יט.

צְרִיכִין לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ מְאֹד מֵהִרְהוּר. כִּי הִרְהוּר מַזִּיק וּפוֹגֵם מְאֹד מְאֹד, מַה שֶּׁאִי אֶפְשָׁר לְצַיֵּר בְּדַעַת הָאָדָם כְּלָל עֹצֶם פְּגַם הַהִרְהוּר, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַצִּילֵנוּ: (ח”ב תורה קי”ד)