה – כִּי עַכּוּ"ם אֵין לָהּ אֲפִלּוּ בֵּית־וָלָד. אָמַר לָהֶם: וּמִלְחָא מִי סַרְיָא – כִּי בֶּאֱמֶת מִי שֶׁתִּקֵּן הַבְּרִית, אֵינוֹ נוֹפֵל לְתַאֲוַת הַמָּמוֹן:

אַנְשֵׁי דָּמִים וּמִרְמָה לֹא יֶחֱצוּ יְמֵיהֶם (תהלים נה). הַיְנוּ מִי שֶׁהוּא בַּעַל מַחֲלֹקֶת, נוֹפֵל לְתַאֲוַת מָמוֹן, וְיָמָיו כָּלִים בִּרְדִיפָה אַחַר מוֹתָרוֹת. וְזֶה: לֹא יֶחֱצוּ יְמֵיהֶם – שֶׁאֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ (מ”ר קהלת סדר א). וְזֶה: לֹא יֶחֱצוּ – שֶׁאֵין מַשִּׂיג חֲצִי תַּאֲוָתוֹ, כַּמּוּבָא לְעֵיל [באות ג] עַל פָּסוּק: וַיְגָרֶשׁ מִפָּנֶיךָ אוֹיֵב, וַיֹּאמֶר הַשְׁמֵד, עַיֵּן שָׁם. (עַד כָּאן לְשׁוֹן רַבֵּנוּ ז"ל): וְזֶה שֶׁסִּיֵּם: וַאֲנִי אֶבְטַח בָּךְ – שֶׁהוּא הַהִפּוּךְ מִתַּאֲוַת מָמוֹן, כִּי הַמְשֻׁקָּע בְּתַאֲוַת מָמוֹן, אֵינוֹ בּוֹטֵחַ בַּה’, כִּי הוּא עוֹבֵד כָּל עַכּוּ”ם, אַךְ: וַאֲנִי אֶבְטַח בָּךְ – שֶׁתּוּכַל לְהַזְמִין לִי פַּרְנָסָתִי בְּסִבָּה קַלָּה, וְאֶהְיֶה שָׂמֵחַ בְּחֶלְקִי, וְלֹא אֶהְיֶה מְשֻׁקָּע בְּתַאֲוַת מָמוֹן:

וְעַל־כֵּן אֵלּוּ הַמְשֻׁקָּעִים בְּמָמוֹן, כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ עֲשִׁירוּת יוֹתֵר, יֵשׁ לוֹ דְּאָגוֹת וְעַצְבוּת וּמָרָה־שְׁחוֹרָה בְּיוֹתֵר, כִּי הַמָּמוֹן וְהָעֲשִׁירוּת שֶׁלּוֹ הוּא בִּבְחִינַת: בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה. שֶׁהוּא בְּחִינַת עַצְבוּת וּמָרָה־שְׁחוֹרָה, אַנְפִּין חֲשׁוֹכִין, מִיתָה, כַּנַּ”ל, וְעַל־כֵּן כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ מָמוֹן וַעֲשִׁירוּת יוֹתֵר, יֵשׁ לוֹ עַצְבוּת וּמָרָה־שְׁחוֹרָה וּדְאָגוֹת יוֹתֵר, כִּי הַמָּמוֹן שֶׁלּוֹ הוּא מִבְּחִינַת עַצְבוּת וּמָרָה־שְׁחוֹרָה וְכוּ’ כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אבות פ”ב): מַרְבֶּה נְכָסִים – מַרְבֶּה דְּאָגָה. כִּי בְּוַדַּאי הוּא מַרְבֶּה דְּאָגָה וְעַצְבוּת עַל־יְדֵי רִבּוּי הַנְּכָסִים וְהָעֲשִׁירוּת, כִּי הַנְּכָסִים שֶׁלּוֹ הֵם בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת עַצְבוּת כַּנַּ”ל, וְעַל־כֵּן כָּל מַה שֶּׁמִּתְרַבִּין יוֹתֵר, נִתְרַבֶּה הָעַצְבוּת וְהַדְּאָגוֹת בְּיוֹתֵר כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן הַמָּמוֹן וְהָעֲשִׁירוּת הוּא מְקַצֵּר וּמְכַלֶּה יָמָיו וְחַיָּיו שֶׁל הָאָדָם, כִּי אֵין דָּבָר שֶׁמַּפְסִיד הַחַיּוּת כְּמוֹ הַדְּאָגָה וְהָעַצְבוּת, כַּיָּדוּעַ לְחַכְמֵי הָרוֹפְאִים, וְהַמָּמוֹן וְהָעֲשִׁירוּת הוּא מַרְבֶּה דְּאָגָה וְעַצְבוּת כַּנַּ”ל, עַל־כֵּן הוּא מַפְסִיד וּמְכַלֶּה חַיָּיו, כִּי הוּא מְקֻשָּׁר בְּפָנִים דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, אֱלֹהִים אֲחֵרִים, חֹשֶׁךְ, שֶׁהוּא בְּחִינַת מִיתָה, הֶפֶךְ אוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן הַמָּמוֹן מֵמִית אוֹתוֹ, כִּי הוּא בִּבְחִינַת מִיתָה, שֶׁהוּא עַצְבוּת וְכוּ’ כַּנַּ”ל, שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת תַּאֲוַת מָמוֹן כַּנַּ”ל.

וְזֶה שֶׁכָּתוּב (בראשית ג): וְעָפָר תֹּאכַל כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ, עָפָר זֶה בְּחִינַת הַמָּמוֹן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וְעַפְרוֹת זָהָב לוֹ, הַיְנוּ שֶׁהַמָּמוֹן וְהָעֲשִׁירוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת עָפָר, תֹּאכַל כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ, כִּי הַמָּמוֹן הִיא אוֹכֶלֶת וּמְכַלָּה כָּל יְמֵי חַיָּיו שֶׁל הָאָדָם כַּנַּ"ל, כִּי עָפָר הוּא בְּחִינַת עַצְבוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת תַּאֲוַת מָמוֹן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּתִּקּוּנִים (תקון ע דף קכב:): עָפָר אִיהוּ קַר וְיָבֵשׁ, הָכֵי טְחוֹל קַר וְיָבֵשׁ. וּמֵהַטְּחוֹל נִמְשָׁךְ הָעַצְבוּת, כַּיָּדוּעַ. וְזֶה שֶׁסִּיֵּם שָׁם בַּתִּקּוּנִים: וּבְגִין דָּא: וְעָפָר תֹּאכַל (כָּל) יְמֵי חַיֶּיךָ וְכוּ’, הַיְנוּ כַּנַּ”ל, עַיֵּן שָׁם וְהָבֵן הֵיטֵב.

וְזֶה שֶׁכָּתוּב בַּתִּקּוּנִים (תקון ג בהי”א תיקונים האחרונים): טְחוֹל דָּא לִילִית, אִמָּא דְּעֵרֶב־ רַב, שְׂחוֹק הַכְּסִיל. מָאן כְּסִיל, דָּא אֵל אַחֵר וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם. וְאִיהוּ אַסְכָּרָה לִרְבַיָּא, דְּאִנּוּן חַיָּבַיָּא, חַיְכִית בְּהוֹן בְּעֻתְרָא בְּהַאי עָלְמָא, וּלְבָתַר קְטִילַת לוֹן. כִּי אֵלּוּ הַמְשֻׁקָּעִים בְּמָמוֹן, הֵם בִּבְחִינַת: בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה. שֶׁהוּא בְּחִינַת טְחוֹל, שֶׁהוּא בְּחִינַת עַצְבוּת וּמָרָה־ שְׁחוֹרָה וְרִבּוּי דְּאָגוֹת, וְהֵם מְקֻשָּׁרִים בְּפָנִים דְּסִטְרָא־ אָחֳרָא, אֵל אַחֵר וְכוּ’ כַּנַּ”ל, שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת הַטְּחוֹל, אִמָּא דְּעֵרֶב־רַב, שְׂחוֹק הַכְּסִיל, אֵל אַחֵר, כַּנַּ”ל. וְזֶה שֶׁכָּתוּב שָׁם: לְבָתַר קְטִילַת לוֹן, כִּי בְּוַדַּאי הַמָּמוֹן, שֶׁהוּא בְּחִינַת טְחוֹל, עַצְבוּת וְכוּ’ כַּנַּ”ל, הוֹרֶגֶת אוֹתָם, כִּי הַמָּמוֹן שֶׁלּוֹ הוּא בִּבְחִינַת מִיתָה, אַנְפִּין חֲשׁוֹכִין, עַצְבוּת וְכוּ’ כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ מַה שֶּׁכָּתוּב לְעֵיל: מָצָא אוֹ מוֹצֶא, שֶׁתַּאֲוַת מָמוֹן הוּא בְּחִינַת: מוֹצֶא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת הָאִשָּׁה וְכוּ’ כַּנַּ”ל, כִּי כֵן מְבֹאָר שָׁם בַּתִּקּוּנִים (תיקון ע הנ”ל): וּמוֹצֶא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת הָאִשָּׁה, וְדָא טְחוֹל וְכוּ’. אַךְ פַּרְנָסָה דִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּחִינַת: מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב וְכוּ’, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַצַּדִּיק כַּנַּ”ל, כִּי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת נִצּוֹל מִזֶּה, כִּי אֵין הַמָּמוֹן מַזִּיק לוֹ, כִּי עָלָיו נֶאֱמַר: טוֹב לִפְנֵי הָאֱלֹקִים יִמָּלֵט מִמֶּנָּה וְכוּ’, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם בַּתִּקּוּנִים (תיקון ג הנ”ל): וְאַמַּאי אִתְקְרִיאוּ רְבַיָּא, בְּגִין דְּלָא אִית בְּהוֹן דַּעַת לְאִשְׁתֵּזְבָא מִנֵּהּ, אֲבָל לֵב מֵבִין אִשְׁתֵּזִיב מִנֵּהּ דְּתַמָּן צַדִּיק, וְרָזָא דְּמִלָּה: טוֹב לִפְנֵי הָאֱלֹקִים יִמָּלֵט מִמֶּנָּה, וְחוֹטֵא יִלָּכֵד בָּהּ. כִּי צָרִיךְ חָכְמָה וְדַעַת גָּדוֹל לָזֶה, שֶׁלֹּא יַזִּיקֶנּוּ הַמָּמוֹן, שֶׁלֹּא יְכַלֶּה יְמֵי חַיָּיו, כִּי רֹב הָעוֹלָם נִלְכְּדוּ בָּזֶה, הַיְנוּ בְּתַאֲוַת מָמוֹן, וְהַמָּמוֹן הוֹרֶגֶת וּמֵמִית אוֹתָם כַּנַּ”ל, וְאִי אֶפְשָׁר לְהִנָּצֵל מִזֶּה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק, שֶׁנֶּאֱמַר עָלָיו: טוֹב לִפְנֵי הָאֱלֹקִים יִמָּלֵט מִמֶּנָּה וְכוּ’ כַּנַּ”ל. אַשְׁרֵי לוֹ.

עַיֵּן שָׁם (תיקון ג’ הנ”ל ותיקון ע’ הנ”ל) בַּתִּקּוּנִים וְתִרְאֶה נִפְלָאוֹת, אֵיךְ עַתָּה, שֶׁפָּתַח רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה אֶת עֵינֵינוּ וְגִלָּה לָנוּ אֶת הַהַקְדָּמוֹת הַחֲדָשׁוֹת הַנִּפְלָאוֹת, הַמְבֹאָרִים לְעֵיל בְּהַתּוֹרָה הַזֹּאת, עַתָּה עַתָּה מְבֹאָרִים הֵיטֵב דִּבְרֵי הַתִּקּוּנִים הַנַּ"ל, כִּי עַתָּה מְבֹאָרִים שָׁם כָּל דִּבְרֵי רַבֵּנוּ הַנַּ”ל. רְאֵה וְהָבֵן וַחֲכַם, עַיֵּן שָׁם בְּתִקּוּן ע’ הַנַּ”ל מַה שֶּׁכָּתוּב שָׁם: אִם זָכָה וְכוּ’ – עֵזֶר, וְאִם לָאו – כְּנֶגְדּוֹ וְכוּ’, עֲלֵהּ אִתְמַר: וּמוֹצֶא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת הָאִשָּׁה. וְדָא טְחוֹל שַׁבְּתַאי וְכוּ’ (הַיְנוּ בְּחִינַת עַצְבוּת וּמָרָה־שְׁחוֹרָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת טְחוֹל שַׁבְּתַאי, פְּתַיָּא אֻכָּמָא, כַּיָּדוּעַ). עֵזֶר – דָּא שְׁכִינְתָּא, עֲלַהּ אִתְמַר: מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב וְיָפֵק רָצוֹן מֵה’. וּבְגִין דָּא הֲווֹ אָמְרֵי מָארֵי מַתְנִיתִין: מָצָא אוֹ מוֹצֶא. עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב וְהָבֵן, וְתִרְאֶה שֶׁכָּל דִּבְרֵי רַבֵּנוּ ז”ל מְבֹאָרִים עַתָּה שָׁם וּבְתִקּוּן ג’ הַנַּ”ל בָּאֵר הֵיטֵב:

זֹאת הַתּוֹרָה הִיא לְשׁוֹן רַבֵּנוּ ז”ל בְּעַצְמוֹ, עַד הַמָּקוֹם שֶׁנִּרְשַׁם לְעֵיל, וּמִשָּׁם וָהָלְאָה הוּא מִלְּשׁוֹנִי, מַה שֶּׁשָּׁמַעְתִּי עוֹד דְּבָרִים, שֶׁלֹּא נִתְבָּאֲרוּ בִּלְשׁוֹנוֹ הַקָּדוֹשׁ. וְעוֹד לֶאֱלוֹהַּ מִלִּין, מַה שֶּׁשָּׁמַעְתִּי וְהֵבַנְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ, בְּעֵת שֶׁזָּכִיתִי לִשְׁמֹעַ מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ הַתּוֹרָה הַזֹּאת, וְזֶהוּ:

קָשִׁים מְזוֹנוֹתָיו כִּפְלַיִם כַּיּוֹלֵדָה, כִּי הַיּוֹלֶדֶת רָאמַת עַיִ”ן קָלִין, וְהָכָא יֵשׁ ק”ם קָלִין וְכוּ’, עַיֵּן לְעֵיל. כִּי צְרִיכִים לְהִתְנַסּוֹת וּלְהִצְטָרֵף בְּתַאֲוָה זוֹ שֶׁל מָמוֹן קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לְמַשָּׂא־ וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה, לְהַרְוִיחַ וּלְהוֹלִיד מָמוֹן דִּקְדֻשָּׁה. דְּהַיְנוּ, שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְגַּבֵּר מְאֹד בְּשָׁעָה שֶׁעוֹסֵק בְּמַשָּׂא־ וּמַתָּן, שֶׁלֹּא יִפֹּל אָז לְתַאֲוַת מָמוֹן כְּלָל, חַס וְשָׁלוֹם, רַק מַשָּׂאוֹ וּמַתָּנוֹ יִהְיֶה בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה, וּלְשַׁבֵּר וּלְבַטֵּל כָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת וְהַבִּלְבּוּלִים וְהַתַּאֲווֹת שֶׁל מָמוֹן שֶׁבָּאִים עָלָיו. רַק כָּל כַּוָּנָתוֹ יִהְיֶה בִּשְׁבִיל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲבֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי הַמָּמוֹן שֶׁיַּרְוִיחַ, וְלִתֵּן צְדָקָה לְהַחֲזִיק לוֹמְדֵי תּוֹרָה וְעוֹבְדֵי הַשֵּׁם וְכוּ’. וּבִשְׁבִיל זֶה קָשִׁים מְזוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם כִּפְלַיִם כַּיּוֹלֵדָה, כִּי הַיּוֹלֶדֶת צְרִיכָה לִסְבֹּל חֶבְלֵי לֵדָה, וּצְרִיכָה לִצְעֹק ע’ קָלִין קֹדֶם הַלֵּדָה, וְהָכָא יֵשׁ ק”ם קָלִין, שֶׁהַשְּׁכִינָה צוֹוַחַת, חַס וְשָׁלוֹם: קַלַּנִי מֵרֹאשִׁי, קַלַּנִי מִזְּרוֹעִי, עַל הַנּוֹפְלִים בְּתַאֲוַת מָמוֹן. וְקֹדֶם שֶׁמַּרְוִיחִין מָמוֹן, צְרִיכִין לֵילֵךְ וְלַעֲבֹר וּלְהִתְנַסּוֹת וּלְהִצְטָרֵף דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַק”ם קָלִין, וְלִצְעֹק וּלְהִתְפַּלֵּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לַעֲבֹר עֲלֵיהֶם בְּשָׁלוֹם וּלְהִנָּצֵל מֵהֶם. עַל־כֵּן קָשִׁים מְזוֹנוֹתָיו כִּפְלַיִם כַּיּוֹלֵדָה, דְּאִלּוּ הָתָם ע’ קָלִין וְהָכָא ק”ם קָלִין, וְהָבֵן:

גַּם בֵּאֵר אָז, שֶׁק”ם קָלִין הֵם שְׁתֵּי פְּעָמִים ע’, הַיְנוּ: קַלַּנִי מֵרֹאשִׁי, קַלַּנִי מִזְּרוֹעִי, שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁנֵי מִינֵי קוֹלוֹת, מֵרֹאשִׁי וּמִזְּרוֹעִי, וְכָל קוֹל הוּא בְּחִינַת ע’ קָלִין שֶׁל הַיּוֹלֶדֶת, וְהָכָא הֵם כְּפוּלִים: קַלַּנִי מֵרֹאשִׁי, קַלַּנִי מִזְּרוֹעִי. קַלַּנִי – לְשׁוֹן קוֹל. עַל־כֵּן הֵם ק”ם קָלִין. כִּי בֶּאֱמֶת כָּל הָרֶוַח, הַמְכֻנֶּה בְּשֵׁם לֵדָה, וְכָל הַמָּמוֹן וְכָל הַהַשְׁפָּעוֹת נִמְשָׁכִין רַק מִשְּׁבִירַת תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁהִיא בְּחִינַת אֱמֶת כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת: קֻשְׁטָא קָאֵי (שבת קד), כִּי אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (פסחים קיט): וְאֶת כָּל הַיְקוּם אֲשֶׁר בְּרַגְלֵיהֶם – זֶה מָמוֹנוֹ שֶׁל אָדָם, שֶׁמַּעֲמִידוֹ עַל רַגְלָיו. וְעַל־כֵּן עִקַּר הַמַּעֲמַד פַּרְנָסָה, הַיְנוּ מָמוֹנוֹ שֶׁל אָדָם שֶׁמַּעֲמִידוֹ עַל רַגְלָיו, הוּא עַל־ יְדֵי אֱמֶת, שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁבִירַת תַּאֲוַת מָמוֹן כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת קֻשְׁטָא קָאֵי, הַיְנוּ עַל־יְדֵי אֱמֶת יֵשׁ לוֹ מָמוֹן, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲמִידָה, שֶׁמַּעֲמִידוֹ עַל רַגְלָיו כַּנַּ”ל. אֲבָל שִׁקְרָא לָא קָאֵי, כִּי שֶׁקֶר הוּא עֲבוֹדָה־זָרָה, תַּאֲוַת מָמוֹן, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: הַמַּחֲלִיף בְּדִבּוּרוֹ, כְּאִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה־ זָרָה. וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁקֶר, שֶׁהוּא עֲבוֹדָה־זָרָה, תַּאֲוַת מָמוֹן, אֵין לוֹ שׁוּם קִיּוּם וּמַעֲמָד, הַיְנוּ שֶׁאֵין לוֹ מָמוֹן, הַנִּקְרָא יְקוּם וְכוּ’ כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ: שִׁקְרָא לָא קָאֵי, כַּנַּ”ל, כִּי עֲבוֹדָה־זָרָה, אֵל אַחֵר, אִסְתָּרֵס וְלָא עָבֵד פֵּרִין, כַּמְבֹאָר שָׁם בַּמַּאֲמָר הַנַּ”ל הֵיטֵב.

כִּי עַל־פִּי הָרֹב, אֵלּוּ הָרוֹדְפִים בְּיוֹתֵר אַחַר תַּאֲוַת מָמוֹן, הֵם מֵתִים בַּעֲלֵי־ חוֹבוֹת, וּמְאוּמָה אֵין בְּיָדָם. וַאֲפִלּוּ אִם אֵינָם מֵתִים בַּעֲלֵי־ חוֹבוֹת, הֵם בְּחַיֵּיהֶם בַּעֲלֵי־ חוֹבוֹת לְתַאֲוָתָם, שֶׁהֵם מִתְאַוִּים כָּל־כָּךְ לְמָמוֹן הַרְבֵּה, עַד שֶׁהֵם רָצִים וִיגֵעִים מְאֹד כָּל יְמֵיהֶם בִּיגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וּמְסַכְּנִים עַצְמָם בְּסַכָּנוֹת גְּדוֹלוֹת בִּשְׁבִיל לְמַלֹּאת תַּאֲוָתָם, כְּאִלּוּ הָיָה עֲלֵיהֶם חוֹב גָּדוֹל לְשַׁלֵּם, הַיְנוּ חוֹב הָעֲבוֹדָה־זָרָה וְכוּ’, כַּמְבֹאָר לְעֵיל. וְכָל יְמֵיהֶם אֵינָם יְכוֹלִים לְמַלֹּאת תַּאֲוָתָם וּלְשַׁלֵּם חוֹב הַזֶּה שֶׁל תַּאֲוָתָם, כִּי אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ וְכוּ’ כַּנַּ”ל. נִמְצָא, שֶׁאֵין מָמוֹנוֹ מָמוֹן כְּלָל, כִּי אֵין לוֹ שׁוּם הֲנָאָה מִמָּמוֹנוֹ, כִּי אֵל אַחֵר אִסְתָּרֵס וְלָא עָבֵד פֵּרִין וְכוּ’ כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְהַמְשִׁיךְ שֶׁפַע וּמְזוֹנוֹת וּלְהַרְוִיחַ מָמוֹן הַנִּקְרָא מָמוֹן, דְּהַיְנוּ מָמוֹן דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁיִּהְיֶה שָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הָעֲשִׁירוּת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: אֵיזֶהוּ עָשִׁיר – הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ (אבות פ”ד). כִּי־אִם עַל־יְדֵי שְׁבִירַת תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמֶת, שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר הַהַשְׁפָּעָה כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן קָשִׁים מְזוֹנוֹתָיו כִּפְלַיִם כַּיּוֹלֵדָה, כִּי צָרִיךְ לֵילֵךְ וְלַעֲבֹר וּלְשַׁבֵּר הַק”ם קָלִין שֶׁל תַּאֲוַת מָמוֹן כַּנַּ”ל, אֲשֶׁר רַק עַל־יְדֵי־ זֶה יְכוֹלִין לְהַרְוִיחַ מָמוֹן, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע נִמְשָׁךְ מֵאֱמֶת, שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁבִירַת תַּאֲוַת מָמוֹן. וּבָזֶה מְקֻשָּׁר הַמַּאֲמָר הֵיטֵב. וְהָבֵן שָׁם הֵיטֵב מְאֹד, כִּי דִּבְרֵי רַבֵּנוּ ז”ל הֵם עֲמֻקִּים מְאֹד מְאֹד, וְיֵשׁ בָּהֶם עַמְקוּת גָּדוֹל:

(שַׁיָּךְ לְאוֹת א): שָׁם מְבֹאָר, שֶׁהַמָּמוֹן הוּא בְּחִינַת פָּנִים וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם: וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: פְּנֵי הָאָרֶץ הֵם הָעֲשִׁירִים, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִּׁ”י עַל פָּסוּק (בראשית מא): וְהָרָעָב הָיָה עַל כָּל פְּנֵי הָאָרֶץ – מִי הֵם פְּנֵי הָאָרֶץ, אֵלּוּ הָעֲשִׁירִים. כִּי הַמָּמוֹן וְהָעֲשִׁירוּת הוּא בְּחִינַת פָּנִים, כַּנַּ”ל: שָׁם: תַּאֲוַת מָמוֹן הוּא בְּחִינַת חֹשֶׁךְ, אַנְפִּין חֲשׁוֹכִין וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם. וְכֵן מְרֻמָּז בַּזֹּהַר (מקץ דף קצג.): קֵץ שָׂם לַחֹשֶׁךְ וְכוּ’, דָּא זֻהֲמָא דְּדַהֲבָא:

(שַׁיָּךְ לְאוֹת ג): וַיְגָרֶשׁ מִפָּנֶיךָ אוֹיֵב וַיֹּאמֶר הַשְׁמֵד וְכוּ’, כִּי כָל יִשְׂרָאֵל נִקְרָאִים צַדִּיקִים עַל־שֵׁם הַבְּרִית וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם. וְעַל־כֵּן יוּכַל כָּל אֶחָד, שֶׁהוּא שׁוֹמֵר הַבְּרִית יוֹתֵר מֵחֲבֵרוֹ, לְהַפִּיל אֶת חֲבֵרוֹ, כִּי הוּא בְּחִינַת צַדִּיק, פָּנִים דִּקְדֻשָּׁה, לְגַבֵּי חֲבֵרוֹ, וְעָלָיו נֶאֱמַר גַּם־כֵּן: וַיְגָרֶשׁ מִפָּנֶיךָ אוֹיֵב וְכוּ’. וְעַל־ כֵּן צָרִיךְ לִזָּהֵר, כְּשֶׁיֵּשׁ מַחֲלֹקֶת עַל הָאָדָם, שֶׁלֹּא יִפֹּל לְתוֹךְ תְּשׁוּקַת הַמָּמוֹן, כִּי אוּלַי חֲבֵרוֹ פָּנִים דִּקְדֻשָּׁה נֶגְדּוֹ, וְיֵשׁ לוֹ כֹּחַ לְהַפִּיל אוֹתוֹ, וְהַנְּפִילָה הוּא, שֶׁמַּפִּילִין אוֹתוֹ לְתַאֲוַת מָמוֹן כַּנַּ”ל, עַל־כֵּן צָרִיךְ לִזָּהֵר מִזֶּה: שָׁם: כִּי כָל יִשְׂרָאֵל נִקְרָאִים צַדִּיקִים עַל־ שֵׁם הַבְּרִית. שָׁמַעְתִּי אָז מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ בְּפֵרוּשׁ, שֶׁאָמַר, שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי שֶׁהֵם נִמּוֹלִים, עַל־כֵּן כֻּלָּם נִקְרָאִים צַדִּיקִים:

(שַׁיָּךְ לְאוֹת ד): וְזֶה בְּחִינַת מְזוּזָה וְכוּ’. וְזֶהוּ: וְהָיָה שַׁדַּי בְּצָרֶיךָ וְכֶסֶף וְכוּ’, כִּי שַׁדַּי הוּא בְּחִינַת בְּרִית וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם. וְזֶה בְּחִינַת: שַׁדַּי – שֶׁאָמַר לְעוֹלָמוֹ דַּי. דְּהַיְנוּ שֶׁשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ וְאוֹמֵר “דַּי” לְמַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ, וְאֵינוֹ מִתְאַוֶּה יוֹתֵר, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת שְׁבִירַת תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזּוֹכִין עַל־יְדֵי שְׁמִירַת הַבְּרִית כַּנַּ”ל:

(גַּם זֶה שַׁיָּךְ לְאוֹת ד): מְבֹאָר שָׁם, שֶׁעַל־יְדֵי מִצְוַת מְזוּזָה נִתְבַּטֵּל חֶמְדַּת הַמָּמוֹן, וְעַל־כֵּן וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזוֹת וְכוּ’ כְּנֶגֶד לֹא תַחְמֹד כַּנַּ”ל, עַיֵּן שָׁם. עַתָּה בּוֹא וּרְאֵה נִפְלְאוֹת ה’, כִּי מְבֹאָר בִּירוּשַׁלְמִי פֵּאָה (ובב”ר פ’ לה): אַרְטַבָּן שְׁלַח לְרַבִּי חַד מַרְגָּלִיתָא טָבָא, שְׁלַח לֵהּ רַבִּי חֲדָא מְזוּזָה. וְלִכְאוֹרָה הוּא פֶּלֶא: מַדּוּעַ שָׁלַח לוֹ מְזוּזָה דַּיְקָא, וְלֹא מִצְוָה אַחֶרֶת. אַךְ עַל־פִּי מַה שֶּׁגִּלָּה רַבֵּנוּ ז”ל בְּהַתּוֹרָה הַזֹּאת, מְבֹאָר הָעִנְיָן הֵיטֵב, כִּי מְזוּזָה דַּיְקָא מְבַטֵּל חֶמְדַּת הַמָּמוֹן, וְעַל־כֵּן שָׁלַח לוֹ מְזוּזָה דַּיְקָא, כִּי אַרְטַבָּן שָׁלַח לוֹ מַרְגָּלִיתָא טָבָא, הַיְנוּ עֲשִׁירוּת וּמָמוֹן, כִּי הָיָה שָׁוֶה מָמוֹן הַרְבֵּה, וְעָשָׂה עִקַּר הַחֲשִׁיבוּת מִזֶּה, עַל־כֵּן שָׁלַח לוֹ רַבִּי כְּנֶגֶד זֶה מְזוּזָה דַּיְקָא, כִּי מְזוּזָה מְבַטֵּל חֶמְדַּת הָעֲשִׁירוּת כַּנַּ”ל:

מִלְחָא כִּי סַרְיָא, זֶה שֶׁנָּפַל לְסִרְחוֹן תַּאֲוַת הַמָּמוֹן וְכוּ’. וְעַל־כֵּן אַפְקוּהוּ בִּלְשׁוֹן: כִּי סַרְיָא, שֶׁהוּא לָשׁוֹן הַנֶּאֱמָר בְּעַכּוּ”ם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות לב): סָרוּ מַהֵר וְכוּ’, כִּי הַמְשֻׁקָּע בְּמָמוֹן, עוֹבֵד כָּל הָעַכּוּ”ם כַּנַּ”ל, וְעַל־כֵּן עַל כָּל מַטְבֵּעַ חֲקוּקָה הָעֲבוֹדָה־זָרָה שֶׁל הָעַכּוּ”ם. עַל־פִּי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה יָבִין הַמַּשְׂכִּיל לְפָרֵשׁ כֻּלָּא סֻגְיָא דְּ”הַזָּהָב קוֹנֶה אֶת הַכֶּסֶף, וְהַכֶּסֶף אֵינוֹ קוֹנֶה וְכוּ’. הַנְּחֹשֶׁת קוֹנָה וְכוּ’”. וְהַכְּלָל – מַה שֶּׁהוּא מַטְבֵּעַ וְיוֹצֵא, חָשׁוּב מָעוֹת, עַיֵּן שָׁם כָּל הַסֻּגְיָא. וְסֻגְיָא “אִי מָעוֹת נִקְנֶה בַּחֲלִיפִין”, וְסֻגְיָא דְּ”כָל הַנַּעֲשֶׂה דָּמִים בְּאַחֵר”, הַכֹּל יְבֹאָר לַמַּשְׂכִּיל עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַזֹּאת עִם עוֹד קְצָת הַקְדָּמוֹת: