יג.

תַּאֲוַת נִאוּף שֶׁהוּא רָע הַכּוֹלֵל הוּא בְּחִינַת נָחָשׁ שֶׁפִּתָּהּ לְחַוָּה וְהֵטִיל בָּהּ זֻהֲמָא שֶׁהוּא רוּחַ סְעָרָה, רוּחַ שְׁטוּת, אֵשֶׁת כְּסִילוּת, וְהוּא הוֹלֵךְ וּמְפַתֶּה אֶת הָרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁהוּא לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ שֶׁהִיא בְּחִינַת שְׁמִירַת הַבְּרִית, וּמֵטִיל בּוֹ זֻהֲמָא. וְזֶה בְּחִינַת (בְּרֵאשִׁית ד, ז): “לַפֶּתַח חַטָּאת רוֹבֵץ”, שֶׁהַחַטָּאת הַזֶּה שֶׁהוּא הַנָּחָשׁ רוֹבֵץ לִינֹק מִמֶּנּוּ עַל יְדֵי פְּגַם הַבְּרִית, כִּי עִקַּר הַיֵּצֶר הָרָע לְהַחֲטִיא אֶת הָאָדָם הוּא בַּתַּאֲוָה הַזֹּאת: (תורה י”ט אות ג’)