ח

גַּם זֶה הַחֲכַם־הַדּוֹר הַנַּ”ל צָרִיךְ לֵידַע אֵיזֶה מַקִּיפִים שֶׁהוּא צָרִיךְ לְהַמְשִׁיכָם וְאֵיזֶה מַקִּיפִים שֶׁאֵין צָרִיךְ לְהַמְשִׁיכָם, וּבִשְׁבִיל זֶה יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁאֵין רַשָּׁאִים לְגַלּוֹתָם בִּפְנֵי הַתַּלְמִידִים, כִּי אִם יְגַלֶּה אוֹתָן הַדְּבָרִים, יִכָּנְסוּ מַקִּיפִים אֲחֵרִים בְּתוֹךְ שִׂכְלוֹ כַּנַּ”ל, וְלִפְעָמִים אֵין צָרִיךְ לְקַבֵּל אֵלּוּ הַמַּקִּיפִים, כְּמוֹ לְמָשָׁל, כְּשֶׁהָרַב מְדַבֵּר עִם תַּלְמִידוֹ אֵיזֶה פְּשָׁט בְּגמפ”ת [גְּמָרָא, פֵּרוּשׁ, תּוֹסָפוֹת], וּבְתוֹךְ דְּבָרָיו הוּא בָּא עַל אֵיזֶה קֻשְׁיָא, וְאוֹתוֹ הַקֻּשְׁיָא הָיָה בִּתְחִלָּה בִּבְחִינַת מַקִּיף אֶצְלוֹ, כִּי לֹא יָדַע מִמֶּנָּה בִּתְחִלָּה, וְתֵכֶף כְּשֶׁנּוֹפֵל בְּשִׂכְלוֹ זֹאת הַקֻּשְׁיָא, הוּא אוֹמְרָהּ בִּפְנֵי תַּלְמִידוֹ, וּבְתוֹךְ כָּךְ כְּשֶׁמַּסְבִּיר לוֹ הַקֻּשְׁיָא, נוֹפֵל בְּשִׂכְלוֹ תֵּרוּץ עַל הַקֻּשְׁיָא, נִמְצָא שֶׁחוֹזֵר וּמַשִּׂיג מַקִּיף אַחֵר, שֶׁהוּא תֵּרוּץ עַל הַקֻּשְׁיָא, וַאֲזַי אוֹמֵר גַּם הַתֵּרוּץ בִּפְנֵי הַתַּלְמִיד, אַךְ כְּשֶׁמְּגַלֶּה גַּם הַתֵּרוּץ בִּפְנֵי הַתַּלְמִיד, אֲזַי נִכְנָס בּוֹ עוֹד מַקִּיף אַחֵר, וְאָז עַל־יְדֵי־זֶה הַשֵּׂכֶל שֶׁבָּא עָלָיו עַתָּה, הָדְרָא קֻשְׁיָא לְדוּכְתָּא, וְאַדְּרַבָּא, עַתָּה הַקֻּשְׁיָא חֲזָקָה וּרְחָבָה יוֹתֵר מִבַּתְּחִלָּה. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי שֶׁגִּלָּה הַתֵּרוּץ בִּפְנֵי הַתַּלְמִיד, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִכְנָס בּוֹ מַקִּיף אַחֵר, דְּהַיְנוּ שֵׂכֶל חָדָשׁ, עַל־יְדֵי־זֶה חָזְרָה הַקֻּשְׁיָא לִמְקוֹמָהּ בְּיֶתֶר עֹז, כִּי עַתָּה הַקֻּשְׁיָא חֲזָקָה וּרְחָבָה יוֹתֵר מִבַּתְּחִלָּה.

כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ בְּהַשָּׂגוֹת, שֶׁיֵּשׁ דְּבָרִים שֶׁאָסוּר לְגַלּוֹתָם, כִּי אִם יְגַלֶּה זֶה הַתֵּרוּץ בִּפְנֵי הַתַּלְמִיד, יִכָּנֵס בּוֹ מַקִּיף חָדָשׁ, שֶׁעַל־יָדוֹ יִהְיֶה הַקֻּשְׁיָא חֲזָקָה וּרְחָבָה יוֹתֵר מִבַּתְּחִלָּה, עַד שֶׁיּוּכַל לִכָּנֵס בְּהַשָּׂגוֹת מַקִּיפִים שֶׁהֵם לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, שֶׁאֵין הַזְּמַן מַסְפִּיק לְבָאֵר הַקֻּשְׁיוֹת וְהַתֵּרוּצִים שֶׁיֵּשׁ שָׁם, כִּי הֵם לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, כִּי כָל מַה שֶּׁהוּא מְגַלֶּה אֵיזֶה שֵׂכֶל, קֻשְׁיָא אוֹ תֵּרוּץ, נִכְנָס בּוֹ שֵׂכֶל חָדָשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַקִּיף כַּנַּ”ל. עַל־כֵּן אִם לֹא יִהְיֶה נִזְהָר בִּדְבָרָיו, לְדַקְדֵּק אֵיזֶה דָּבָר לְגַלּוֹת וְאֵיזֶהוּ דָּבָר שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת, עַל־יְדֵי־זֶה יִהְיֶה נִכְנָס בְּקֻשְׁיוֹת וְתֵרוּצִים שֶׁאֵין הַזְּמַן מַסְפִּיק לְבָאֲרָם, כִּי הֵם בְּחִינַת מַקִּיפִים, שֶׁהֵם לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן כַּנַּ”ל. עַל־כֵּן מֻכְרָח הֶחָכָם לַעֲשׂוֹת סְיָג לִדְבָרָיו, לְדַקְדֵּק וְלִזָּהֵר מַה לְּגַלּוֹת וּמַה שֶּׁלֹּא לְגַלּוֹת, בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא יַשִּׂיג רַק אוֹתָן הַמַּקִּיפִים שֶׁצָּרִיךְ לְהַשִּׂיג, וְלֹא יָבוֹא לְהַשִּׂיג מַקִּיפִים שֶׁאֵין צָרִיךְ לְהַשִּׂיג:

וְזֶה בְּחִינוֹת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: כְּשֶׁעָלָה מֹשֶׁה לַמָּרוֹם, מְצָאוֹ לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שֶׁהָיָה קוֹשֵׁר כְּתָרִים לָאוֹתִיּוֹת. אָמַר לוֹ: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם. מִי מְעַכֵּב עַל יָדְךָ. אָמַר לוֹ: עָתִיד אֶחָד לַעֲמֹד, וַעֲקִיבָא בֶּן יוֹסֵף שְׁמוֹ, שֶׁיִּהְיֶה דּוֹרֵשׁ עַל כָּל קוֹץ וָקוֹץ תִּלֵּי תִּלִּין שֶׁל הֲלָכוֹת. אָמַר לוֹ: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם. רָאוּי שֶׁתִּנָּתֵן תּוֹרָה עַל יָדוֹ. אָמַר לוֹ: שְׁתֹק. כָּךְ עָלָה בְּמַחֲשָׁבָה (מנחות כט:). וְלִכְאוֹרָה קָשֶׁה, מָה אָמַר לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שְׁתֹק וְכוּ’, הֲלֹא כְּבָר אָמַר הַקֻּשְׁיָא, וּמַה זּוֹ שְׁתִיקָה, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר הִקְשָׁה מַה שֶּׁהִקְשָׁה. אַךְ תֵּכֶף כְּשֶׁאָמַר מֹשֶׁה הַקֻּשְׁיָא, נָפַל בְּשִׂכְלוֹ תֵּרוּץ עַל הַקֻּשְׁיָא, אַךְ אִם הָיָה אוֹמֵר אֶת הַתֵּרוּץ, הָיָה נִכְנָס בּוֹ מַקִּיף אַחֵר, וְהָיָה בָּא עַל קֻשְׁיָא יוֹתֵר חֲזָקָה וּרְחָבָה מִבַּתְּחִלָּה, עַל־כֵּן אָמַר לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ “שְׁתֹק” עַל הַתֵּרוּץ, הַיְנוּ שֶׁיִּשְׁתֹּק וְלֹא יְגַלֶּה אֶת הַתֵּרוּץ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבוֹא עַל קֻשְׁיָא יוֹתֵר חֲזָקָה מִבַּתְּחִלָּה. וְזֶהוּ: כָּךְ עָלָה בְּמַחֲשָׁבָה, הַיְנוּ שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁמְּגַלִּין אֶת הַשֵּׂכֶל הַפְּנִימִי, אֲזַי עוֹלֶה בְּמַחֲשָׁבָה שֵׂכֶל אַחֵר חָדָשׁ, כִּי נִכְנָס מַקִּיף אַחֵר לִפְנִים, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִשְׁתֹּק, כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבוֹא לְמַקִּיפִים שֶׁאֵין צְרִיכִין לְהַשִּׂיגָם כַּנַּ”ל, וְזֶהוּ: שְׁתֹק, כָּךְ עָלָה בְּמַחֲשָׁבָה*, כַּנַּ”ל:

*משֶׁה הָיָה לְמַעְלָה מִן הַמַּחֲשָׁבָה לְכָך הָיָה יוֹדֵעַ אֶת הַתֵּרוּץ כִּי הִשִּׂיג בְּחִינַת סִתְרֵי [כִּתְרֵי] אוֹתִיּוֹת וְהַדְּבָרִים סְתוּמִים, ‏כִּי לא בֵּאֵר הֵיטֵב עִנְיָן זֶה (כ"ה בדפוס הראשון שנדפס ע"י מוהרנ"ת ז"ל)

וְזֶה פֵּרוּשׁ: הֱווּ מְתוּנִים בַּדִּין, וְהַעֲמִידוּ תַּלְמִידִים הַרְבֵּה, וַעֲשׂוּ סְיָג לַתּוֹרָה (אבות פ”א). הֱווּ מְתוּנִים בַּדִּין – זֶה בְּחִינַת שֶׁצָּרִיךְ הֶחָכָם הַנַּ”ל לִהְיוֹת לוֹ מְתִינוּת, לֵידַע אֵיךְ לְדַבֵּר עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד, שֶׁלִּפְנֵי בְּחִינַת דָּרֵי מַעְלָה יְגַלֶּה לָהֶם הַהַשָּׂגָה שֶׁל מָה, בְּחִינַת: מֶה חָמִית וְכוּ’. וְלִפְנֵי דָּרֵי מַטָּה יְגַלֶּה הַהַשָּׂגָה שֶׁל מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ. וְזֶה בְּחִינַת דִּין, בְּחִינַת מִשְׁפָּט, בְּחִינַת (תהלים עה): כִּי אֱלֹהִים שׁוֹפֵט, זֶה יַשְׁפִּיל וְזֶה יָרִים – שֶׁהַגְּבוֹהִים הוּא צָרִיךְ לְהַשְׁפִּיל, לְהַרְאוֹת לָהֶם שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים כְּלָל בִּידִיעָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהַקְּטַנִּים, בְּחִינַת שׁוֹכְנֵי עָפָר, צָרִיךְ לְהָרִים, לְעוֹרְרָם וְלַהֲקִיצָם שֶׁלֹּא יִתְיָאֲשׁוּ, כִּי מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, כַּנַּ”ל.

וְזֶהוּ: וְהַעֲמִידוּ תַּלְמִידִים הַרְבֵּה – כִּי כְּשֶׁזּוֹכֶה לְהַשָּׂגָה כָּזוֹ, לְהָאִיר בִּגְדוֹלִים וּקְטַנִּים וְכוּ' כַּנַּ"ל, בְּוַדַּאי יַעֲמִיד תַּלְמִידִים הַרְבֵּה, כִּי כֻּלָּם צְרִיכִים אֵלָיו, כִּי יֵשׁ לוֹ כֹּחַ לִלְמֹד עִם כֻּלָּם כַּנַּ"ל.

וְזֶהוּ: וַעֲשׂוּ סְיָג לַתּוֹרָה – בְּחִינַת (אבות פ"ג): סְיָג לַחָכְמָה שְׁתִיקָה. כִּי צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת סְיָג לִדְבָרָיו, לִשְׁתֹּק לִפְעָמִים, בְּחִינַת: שְׁתֹק, כָּךְ עָלָה בְּמַחֲשָׁבָה, כַּנַּ”ל. כִּי עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכֶה לְהַעֲמִיד תַּלְמִידִים הַרְבֵּה, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא זוֹכֶה לְהַשִּׂיג אֶת הַמַּקִּיפִים, דְּהַיְנוּ שֶׁמַּשִּׂיג וּמֵבִין מַה שֶּׁלֹּא הָיָה יָכוֹל לְהַשִּׂיג מִתְּחִלָּה, עַל־כֵּן הוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת סְיָג לִדְבָרָיו וְלִשְׁתֹּק לִפְעָמִים, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִכְנֹס בְּמַקִּיפִים שֶׁהֵם לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, שֶׁאֵין הַזְּמַן מַסְפִּיק לְבָאֵר הַקֻּשְׁיוֹת וְהַתֵּרוּצִים שֶׁיֵּשׁ שָׁם כַּנַּ”ל:

וְאֵלּוּ הַשְּׁנֵי בְּחִינוֹת שֶׁל דָּרֵי מַעְלָה וְדָרֵי מַטָּה, דְּהַיְנוּ הַשָּׂגָה שֶׁל בְּחִינַת מָה וְהַשָּׂגָה שֶׁל בְּחִינַת מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, הֵם בְּחִינוֹת הַשָּׂגָה שֶׁל בְּחִינַת בֵּן וְהַשָּׂגָה שֶׁל בְּחִינַת תַּלְמִיד, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁבֵּן וְתַלְמִיד כֻּלּוֹ חָד כַּנַּ”ל, כִּי הַבֵּן הוּא גַּם־כֵּן תַּלְמִיד, כַּנַּ”ל, וְהַתַּלְמִיד הוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת בֵּן, כִּי נֶחְשָׁב כְּאִלּוּ עֲשָׂאוֹ כַּנַּ”ל, אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ הֶפְרֵשׁ בֵּין בֵּן לְתַלְמִיד, כִּי הַבֵּן שֶׁהוּא תַּלְמִיד הוּא בְּמַעֲלָה יְתֵרָה מִתַּלְמִיד לְבַד, כִּי הַבֵּן הוּא כֻּלּוֹ נִמְשָׁךְ מִן הָאָב, מֵרֹאשׁוֹ עַד רַגְלוֹ, וְאֵין בּוֹ שׁוּם שַׂעֲרָה שֶׁאֵינָהּ נִמְשֶׁכֶת מִמֹּחַ הָאָב, עַל־כֵּן בְּחִינַת הַהַשָּׂגָה שֶׁל הַבֵּן גְּדוֹלָה יוֹתֵר בְּמַעֲלָה מֵהַשָּׂגָה שֶׁל בְּחִינַת הַתַּלְמִיד.

וְזֶהוּ בְּחִינַת הַחִלּוּק שֶׁבֵּין נְבוּאַת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ לִשְׁאָר נְבִיאִים, כִּי מֹשֶׁה רָאָה בְּאַסְפַּקְלַרְיָא הַמְּאִירָה, וְהֵם רָאוּ בְּאַסְפַּקְלַרְיָא שֶׁאֵינָהּ מְאִירָה (יבמות מט:), שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַחִלּוּק שֶׁבֵּין הַשָּׂגַת דָּרֵי מַעְלָה לְהַשָּׂגַת דָּרֵי מַטָּה, שֶׁהֵם בְּחִינַת בֵּן וְתַלְמִיד. כִּי מֹשֶׁה הִשִּׂיג בְּחִינַת (שמות לג): כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי, זֶה בְּחִינַת הַהַשָּׂגָה שֶׁל מָה, בְּחִינַת: מֶה חָמִית וְכוּ’, שֶׁזֶּהוּ הַהַשָּׂגָה שֶׁל דָּרֵי מַעְלָה, בְּחִינַת בֵּן. וִישַׁעְיָה, שֶׁהָיָה בְּמַדְרֵגָה קְטַנָּה מִמֹּשֶׁה, אָמַר (ישעיה ו): וָאֶרְאֶה אֶת ה’ – זֶה בְּחִינַת הַשָּׂגָה שֶׁל דָּרֵי מַטָּה, בְּחִינַת תַּלְמִיד, בְּחִינַת מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ. כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁיָּדַע יְשַׁעְיָה שֶׁיֵּשׁ הַשָּׂגָה שֶׁל בְּחִינַת מָה, אַף־עַל־פִּי־כֵן אָמַר לְפִי מַדְרֵגָתוֹ, שֶׁהוּא הָיָה בִּבְחִינַת הַהַשָּׂגָה שֶׁל מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, בְּחִינַת: וָאֶרְאֶה אֶת ה’.

נִמְצָא, שֶׁבֵּן וְתַלְמִיד הֵם בְּחִינוֹת דָּרֵי מַעְלָה וְדָרֵי מַטָּה, הַיְנוּ הַהַשָּׂגָה שֶׁל מָה, בְּחִינַת: מֶה חָמִית מַה פִּשְׁפַּשְׁתְּ, בְּחִינַת: אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ, בְּחִינַת: כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם – זֶה בְּחִינַת הַשָּׂגַת הַבֵּן, הַשָּׂגַת דָּרֵי מַעְלָה. וְהַשָּׂגָה שֶׁל מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, בְּחִינַת: וָאֶרְאֶה אֶת ה’, זֶה בְּחִינַת הַשָּׂגַת הַתַּלְמִיד, הַשָּׂגַת דָּרֵי מַטָּה, כִּי הַבֵּן שֶׁהוּא נִמְשָׁךְ כֻּלּוֹ מִמֹּחַ הָאָב, עַל־כֵּן זוֹכֶה לְהַשָּׂגַת אָבִיו מַמָּשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת מָה, שֶׁהוּא הַהַשָּׂגָה שֶׁל הָרַבִּי וְהֶחָכָם שֶׁבַּדּוֹר כַּנַּ”ל. אֲבָל הַתַּלְמִיד אֵין מְקַבֵּל רַק בְּחִינַת הַהַשָּׂגָה שֶׁל דָּרֵי מַטָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ וְכוּ’, כַּנַּ”ל: