לג.

וַאֲפִלּוּ הַצַּדִּיק הַגָּמוּר, שֶׁהוּא צַדִּיק וְלַמְדָן, כְּשֶׁנּוֹפֵל לִפְעָמִים מִמַּדְרֵגָתוֹ, כַּיָּדוּעַ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַעֲמֹד תָּמִיד עַל מַדְרֵגָה אַחַת, אֲזַי בְּעֵת שֶׁנּוֹפֵל מִמַּדְרֵגָתוֹ אִם יִרְצֶה לְהַחֲזִיק אֶת עַצְמוֹ בְּמַדְרֵגַת לַמְדָן שֶׁנִּשְׁאַר לוֹ - הוּא לֹא טוֹב, רַק צָרִיךְ לְהַחֲזִיק עַצְמוֹ בְּיִרְאַת שָׁמַיִם וּנְקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁנִּשְׁאַר בּוֹ עֲדַיִן: (תורה ל”א בסוף)