מִי שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל תָּמִיד לְקָרֵב בְּנֵי־אָדָם לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, צָרִיךְ לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ, שֶׁלֹּא יִתְאַחֲזוּ בּוֹ הַקְּלִפּוֹת וְהָרַע שֶׁל אֵלּוּ בְּנֵי־ אָדָם. כִּי זֶה הָאִישׁ, הַמִּשְׁתַּדֵּל לְקָרֵב וְלַעֲשׂוֹת נְפָשׁוֹת, בִּבְחִינַת (בראשית יב): וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן, הוּא בּוֹנֶה בְּחִינַת הֵיכַל הַקֹּדֶשׁ. קֹדֶשׁ זֶה בְּחִינַת (ישעיה ד): וְהַנּוֹתָר בִּירוּשָׁלִַֹם קָדוֹשׁ יֵאָמֶר לוֹ. הַיְנוּ זֶה שֶׁבְּנֵי־אָדָם נִשְׁאָרִים דְּבוּקִים בְּיִרְאָה שְׁלֵמָה עַל־יָדוֹ. אַף־עַל־פִּי שֶׁיֵּשׁ כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁנָּפְלוּ מִקְּדֻשָּׁתָם, אַף־עַל־פִּי־כֵן מֵאֵלּוּ שֶׁנִּשְׁאֲרוּ בְּיִרְאָה שָׁלֵם, עַל־יְדֵי־זֶה: קָדוֹשׁ יֵאָמֶר לוֹ. וְזֶה בְּחִינַת קֹדֶשׁ. וְהֵיכָל, זֶה בְּחִינַת הַכָּבוֹד שֶׁנִּתְכַּבֵּד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר (יתרו דף סט.): כַּד אֲתִי יִתְרוֹ, כְּדֵין אִתְיַקַּר שְׁמָא דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וְזֶה בְּחִינַת (תהלים צו): סַפְּרוּ בַגּוֹיִם אֶת כְּבוֹדוֹ – שֶׁעַל־יְדֵי שֶׁמְּקָרְבִים אֶת עַצְמָן לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֵלּוּ הָרְחוֹקִים, זֶהוּ כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ. וְהַכָּבוֹד זֶהוּ בְּחִינַת הֵיכָל, בִּבְחִינַת (שם כט): וּבְהֵיכָלוֹ כֻּלּוֹ אוֹמֵר כָּבוֹד. וְהֵיכַל הַקֹּדֶשׁ הַזֶּה מוֹשֵׁךְ אֶת עַצְמוֹ תָּמִיד לְשָׁרְשׁוֹ, הַיְנוּ לְלִבּוֹ שֶׁל עוֹשֵׂהוּ, כִּי שָׁם שָׁרְשׁוֹ. כִּי מֵחֲמַת הַדְּבָרִים שֶׁיָּצְאוּ מֵעֹמֶק לִבּוֹ שֶׁל הָאִישׁ הַכָּשֵׁר, נִכְנְסוּ בְּלִבָּם וְחָזְרוּ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְהֵיכַל הַקֹּדֶשׁ הַזֶּה שׁוֹרֶה וּמַלְבִּישׁ אֶת הָרוּחַ הַחִיּוּנִי שֶׁבְּלֵב הָאִישׁ הַכָּשֵׁר, כִּי הָרוּחַ הוּא בַּלֵּב, בִּבְחִינַת (יחזקאל לו): וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב חָדָשׁ וְרוּחַ חֲדָשָׁה. וְהֵיכַל הַקֹּדֶשׁ יוֹנֵק חִיּוּתוֹ מֵהָרוּחַ הַזֶּה, בִּבְחִינַת (משלי כט): וּשְׁפַל רוּחַ יִתְמֹךְ כָּבוֹד. וְעִקַּר הַלְבָּשָׁתוֹ לְרַגְלֵי הָרוּחַ, בִּבְחִינַת (ישעיה מב): וְרוּחַ לַהֹלְכִים בָּהּ. כִּי בָּרוּחַ הַזֶּה יֵשׁ קוֹמָה שְׁלֵמָה, כִּי מִבְּחִינַת רַגְלִין נִתְעוֹרֵר לְהַיְשִׁיר אֶת בְּנֵי־אָדָם לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בִּבְחִינַת (שם מ): יַשְּׁרוּ בָעֲרָבָה מְסִלָּה לֵאלֹקֵינוּ. מְסִלָּה דַּיְקָא, שֶׁהוּא מְקוֹם הָרַגְלִין. וְזֶהוּ בְּחִינַת (תהלים פד): מְסִלּוֹת בִּלְבָבָם. שֶׁעַל־יְדֵי מְסִלּוֹת שֶׁבִּלְבָבָם נִתְעוֹרֵר לְהַיְשִׁיר אֶת בְּנֵי־אָדָם הַשּׁוֹכְנִים בָּעֲרָבָה וּבַחֹשֶׁךְ, לְהַיְשִׁיר לָהֶם דֶּרֶךְ לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.
וּמֵחֲמַת שֶׁהֵיכָל הַנַּ”ל נַעֲשֶׂה מֵהַנְּפָשׁוֹת אֲשֶׁר הָיוּ רְחוֹקִים עַד הֵנָּה, וְיֵשׁ קְלִפּוֹת רַבּוֹת הַשּׁוֹכְנִים סְבִיבָם, בִּבְחִינַת (יחזקאל ה): זֹאת יְרוּשָׁלַיִם שַׂמְתִּיהָ בְּתוֹךְ הַגּוֹיִם. וְאֶפְשָׁר עַכְשָׁו, כְּשֶׁמַּלְבִּישׁ הַהֵיכָל אֶת הַלֵּב כַּנַּ”ל, אֶפְשָׁר שֶׁיִּתְאַחֲזוּ, חַס וְשָׁלוֹם, הַחִיצוֹנִים בְּיֵצֶר מַחְשְׁבוֹת לִבּוֹ שֶׁל הַכָּשֵׁר הַזֶּה.
עֵצָה עַל זֶה – שֶׁיַּזְמִין מַלְאֲכֵי לִבּוֹ, שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְלַהֲבוּת הַלֵּב, שֶׁהַהִתְלַהֲבוּת הוּא בְּחִינַת מַלְאָכִים, בִּבְחִינַת (שמות ג): וַיֵּרָא אֵלָיו מַלְאַךְ ה’ בְּלַבַּת אֵשׁ. וְאֵשׁ הַזֶּה הוּא שׂוֹרֵף אוֹתָם. וְאָז גַּם הֵיכַל הַקֹּדֶשׁ מְקַבֵּל כֹּחַ הָאֵשׁ, וְשׂוֹרֵף אֶת הַקְּלִפּוֹת גַּם מִלְּהִתְאַחֵז בּוֹ, בִּבְחִינַת (שם כד): וּכְבוֹד ה’ כְּאֵשׁ אוֹכֶלֶת: