יד.

צָרִיךְ לְדַבֵּר הַרְבֵּה דִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים, שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, עַד שֶׁיְּקָרֵר חֲמִימוּתוֹ בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, בִּבְחִינַת: “חַם לִבִּי בְּקִרְבִּי וְכוּ’ - דִּבַּרְתִּי בִּלְשׁוֹנִי”, שֶׁיְּקָרֵר חֲמִימוּתוֹ בְּדִבּוּר שֶׁל לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ. וְעַל יְדֵי זֶה יִהְיֶה נִצּוֹל מִמִּקְּרֵה לַיְלָה חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁלֹּא יְקָרֵר אוֹתוֹ הָרוּחַ סְעָרָה בְּמִקְּרֵה לַיְלָה חַס וְשָׁלוֹם: (תורה י”ט אות ה’)