וְזֶה יָדוּעַ, שֶׁהַתּוֹרָה, הַיְנוּ הַמִּדּוֹת, הַיְנוּ הַיָּמִים, שׁוֹרָה בָּהֶם אַהֲבָתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (בלק דף קצא: בראשית דף מו.): יוֹמָם יְצַוֶּה ה’ חַסְדּוֹ. שֶׁהַחֶסֶד, הַיְנוּ הָאַהֲבָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ירמיה לא): אַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתִּיךְ [עַל כֵּן מְשַׁכְתִּיךְ חָסֶד] וְכוּ’, הוּא יוֹמָא דְּאָזֵל עִם כֻּלְּהוֹ יוֹמִין, הַיְנוּ הַמִּדּוֹת. כִּי הַמִּדּוֹת הֵם צִמְצוּמִים לֶאֱלֹקוּתוֹ, כְּדֵי שֶׁנּוּכַל לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ עַל־יְדֵי מִדּוֹתָיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (פ’ בא דף מב:): בְּגִין דְּיִשְׁתְּמוֹדְעִין לֵהּ. כִּי בְּלֹא מִדּוֹתָיו אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ. וּמֵחֲמַת הָאַהֲבָה שֶׁאָהַב אֶת יִשְׂרָאֵל, וְרָצָה שֶׁיִּדְבְּקוּ בּוֹ וְיֹאהֲבוּ אוֹתוֹ עִמּוֹ מִזֶּה הָעוֹלָם הַגַּשְׁמִי, הִלְבִּישׁ אֶת אֱלֹקוּתוֹ בְּמִדּוֹת הַתּוֹרָה. וְזֶה בְּחִינוֹת שֶׁל תַּרְיַ”ג מִצְווֹת, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שִׁעֵר בְּדַעְתּוֹ, שֶׁעַל־יְדֵי הַמִּצְוָה הַזֹּאת נוּכַל לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ, וְעַל־יְדֵי־זֶה צִמְצֵם אֶת אֱלֹקוּתוֹ דַּוְקָא בְּאֵלּוּ הַתַּרְיַ”ג מִצְווֹת. לְמָשָׁל, שֶׁשִּׁעֵר בְּדַעְתּוֹ מִצְוַת תְּפִלִּין, שֶׁהַמִּצְוָה הַזֹּאת צָרִיךְ לִהְיוֹת כָּךְ, הַיְנוּ אַרְבַּע פָּרָשִׁיּוֹת וְאַרְבַּע בָּתִּים שֶׁל עוֹר כְּתוּבִים וּרְצוּעוֹת שֶׁל עוֹר, כִּי כָּךְ שִׁעֵר בְּדַעְתּוֹ, שֶׁעַל־יְדֵי הַצִּמְצוּם הַזֶּה נוּכַל לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ וּלְעָבְדוֹ, וְלָכֵן לֹא צִוָּה שֶׁיִּהְיֶה אַרְבַּע בָּתִּים שֶׁל כֶּסֶף וְזָהָב, כִּי כֵּן שִׁעֵר וּמָדַד עַל־יְדֵי אַהֲבָתוֹ. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי אַהֲבָתוֹ שֶׁאָהַב אֶת יִשְׂרָאֵל, הִלְבִּישׁ אֶת עַצְמוֹ בְּמִדּוֹת הַתּוֹרָה. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל מִדָּה וּמִדָּה יֵשׁ שָׁם אַהֲבָה, שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אוֹהֵב אֶת עַצְמוֹ עִם יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, מִי שֶׁמַּפְשִׁיט אֶת הַתּוֹרָה מִלְּבוּשֵׁי הַקְּלִפּוֹת עַל־יְדֵי כְּפִיַּת הַיֵּצֶר, אֲזַי הוּא מְקֹרָב אֶל הַשָּׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם:
וְהַתּוֹרָה יֵשׁ בָּהּ שְׁנֵי בְּחִינוֹת: בְּחִינוֹת נִגְלֶה וּבְחִינוֹת נִסְתָּר, וְהַנִּסְתָּר הַזֶּה הוּא אוֹרַיְתָא דְּעַתִּיקָא סְתִימָאָה דַּעֲתִידָא לְאִתְגַּלְיָא לֶעָתִיד לָבוֹא. וְאָז, כְּשֶׁיִּתְגַּלֶּה הַתּוֹרָה הַזֹּאת דְּעַתִּיקָא סְתִימָאָה, אֲזַי יִהְיֶה הַשָּׁלוֹם נִפְלָא בָּעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה יא): וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ, וְנָמֵר עִם גְּדִי וְכוּ’, לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ בְּכָל הַר קָדְשִׁי, כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה’. כִּי אֲזַי יִתְגַּלֶּה הָאַהֲבָה שֶׁבְּדַעְתּוֹ: