לב.

שְׁלֵמוּת הָאָדָם הוּא שֶׁיִּהְיֶה צַדִּיק וְלַמְדָן; כִּי אִם אֵינוֹ לַמְדָן, אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: “וְלֹא עַם הָאָרֶץ חָסִיד”, וְלַמְדָן בִּלְבַד - בְּוַדַּאי אֵינוֹ כְּלוּם, כִּי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת לַמְדָן וְרָשָׁע גָּמוּר חַס וְשָׁלוֹם, וְ”לֹא זָכָה - נַעֲשֵׂית לוֹ סַם מָוֶת”. עַל כֵּן צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לַמְדָן בַּתּוֹרָה וְחָסִיד בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים, וְאָז הוּא דּוֹמֶה לְמַלְאַךְ ה’ צְבָאוֹת, וְהוּא מְצַיֵּר אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה לְטוֹב וּמֵבִיא חַיִּים וְכָל טוּב לָעוֹלָם. וּמִי שֶׁטּוֹעֶה וְסוֹבֵר שֶׁבְּחִינַת לַמְדָן לְבַד הוּא הָעִקָּר, הוּא בְּחִינַת אַחֵר שֶׁקִּצֵּץ בַּנְּטִיעוֹת: (תורה ל”א בסוף)