אֲבָל יֵשׁ שֶׁבָּא טֻמְאָה הַנַּ”ל מִבְּחִינָה אַחֶרֶת. כִּי דַּע, שֶׁעַל־יְדֵי רַבָּנִים וְדַיָּנִים שֶׁאֵינָם כְּשֵׁרִים, שֶׁעוֹשִׂין עִוּוּת הַדִּין, עַל־יְדֵי־זֶה בָּא טֻמְאָה הַנַּ”ל, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי עַל־יְדֵי עִוּוּת הַמִּשְׁפָּט, שֶׁהוּא בְּחִינַת (תהלים קכב): כִּסְאוֹת לְמִשְׁפָּט, נוֹפְלִין בְּחִינַת אֲהָבוֹת מִן הַמֶּרְכָּבָה, כִּי כִּסְאוֹת לְמִשְׁפָּט, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֶּרְכָּבָה, שָׁם הוּא בְּחִינַת אַהֲבָה קְדוֹשָׁה, בִּבְחִינַת (ש”ה ג): מֶרְכָּבוֹ אַרְגָּמָן, תּוֹכוֹ רָצוּף אַהֲבָה מִבְּנוֹת יְרוּשָׁלָיִם. וּכְשֶׁנִּפְגָּם הַמֶּרְכָּבָה, בְּחִינַת כִּסְאוֹת לְמִשְׁפָּט, עַל־יְדֵי עִוּוּת הַדִּין – אֲזַי נוֹפְלִים מִשָּׁם אֲהָבוֹת נְפוּלוֹת, וְעַל־יְדֵי הָאֲהָבוֹת הַנְּפוּלוֹת בָּא, חַס וְשָׁלוֹם, הַחִמּוּם וְהַטֻּמְאָה הַנַּ”ל. וְעִוּוּת הַמִּשְׁפָּט נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי בְּחִינַת תְּפִלִּין רָעִים.
כִּי יֵשׁ בְּחִינַת תְּפִלִּין, מֹחִין, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם פְּסֹלֶת, כִּי הַתְּפִלִּין, מֹחִין, נַעֲשִׂין עַל־יְדֵי שֶׁמַּעֲלִין הַלֵּחוֹת וְשַׁמְנוּנִית הַגּוּף מִבְּחִינַת הֶחְתִּים בְּשָׂרוֹ לִבְחִינַת חוֹתָם דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת תְּפִלִּין מֹחִין כַּנַּ”ל. וְיֵשׁ לֵחוֹת שֶׁצְּרִיכִין לָצֵאת, בִּבְחִינַת טִפַּת עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל, וּכְשֶׁמַּעֲלִין בְּחִינַת אֵלּוּ הַשַּׁמְנוּנִית מִבְּחִינַת הֶחְתִּים בְּשָׂרוֹ אֶל הַמֹּחַ, אֲזַי נִתְעָרֵב פְּסֹלֶת בְּהַמֹּחִין וְהַתְּפִלִּין, וְעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה קִלְקוּל הַמִּשְׁפָּט, בִּבְחִינַת (חבקוק א): רָשָׁע מַכְתִּיר אֶת הַצַּדִּיק. הַיְנוּ הַפְּסֹלֶת, שֶׁמִּתְעָרֵב וּמְסַבֵּב אֶת הַמֹּחַ, עַל־יְדֵי שֶׁמַּעֲלִין בְּחִינַת טִפַּת עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל אֶל הַמֹּחַ, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְקַלְקֵל הַמִּשְׁפָּט. וְזֶהוּ: עַל־כֵּן יֵצֵא מִשְׁפָּט מְעֻקָּל, הַיְנוּ קִלְקוּל הַמִּשְׁפָּט כַּנַּ”ל, כִּי הַמִּשְׁפָּט, עַל־יְדֵי הַמֹּחַ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בִּשְׁלֹמֹה (מלכים–א ג): כִּי רָאוּ כִּי חָכְמַת אֱלֹקִים בְּקִרְבּוֹ לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁנִּפְגָּם הַמֹּחַ, נִתְקַלְקֵל הַמִּשְׁפָּט.
וְעַל־יְדֵי קִלְקוּל הַמִּשְׁפָּט, בְּחִינַת מִשְׁפָּט מְעֻקָּל, עַל־יְדֵי־זֶה בָּא, חַס וְשָׁלוֹם, טֻמְאָה הַנַּ”ל, כַּנַּ”ל. וְזֶה “מְעֻקָּל” אוֹתִיּוֹת “עֲמָלֵק”, שֶׁעַל־יָדוֹ בָּא הַטֻּמְאָה הַנַּ”ל, בִּבְחִינַת (דברים כה): אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ. וְזֶהוּ (במדבר כד): וַיַּרְא אֶת הַקֵּינִי – וַיַּרְא אֶת עֲמָלֵק, שֶׁהֵם סְמוּכִים זֶה לָזֶה בַּתּוֹרָה, כִּי טֻמְאָה הַנַּ”ל, שֶׁהִיא טֻמְאַת עֲמָלֵק, הִיא בָּאָה עַל־יְדֵי גֵּרִים, כְּכָל הַמְבֹאָר לְמַעְלָה. וְזֶה בְּחִינַת “מַרְאֶה” בַּחֲלוֹם (כְּמוֹ שֶׁקּוֹרִין זֹאת הַטֻּמְאָה "מַרְאִין"). “מַרְאֶה” רָאשֵׁי־תֵבוֹת: רָ'שָׁע מַ'כְתִּיר אֶ'ת הַ'צַּדִּיק, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה בָּא טֻמְאָה זוֹ כַּנַּ”ל, עַל־יְדֵי שֶׁנַּעֲשֶׂה עִוּוּת הַמִּשְׁפָּט כַּנַּ”ל: