וּלְהוֹצִיא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל הוּא עַל־יְדֵי שְׁלֵמוּת הַדִּבּוּר. וְצָרִיךְ שֶׁיִּהְיוּ אוֹתִיּוֹת הַדִּבּוּר בִּשְׁלֵמוּת, וְזֶה נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי בְּחִינוֹת עָלְמָא דְּאָתֵי, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁלָמִין אוֹתִיּוֹת הַדִּבּוּר, כִּי לֶעָתִיד לָבוֹא יִהְיֶה הַדִּבּוּר בִּשְׁלֵמוּת, כִּי אֲפִלּוּ הָעַכּוּ”ם יִקְרְאוּ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עִם הַדִּבּוּר, כְּמָה שֶׁכָּתוּב (צפניה ג): כִּי אָז אֶהְפֹּךְ אֶל הָעַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה לִקְרֹא כֻּלָּם בְּשֵׁם ה’ וְכוּ’. נִמְצָא, שֶׁיִּהְיֶה לְהַדִּבּוּר שְׁלֵמוּת.
כִּי עַכְשָׁו הַדִּבּוּר חָסֵר וְאֵינוֹ בִּשְׁלֵמוּת, מֵאַחַר שֶׁאֵין כָּל הָעוֹלָם קוֹרְאִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עִם הַדִּבּוּר. אֲבָל לֶעָתִיד יִקְרְאוּ כֻּלָּם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עִם הַדִּבּוּר, אֲפִלּוּ עַכּוּ”ם, וְעַל־כֵּן אָז יִהְיֶה הַדִּבּוּר בִּשְׁלֵמוּת, בְּחִינַת שָׂפָה בְרוּרָה, מֵאַחַר שֶׁהַכֹּל יִקְרְאוּ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עִם הַדִּבּוּר. נִמְצָא שֶׁיֵּשׁ לְהַדִּבּוּר שְׁלֵמוּת. וְכָל זֶה יִהְיֶה לֶעָתִיד, כִּי עִקַּר גְּדֻלָּתֵנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ יִתְגַּלֶּה לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁאָז יֵדְעוּ וְיִרְאוּ הַכֹּל אֶת גְּדֻלָּתֵנוּ, כִּי אָז יִרְאוּ הַכֹּל אֶת גְּדֻלַּת וְתִפְאֶרֶת הַצַּדִּיקִים וְהַכְּשֵׁרִים. אַשְׁרֵיהֶם, אַשְׁרֵי חֶלְקָם, מָה רַב טוּבְךָ הַצָּפוּן לָהֶם. וּלְהֶפֶךְ – מַפֶּלֶת הָרְשָׁעִים, כְּמָה שֶׁכָּתוּב (מלאכי ג): וְעַסּוֹתֶם רְשָׁעִים וְכוּ’, כִּי אָז יִהְיֶה יוֹמָא דְּדִינָא רַבָּא, שֶׁיִּהְיֶה הָאָדָם נִדּוֹן עַל כָּל מַעֲשֶׂה, עַל כָּל פְּרָט וּפְרָט, וְלֹא יְוַתְּרוּ לוֹ עַל שׁוּם דָּבָר קָטָן, כִּי אֵין שִׁכְחָה לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, וְהַכֹּל יִהְיֶה נִזְכָּר לוֹ אָז.
וַאֲזַי, כְּשֶׁיִּהְיֶה מַפֶּלֶת הָרְשָׁעִים, וְיָשׁוּבוּ וְיִרְאוּ בֵּין צַדִּיק לְרָשָׁע וְכוּ’ (כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: שָׁם בְּמַלְאַכִי: וְשַׁבְתֶּם וּרְאִיתֶם בֵּין צַדִּיק לְרָשָׁע, בֵּין עוֹבֵד אֱלֹקִים לַאֲשֶׁר לֹא עֲבָדוֹ), כִּי אָז דַּיְקָא, בְּיוֹמָא דְּדִינָא, יִרְאוּ הַחִלּוּק בֵּין צַדִּיק לְרָשָׁע וְכוּ’, וַאֲזַי יִתְהַפְּכוּ כֻּלָּם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי־זֶה, וְיִקְרְאוּ כֻּלָּם בְּשֵׁם ה’, בִּבְחִינוֹת: אָז אֶהְפֹּךְ אֶל כָּל הָעַמִּים וְכוּ’, כַּנַּ”ל, וַאֲזַי יִהְיֶה הַדִּבּוּר בִּשְׁלֵמוּת, בְּחִינַת שָׂפָה בְרוּרָה כַּנַּ”ל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי מַפֶּלֶת הָרְשָׁעִים שֶׁיִּהְיֶה לֶעָתִיד, עַל־ יְדֵי־זֶה יִהְיֶה נִשְׁלָם הַדִּבּוּר אָז כַּנַּ”ל. אֲבָל צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ בְּחִינַת עָלְמָא דְּאָתֵי גַּם בָּעוֹלָם הַזֶּה, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה מַפָּלָה לָרְשָׁעִים גַּם בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְזֶה נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי אֱמֶת:
וְעִקַּר הָאֱמֶת הוּא, כְּשֶׁאֵין הָאָדָם נִצְרָךְ לַבְּרִיּוֹת, כִּי כֵּיוָן שֶׁנּצְרָךְ הָאָדָם לַבְּרִיּוֹת, מִשְׁתַּנֶּה פָּנָיו כִּכְרוּם לְכַמָּה גְּוָנִין (ברכות ו:), כִי מִי שֶׁהוּא נִצְרָךְ לַבְּרִיּוֹת, קָשֶׁה לוֹ מְאֹד לְהִתְפַּלֵּל בָּרַבִּים, וְטוֹב וְנוֹחַ לוֹ לְהִתְפַּלֵּל בְּיָחִיד, כִּי בָּרַבִּים נוֹפְלִין עָלָיו פְּנִיּוֹת גְּדוֹלוֹת וּשְׁקָרִים, שֶׁעוֹשֶׂה תְּנוּעוֹת וּשְׁקָרִים בִּתְפִלָּתוֹ בִשְׁבִיל בְּנֵי־אָדָם, מֵאַחַר שֶׁהוּא נִצְרָךְ לָהֶם. וַאֲפִילּוּ מִי שֶׁאֵין נִצְרָךְ לַבְּרִיּוֹת בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, כִּי מִתְפַּרְנֵס מִשֶּׁלּוֹ, אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ שֶׁהוּא נִצְרָךְ לַבְּרִיּוֹת בִּשְׁבִיל כָּבוֹד אוֹ בִּשְׁבִיל דָּבָר אַחֵר, דְּהַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ לוֹ תַּאֲוָה שֶׁל כָּבוֹד וַחֲשִׁיבוּת וְכַיּוֹצֵא. נִמְצָא שֶׁהוּא נִצְרָךְ לַבְּרִיּוֹת, שֶׁהוּא צָרִיךְ לְכָבוֹד וַחֲשִׁיבוּת שֶׁלָּהֶם. וַאֲזַי, כְּשֶׁהוּא נִצְרָךְ לַבְּרִיּוֹת, בְּאֵיזֶה בְּחִינָה, יוּכַל לִפֹּל בְּשֶׁקֶר גָּדוֹל בִּתְפִילָּתוֹ, דְּהַיְנוּ לָעֲשׂוֹת תְּנוּעוֹת בְּשֶׁקֶר בִּשְׁבִיל בְּנֵי־ אָדָם כַּנַּל.
וְיֵשׁ מִי שֶׁהוּא אִישׁ כָּשֵׁר קְצָת וְיָרֵא אֶת ה’ בְּמִקְצָת, וּמִתְבַּיֵּשׁ בְּעֵינָיו לַעֲשׂוֹתּ שֶׁקֶר מְגֻנֶּה בִּתְפִלָּתוֹ בִּשְׁבִיל אֲחֵרִים, וּמִתְכָּוֵּן לְהִתְפַּלֵּל בֶּאֱמֶת, אֲבָל הָאֱמֶת הוּא הַרְבֵּה מְאֹד יוֹתֵר מִדַּי, וְגַם זֶה אֵינוֹ אֱמֶת, כִּי לֹא נִמְצָא הַרְבֵּה אֱמֶת, כִּי הָאֱמֶת הוּא רַק אֶחָד, כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר (לעיל בהתורה אר”ע בסי’ נא), דְּהַיְנוּ מֵחֲמַת שֶׁהוּא בּוֹשׁ בְּעֵינֵי עַצְמוֹ לְהִתְפַּלֵּל בְּשֶׁקֶר גָּמוּר כַּנַּל, עַל־כֵּן הוּא רוֹצֶה לְכַסּוֹת עַל הַשֶּׁקֶר וּלְהַלְבִּישׁ הַשֶּׁקֶר בֶּאֱמֶת, דְּהַיְנוּ לְמָשָׁל, שֶׁחָפֵץ לַעֲשׂוֹת אֵיזֶהוּ תְּנוּעָה אוֹ הַמְחָאַת־כַּף בִּשְׁבִיל אַחֵר, אֲבָל הוּא מִתְבַּיֵּשׁ בָּזֶה שֶׁיַּעֲשֶׂה שֶׁקֶר בִּתְפִלָּתוֹ בִּשְׁבִיל בְּנֵי־אָדָם, עַל־כֵּן הוּא גּוֹנֵב דַּעַת עַצְמוֹ, וּמְסַבֵּב לוֹ הַיֵּצֶר הָרָע סִבּוּבִים בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ, עַד שֶׁנִּתַגַּלְגֵּל הַדָּבָר בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ, שֶׁהוּא צָרִיךְ בֶּאֱמֶת לַעֲשׂוֹת תְּנוּעָה זוֹ בִּתְפִלָּתוֹ אוֹ לְהַכּוֹת כַּף אֶל כַּף, דְּהַיְנוּ שֶׁמּוֹצֵא לְעַצְמוֹ אֵיזֶה אֱמֶת, שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת אוֹתָהּ הַתְּנוּעָה בִּשְׁבִיל אוֹתוֹ הָאֱמֶת. נִמְצָא שֶׁהוּא מְכַסֶּה הַשֶּׁקֶר בֶּאֱמֶת, נִמְצָא שֶׁיֵּשׁ לוֹ הַרְבֵּה אֱמֶת יוֹתֵר מִדַּי.
כִּי הָעִקַּר הָאֱמֶת אֵינוֹ רַק אֶחָד, דְּהַיְנוּ לְהִתְפַּלֵּל בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ בִּשְׁבִיל הַשֵּׁם יִתְבַּרַךְ לְבַדּוֹ, אֲבָל זֶה הָאֱמֶת שֶׁל שֶׁקֶר הוּא הַרְבֵּה מְאֹד, כִּי יֵשׁ בָּזֶה כַּמָּה גְּוָנִין וְכַמָּה מִינֵי אֱמֶת שֶׁמוֹצֵא לְעַצְמוֹ לְחַפּוֹת עַל הַשֶּׁקֶר. וְזֶהוּ: כֵּיוָן שֶׁנִּצְרָךְ הָאָדָם לַבְּרִיּוֹת – שֶׁאָז נוֹפְלִים עָלָיו פְּנִיּוֹת וּשְׁקָרִים כַּנַּ”ל – אֲזַי מִשְׁתַּנֶּה פָּנָיו לְכַמָּה גְּוָנִין. פָּנָיו זֶה בְּחִינַת הָאֱמֶת, שֶׁהוּא בְּחִינַת פָּנִים, בְּחִינַת (תהלים כד): מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה. בְּחִינַת (מיכה ז): תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב. דְּהַיְנוּ שֶׁהָאֱמֶת שֶׁלּוֹ, שֶׁהוּא בְּחִינַת פָּנִים, נִשְׁתַּנֶּה לְכַמָּה גְּוָנִין, דְּהַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ לוֹ כַּמָּה מִינֵי אֱמֶת שֶׁמַּלְבִּישׁ בּוֹ הַשֶּׁקֶר, דְּהַיְנוּ שֶׁמּוֹצֵא לְעַצְמוֹ אֱמֶת, שֶׁכַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל כָּךְ אוֹ בִּשְׁבִיל כָּךְ. נִמְצָא שֶׁנִּשְׁתַּנֶּה הַפָּנִים, שֶׁהוּא אֱמֶת, לְכַמָּה גְּוָנִין, כִּי הָעִקַּר הָאֱמֶת אֵינוֹ אֶלָּא אֶחָד כַּנַּל.
וְזֶה פֵּרוּשׁ (תהלים קמו): אֲהַלְּלָה ה’ בְּחַיָּי. הַיְנוּ כְּשֶׁאֵין נִצְרָךְ לַבְּרִיּוֹת, וְזֶה בְּחַיָּי – בְּחַיָּי דַּיְקָא, הַיְנוּ שֶׁאֲנִי חַי מֵחַיִּים שֶׁלִּי, שֶׁאֵינוֹ נִצְרָךְ לְחַיּוּת שׁוּם אָדָם, כִּי הַנִּצְרָךְ לַבְּרִיּוֹת חַיָּיו אֵינָם חַיִּים (ביצה לב:), הַיְנוּ שֶׁאֵינָם חַיִּים שֶׁלּוֹ, כִּי הוּא חַי מֵאֲחֵרִים, אֲבָל כְּשֶׁאֵינִי נִצְרָךְ לַבְּרִיּוֹת, וַאֲנִי חַי חַיִּים שֶׁלִּי, אֲזַי אוּכַל לְהַלְּלוֹ וּלְהִתְפַּלֵּל לְפָנָי בֶּאֱמֶת כַּנַּ”ל, וְזֶהוּ: אֲהַלְּלָה ה’ בְּחַיָּי – דַּיְקָא, כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ (שׁם): כֵּיוָן שֶׁנִּצְרָךְ הָאָדָם לַבְּרִיּוֹת, עוֹלָם חָשַׁךְ בַּעֲדוֹ וְכוּ’ (עַיֵּן לְמַטָּה):
וּכְשֶׁיֵּשׁ אֱמֶת, אֲזַי הוּא מַפֶּלֶת הָרְשָׁעִים, כִּי עִקַּר מַפֶּלֶת הָרְשָׁעִים לָעוֹלָם הַבָּא הוּא עַל־יְדֵי הָאֱמֶת שֶׁיִּתְגַּלֶה אָז, כְמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי יב): שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד – כּוֹנַנְתָּ לָעַד לֹא כְּתִיב, אֶלָּא תִּכּוֹן, כִּי לֶעָתִיד לָבוֹא יִתְגַּלֶּה הָאֱמֶת, כְּמוֹ שֶׁאָמרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זוהר תשא דף קפח: ובתיקון סג). וְעַל־יְדֵי הָאֱמֶת שֶׁיִּתְגַּלֶּה לָעָתִיד, עַל־יְדֵי־זֶה יִהְיֶה מַפֶּלֶת הָרְשָׁעִים, בִּבְחִינַת (דברים ז): וּמְשַׁלֵּם לְשׂוֹנְאָיו אֶל פָּנָיו לְהַאֲבִידוֹ. פָּנָיו, זֶה בְּחִינַת אֱמֶת כַּנַּ”ל, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה מְשַׁלֵּם לְשׂוֹנְאָיו וּמַאֲבִידָן מִן הָעוֹלָם, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ. וְכֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בַּגְּמָרָא (עירובין כב), שֶׁכִּבְיָכוֹל הֵם כְּמַשָּׂא עַל פָּנָיו, כִי הַפָּנִים, שֶׁהוּא בְּחִינַת הָאֱמֶת שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֵינוֹ יָכוֹל לִסְבֹּל אֶת הָרְשָׁעִים, וּכְשֶׁנִּתְגַּלֶּה בְּחִינַת הַפָּנִים, דְּהַיְנוּ הָאֱמֶת, אֲזַי הוּא מַפֶּלֶת הָרְשָׁעִים כַּנַּ”ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה יִהְיֶה מַפַּלְתָּם לֶעָתִיד, כִּי אָז יִתְגַּלֶּה הָאֱמֶת כַּנַּ”ל.
וְעַל־כֵּן כְּשֶׁזּוֹכִין לָאֱמֶת בָּעוֹלָם הַזֶּה כַּנַּ”ל, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְגַּלֶּה בְּחִינַת הַפָּנִים כַּנַּ”ל, וַאֲזַי מַמְשִׁיכִין בְּחִינַת עוֹלָם הַבָּא בְּתוֹךְ הָעוֹלָם הַזֶּה, וַאֲזַי נַעֲשֶׂה מַפַּלְתָּם עַל־יְדֵי הָאֱמֶת גַּם בָּעוֹלָם הַזֶּה, כְּמוֹ שֶׁיִּהְיֶה בָּעוֹלָם הַבָּא כַּנַּ”ל.
וְעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיכִין שְׁלֵמוּת אוֹתִיּוֹת הַדִּבּוּר שֶׁיִּהְיֶה לֶעָתִיד, בְּחִינַת שָׂפָה בְרוּרָה, בְּתוֹךְ הָעוֹלָם הַזֶּה. כִּי בְּחִינַת שָׂפָה בְרוּרָה נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי מַפַּלְתָּם, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְהַפְּכִין כֻּלָּם אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כַּנַּ”ל:
וְזֶה בְּחִנַת (ישעיה נח): וְדַבֵּר דָּבָר, הַנֶּאֱמָר בְּשַׁבָּת. הַיְנוּ, שֶׁצָּרִיךְ לְהַמְשִׁיךְ בְּחִינוֹת דִּבּוּר שֶׁל שַׁבָּת, שֶׁהוּא בְּחִנוֹת עָלְמָא דְּאָתֵי, בְּתוֹךְ הַדִּבּוּר שֶׁל עוֹלָם הַזֶּה, לְהַשְׁלִים הַדִּבּוּר בָּעוֹלָם הַזֶּה. כִּי עִקַּר שְׁלֵמוּת הַדִּבּוּר הוּא מִבְּחִינוֹת שַׁבָּת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קיג:): שֶׁלֹּא יְהֵא דִּבּוּרְךָ שֶׁל שַׁבָּת כְּדִבּוּרְךָ שֶׁל חֹל. כִּי בְּשַׁבָּת הוּא שְׁלֵמוּת הַדִּבּוּר, כִּי שׁבָּת הוּא בְּחִינוֹת עוֹלָם הַבָּא כַּנַּ”ל, וְצָרִיךְ לְהַמְשִׁיךְ דִּבּוּר שֶׁל שַׁבָּת בְּתוֹךְ הַדִּבּור שֶׁל חֹל, כַּנַּ”ל:
וְזֶהוּ בְּחִינַת אֵל הֲוָיָה בִּיצִירָה, שֶׁעַל־יְדֵי בְּחִינַת אֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמֶת, בְּחִינַת (במדבר כג): לֹא אִישׁ אֵל וִיכַזֵּב. שֶׁהוּא בְּחִינַת יַעֲקֹב, כְּמוֹ שֶׁאָמרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מגילה יח): מִנַּיִן שֶׁקְּרָאוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־ הוּא לְיַעֲקֹב אֵל. שֶׁנֶּאֱמַר: וַיּקְרָא לוֹ אֵל אֱלֹקֵי וְכוּ’. כִּי יַעֲקֹב בְּחִינַת אֱמֶת כַּנַּ”ל. וְזֶה הָאֱמֶת, שֶׁהוּא בְּחִינוֹת עָלְמָא דְּאָתֵי, תָּלוּי בְּפַרְנָסָה, כִּי כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ פַּרְנָסָה וְאֵין נִצְרָךְ לַבְּרִיּוֹת יוּכַל לְהִתְפַּלֵּל בֶּאֱמֶת כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת (תהלים קמו): אַשְׁרֵי שֶׁאֵל יַעֲקֹב בְּעֶזְרוֹ, שִׂבְרוֹ עַל ה’ אֱלֹקָיו. כְּשֶׁשִּׂבְרוֹ עַל ה’ אֱלֹקָיו וְאֵין נִצְרָךְ לַבְּרִיּוֹת – אֲזַי אֵל יַעֲקֹב בְּעֶזְרוֹ, כִּי אֵל יַעֲקֹב הוּא בְּחִינַת אֱמֶת כַּנַּ”ל. וַאֲזַי, כְּשֶׁזּוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ בְּחִינוֹת עָלְמָא דְּאָתֵי, בְּחִינוֹת אֱמֶת, בְּחִינוֹת פָּנִים, בְּתוֹךְ הָעוֹלָם הַזֶּה, אֲזַי נַעֲשֶׂה מַפֶּלֶת הָרְשָׁעִים כַּנַּ”ל.
וְזֶה בְּחִינַת הֲוָיָה בְּמִלּוּי הֵהִין, כִּי הֵי הִיא בְּחִינַת שִׁלּוּם שָׂכָר, כְּמָה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עירובין כא) עַל פָּסוּק (יחזקאל ב): הֶגֶה וָהִי. וְהֵי זֶה שִׁלּוּם שָׂכָר לָרְשָׁעִים בָּעוֹלָם הַבָּא, וְזֶה בְּחִינַת אֵל הֲוָיָה, דְּהַיְנוּ אֵל שֶׁהוּא בְּחִינוֹת אֱמֶת, שֶׁעַל־יָדוֹ נַעֲשֶׂה שִׁלּוּם שָׂכָר לָרְשָׁעִים, שֶׁהוּא בְּחִינוֹת הֲוָיָה בְּמִלּוּי הֵהִין כַּנַּ"ל, צָרִיךְ לְהַמְשִׁיכָהּ בְּתוֹךְ הָעוֹלָם הַזֶּה, שֶׁהוּא בְּחִינוֹת וְדַבֵּר דָּבָר, לְהַמְשִׁיךְ דִּבּוּר שֶׁל שַׁבָּת בְּתוֹךְ יְמֵי הַחֹל כַּנַּ"ל, שֶׁהֵם בְּחִינוֹת יְצִירָה, בִּבְחִינוֹת (תהלים קלט): יָמִים יֻצָּרוּ וְלֹא אֶחָד בָּהֶם, דְהַיְנוּ שֶׁיְּמֵי הַחֹל הֵם בְּחִינוֹת יְצִירָה, כְּשֶׁאֵין אֶחָד בָּהֶם, שֶׁהוּא בְּחִינוֹת שַׁבָּת. וְצָרִיךְ לְהַמְשִׁיךְ לִבְחִינוֹת יְצִירָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת יְמֵי הַחֹל, אֶת בְּחִינוֹת אֵל הֲוָיָה, שֶׁהוּא בְּחִינוֹת עָלְמָא דְּאָתֵי, בְּחִינוֹת שַׁבָּת. וְזֶה בְּחִינוֹת: מַלְכוּת – פֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁלָמִים אוֹתִיּוֹת הַדִּבּוּר כַּנַּ”ל: