לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה
[סָבֵי דְּבֵי אַתּוּנָא(בכורות ח:)]
אֲמַרוּ לֵהּ: אִית לָן בֵּירָא בְּדַבְרָא, עַיְלֵי לְמָתָא. אַיְתֵי פָּארֵי, שְׁדָא לְהוּ. אֲמַר לְהוֹ: אִפְשְׁלֵי לִי חַבְלֵי דְפָארֵי וַאֲעַיְלֵהּ. אֲמַרוּ לֵהּ: וּמִי אִיכָּא דְּמִפְשַׁל חַבְלֵי מִפָּארֵי. אֲמַר לְהוּ: וּמִי אִיכָּא דְּמַיְתִי בֵּירָא מִדַּבְרָא לְמָתָא
רַשִּׁ”י:
דְּפָארֵי. סֻבִּין. עֲשׂוּ לִי חֶבֶל מִסֻּבִּין, וְאִם אֵין אַתֶּם עוֹשִׂים שְׁאֵלָתִי, אַף אֲנִי לֹא אֶעֱשֶׂה שְׁאֵלַתְכֶם: