וְזֶה בְּחִינַת רְפוּאוֹת, כִּי הוּא רְפוּאָה לְכָל הַמַּכּוֹת, כִּי כָל בְּחִינוֹת אֵלּוּ הֵם בְּחִינַת רְפוּאוֹת. צְדָקָה הִיא רְפוּאָה, בִּבְחִינַת (מלאכי ג): צְדָקָה מַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ. זָקֵן – זֶה קָנָה חָכְמָה (קידושין לב), הוּא בְּחִינַת רְפוּאָה, בִּבְחִינַת (משלי יב): לְשׁוֹן חֲכָמִים מַרְפֵּא. רָצוֹן הוּא בְּחִינַת רְפוּאָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה סא): ה’ שְׁלָחַנִי לַחֲבֹשׁ לְנִשְׁבְּרֵי לֵב, לִקְרֹא שְׁנַת רָצוֹן. מְלֶאכֶת מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית הוּא רְפוּאָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ד”ה ב כד): וַתַּעַל אֲרוּכָה לַמְּלָאכָה בְּיָדָם.
כִּי רְפוּאוֹת הַמַּכָּה הִיא עַל־יְדֵי כַּמָּה בְּחִינוֹת. שֶׁבַּתְּחִלָּה צְרִיכִין שֶׁיִּפָּתֵחַ פִּי הַמַּכָּה, אַחַר־כָּךְ צָרִיךְ כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ, שֶׁיִּמְשֹׁךְ וְיוֹצִיא הַלֵּחָה וְהַדָּמִים הַמְקֻלְקָלִים מִתּוֹךְ הַמַּכָּה, אַחַר־כָּךְ צְרִיכִין לְהָדִיחַ כָּל הַדָּמִים, שֶׁלֹּא יִהְיֶה בָּהֶם שׁוּם קִלְקוּל וַעֲכִירוּת, כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ הַדָּמִים לֵילֵךְ וּלְסַבֵּב כָּל סֵדֶר סִבּוּבָם כַּסֵּדֶר, בְּלִי שׁוּם עִכּוּב. כִּי כְּשֶׁהַדָּמִים הוֹלְכִים וּמְסַבְּבִים בַּגּוּף כְּדַרְכָּם, כְּשֶׁבָּאִים לְמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ קִלְקוּל, דְּהַיְנוּ בִּמְקוֹם הַמַּכָּה, נִתְעַכְּבִים שָׁם, וְשָׁם נִתְעַכֵּב וְנִמְשָׁךְ כָּל עֲכִירוּת וְקִלְקוּל שֶׁיֵּשׁ בְּהַדָּמִים, כִּי כֵן הַדֶּרֶךְ – שֶׁבַּמָּקוֹם הַמְקֻלְקָל, שָׁם נִתְעַכֵּב כָּל מִינֵי עֲכִירוּת וְקִלְקוּל שֶׁיֵּשׁ בְּהַדָּמִים, וַאֲזַי נִתְעַכְּבִים שָׁם הַדָּמִים, וְאֵין יְכוֹלִים לְסַבֵּב סִבּוּבָם כְּסֵדֶר הִלּוּכָם וּמְרוּצָתָם, כִּי יֵשׁ לְהַדָּמִים סֵדֶר הַהִלּוּךְ, שֶׁהוֹלְכִים וּמְסַבְּבִים הַגּוּף כָּךְ וְכָךְ פְּעָמִים בְּשָׁעָה, וְכַיּוֹצֵא, וּכְשֶׁיֵּשׁ בָּהֶם עֲכִירוּת, נִתְעַכְּבִים בַּמָּקוֹם הַמְקֻלְקָל כַּנַּ”ל, וְאֵינָם יְכוֹלִים לְסַבֵּב כַּסֵּדֶר, עַל־כֵּן צְרִיכִין לַהֲדִיחָם וּלְכַבְּסָם. אַחַר־כָּךְ צְרִיכִים לִסְגֹּר פִּי הַמַּכָּה.
וְכָל אֵלּוּ בְּחִינוֹת רְפוּאוֹת נַעֲשִׂים עַל־יְדֵי בְּחִינוֹת הַנַּ”ל, כִּי צְדָקָה הִיא בְּחִינַת פְּתִיחַת פִּי הַמַּכָּה, בִּבְחִינַת: פָּתוֹחַ תִּפְתַּח. חָכְמָה הִיא בְּחִינַת כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ, בִּבְחִינַת (איוב כח): וּמֶשֶׁךְ חָכְמָה מִפְּנִינִים – מִלִּפְנַי וּמִלִּפְנִים (וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ירושלמי שבת פרק המצניע) עַל פָּסוּק: יְקָרָה הִיא מִפְּנִינִים – מִלִּפְנַי וְלִפְנִים, עַיֵּן שָׁם), שֶׁבְּחִינַת חָכְמָה מוֹשֶׁכֶת וּמוֹצִיאָה הַקִּלְקוּל מִלִּפְנַי וְלִפְנִים, מִכָּל מְקוֹמוֹת הַפְּנִימִיִּים. רֶגֶל, שֶׁהוּא הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה בְּחִינַת הֲדָחַת וְכִבּוּס הַדָּמִים, כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ הַדָּמִים לְסַבֵּב סִבּוּבָם כַּסֵּדֶר. וְזֶה בְּחִינַת רֶגֶל, בְּחִינַת (מלכים–א א): עֵין רוֹגֵל – עֵין כּוֹבֵס, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִּׁ”י שָׁם. הַיְנוּ, שֶׁעַל־יְדֵי רֶגֶל וְיוֹם־טוֹב, שֶׁהוּא הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה בְּחִינַת הֲדָחַת וְכִבּוּס הַדָּמִים כַּנַּ”ל, וַאֲזַי יְכוֹלִים הַדָּמִים לְסַבֵּב כַּסֵּדֶר. וּבִשְׁבִיל זֶה נִקְרָא הָרֶגֶל חַג – לְשׁוֹן סִבּוּב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה מ): הַיּוֹשֵׁב עַל חוּג הָאָרֶץ – עַל סִבּוּב הָאָרֶץ, כִּי עַל־יְדֵי הֲדָחַת וְכִבּוּס הַדָּמִים, עַל־יְדֵי־זֶה הֵם מְסַבְּבִים כַּסֵּדֶר כַּנַּ”ל. מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית – דְּהַיְנוּ בְּחִינַת: עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה, כִּי עַל־יְדֵי בְּחִינוֹת אֵלּוּ הַנַּ"ל זוֹכִין לְהַשְׁפָּעַת הַחֶסֶד, שֶׁיִּתְקַיֵּם הָעוֹלָם בְּחַסְדּוֹ, בְּחִינַת: וְאַתֶּם כֹּהֲנֵי ה' תִּקָּרֵאוּ כַּנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי בְּחִינָה זוֹ, בְּחִינַת כֹּהֵן, חֶסֶד – עַל־יְדֵי־זֶה נִסְגָּר פִּי הַמַּכָּה, בִּבְחִינַת (ויקרא יג): וְהִסְגִּיר הַכֹּהֵן אֶת הַנֶּגַע. שֶׁעַל־יְדֵי בְּחִינַת חֶסֶד, בְּחִינַת כֹּהֵן, נִסְגָּר הַמַּכָּה לְגַמְרֵי וְנִתְרַפֵּא בִּשְׁלֵמוּת:
וְזֶה פֵּרוּשׁ: וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים – זֶה בְּחִינַת הַתְחָלָה, בְּחִינַת צָרָה כְּמַבְכִּירָה. וְאֵיזֶהוּ הַתְחָלָה. בְּהַקְרִיבְכֶם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַה’ – הַיְנוּ הַתְחָלַת הַצְּדָקָה, כְּשֶׁמַּתְחִילִין מֵחָדָשׁ לִתֵּן צְדָקָה. וְזֶה בְּחִינַת מִנְחָה חֲדָשָׁה, בְּחִינַת צְדָקָה חֲדָשָׁה, בְּחִינַת הַתְחָלַת הַצְּדָקָה. כִּי מִנְחָה בְּחִינַת צְדָקָה: כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: מַגִּישֵׁי מִנְחָה בִּצְדָקָה. וְעַל־יְדֵי הַצְּדָקָה נִתְתַּקֵּן בְּחִינַת זָקֵן כַּנַּ”ל, וְזֶהוּ: בְּשָׁבֻעֹתֵיכֶם – זֶה בְּחִינַת זָקֵן, כִּי בְּסִינַי נִדְמָה לָהֶם כְּזָקֵן (כשפירש”י בפ’ אנכי), כִּי עַל־יְדֵי בְּחִינַת מִנְחָה חֲדָשָׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַתְחָלַת הַצְּדָקָה, נִתְתַּקֵּן בְּחִינַת זָקֵן, שֶׁהוּא בְּחִינַת שָׁבוּעוֹת כַּנַּ”ל, וַאֲזַי נִתְבַּטֵּל יְנִיקָתוֹ שֶׁל מֵצַח הַנָּחָשׁ, שֶׁיּוֹנֵק מִזִּקְנֵי הַדּוֹר שֶׁאֵינָם כְּתִקּוּנוֹ כַּנַּ”ל, וְנִשְׁמָע קוֹל הַקְּרִיאָה שֶׁל יוֹם־טוֹב, שֶׁמְּגַלֶּה אֶת הָרָצוֹן כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ: מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם – הַיְנוּ קוֹל הַקְּרִיאָה שֶׁל יוֹם־טוֹב, שֶׁהוּא הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מִקְרָא קֹדֶשׁ כַּנַּ”ל, שֶׁהוּא נִשְׁמָע עַתָּה עַל־יְדֵי הַצְּדָקָה, שֶׁמַּכְנִיעַ אֶת מֵצַח הַנָּחָשׁ, חָכְמַת הַטֶּבַע, כַּנַּ”ל. וַאֲזַי, עַל־יְדֵי הִתְגַּלוּת הָרָצוֹן, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ – כִּי עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן נַעֲשֶׂה יִרְאָה, וְעַל־יְדֵי יִרְאָה נִשְׁפָּע חֶסֶד, וַאֲזַי אֵין צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת שׁוּם מְלָאכָה, כִּי נִתְקַיֵּם הָעוֹלָם בְּחַסְדּוֹ, בִּבְחִינַת: עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה, וַאֲזַי: וְעָמְדוּ זָרִים וְרָעוּ צֹאנְכֶם וְכוּ', וְאַתֶּם כֹּהֲנֵי ה' תִּקָּרֵאוּ, כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ: כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ – כִּי אֵין צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת שׁוּם מְלָאכָה וְשׁוּם עֵסֶק, כִּי נִתְקַיֵּם הָעוֹלָם בְּחַסְדּוֹ, בְּחִינַת: וְאַתֶּם כֹּהֲנֵי ה' תִּקָּרֵאוּ, כַּנַּ"ל:
יֵשׁ חִלּוּק בֵּין הַחַיּוֹת רָעוֹת וּבֵין הַמֵּצַח הַנָּחָשׁ, כִּי חַכְמֵי הַטֶּבַע, שֶׁהֵם בְּחִינַת חַיּוֹת רָעוֹת, הֵם הַחֲכָמִים שֶׁאוֹחֲזִים בְּחָכְמַת הַטֶּבַע לַהֲנָאָתָם, כִּי יֵשׁ לָהֶם הֲנָאָה מִזֶּה, כְּדֵי לְהַחֲזִיק דַּעַת וָשֶׁקֶר שֶׁלָּהֶם וְכַיּוֹצֵא. אֲבָל הֶחָכָם, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת מֵצַח הַנָּחָשׁ, הוּא רָשָׁע וְכוֹפֵר בְּלִי שׁוּם הֲנָאָה, שֶׁאֵין לוֹ שׁוּם הֲנָאָה מֵחָכְמָתוֹ, רַק הוּא (כְּמוֹ רָשָׁע יָרֵא, שֶׁהוּא) רָשָׁע וְכוֹפֵר בְּלִי שׁוּם הֲנָאָה כַּנַּ”ל:
כְּלַל הַמַּאֲמָר כֻּלּוֹ אֶחָד, וְכֻלּוֹ קָשׁוּר זֶה בָּזֶה, שֶׁהַצְּדָקָה הִיא קָשָׁה מְאֹד בַּהַתְחָלָה, אֲבָל הַתּוֹעֶלֶת שֶׁל הַצְּדָקָה גָּדוֹל מְאֹד, כִּי עַל־יְדֵי הַצְּדָקָה אֵין צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת שׁוּם מְלָאכָה וָעֵסֶק, כִּי נִתְקַיֵּם הָעוֹלָם בְּחַסְדּוֹ, כִּי עַל־יְדֵי הַצְּדָקָה מוֹצִיאִין יְנִיקַת מֵצַח הַנָּחָשׁ שֶׁיּוֹנֵק מִזִּקְנֵי הַדּוֹר, וַאֲזַי נִשְׁמָע קוֹל הַקְּרִיאָה שֶׁל יוֹם־טוֹב שֶׁמְּגַלֶּה אֶת הָרָצוֹן, וַאֲזַי נִתְגַּלֶּה יִרְאָה, כִּי עִקַּר הַיִּרְאָה – עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן, וְעַל־יְדֵי הַיִּרְאָה נַעֲשֶׂה כְּלִי וְצִנּוֹר לְקַבֵּל עַל־יָדוֹ הַשְׁפָּעַת הַחֶסֶד, כִּי בְּלֹא הַכְּלִי וְהַצִּנּוֹר אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל אֶת הַחֶסֶד, רַק עַל־יְדֵי הַיִּרְאָה, שֶׁהוּא צִנּוֹר וּכְלִי, עַל־יָדָהּ מְקַבְּלִין אֶת הַחֶסֶד, וַאֲזַי מִתְקַיֵּם הָעוֹלָם בְּחַסְדּוֹ, וְאָז אֵין צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת שׁוּם מְלָאכָה, כִּי נִתְקַיֵּם: וְעָמְדוּ זָרִים וְרָעוּ צֹאנְכֶם וְכוּ’, כַּנַּ”ל: